משה גיל (אדריכל)
 | |
| משה גיל | |
| לידה |
21 באפריל 1933 (בן 90) צ'רנוביץ, רומניה |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1964–2010 (כ־46 שנים) |
| תחום יצירה | אדריכלות |
| יצירות ידועות | ספריית ארן, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב |
משה גיל (נולד ב-21 באפריל 1933) הוא אדריכל ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בשנת 1933 בשם קורט גולץ בעיר צ'רנוביץ שברומניה (כיום באוקראינה), לצבי (איש עסקים) וללילי (עקרת בית) במשפחה בורגנית מבוססת. אביו של גיל היה בעל חנות למשקאות חריפים, והמשפחה התגוררה בבית גדול. עם כיבוש העיר בידי הסובייטים ב-1940 הולאמו החנות והבית ואביו של גיל איבד את פרנסתו ואת מעמדו. המשפחה נאלצה לעבור לגור אצל דודה שהחזיקה בדירה זעירה בת שני חדרים. ב-1941 שבה רומניה וכבשה את העיר. ליהודים הוקם גטו והמשפחה נאלצה לעבור אליו. בגטו שהתה המשפחה כשנה ובמהלכה הצליחה אמו לצאת לעבוד מחוץ לגטו בעזרת ניירות מזויפים. לאחר שהזיוף התגלה חששה המשפחה מן ההליך המשפטי הצפוי והוחלט להצטרף לקבוצה שהתארגנה לבריחה מן הגטו, במטרה להימלט מרומניה. הקבוצה, שמנתה כ-60 איש, הצליחה לשחד קצין בכיר ולעלות על רכבת שיצאה מן העיר. הקבוצה עברה בשלום סדרה של מחסומים ובדיקות בזכות תעודות מעבר מזויפות והגיעה לגדת נהר הדנובה, שם חיכתה להם ספינה, שרכשו לפני הבריחה, ועליה צוות מלחים. יעד הספינה היה ארץ ישראל. אלא שבמהלך השייט עלתה הספינה על שרטון בחוף טורקיה והנוסעים הובאו לחוף על ידי הצבא הטורקי. מאוחר יותר הפליגה הקבוצה לקפריסין (הכניסה לארץ ישראל נמנעה על ידי הבריטים בעקבות הספר הלבן), שם שהו גיל ומשפחתו כשנתיים במלון לפליטי מלחמה, עד שקיבלו סרטיפיקטים לעלייה לארץ ישראל.
בשנת 1944 היגר עם הוריו לארץ ישראל. עם הגעתם לארץ נשלחו למחנה עתלית. גיל הצטרף לקבוצת הילדים בקיבוץ שער העמקים, האב אושפז בבית החולים ולאחר שחרורו מצא עבודה במפעל בחולון. האם עבדה כעוזרת בית בתל אביב. משער העמקים עבר גיל לקיבוץ שריד בעמק יזרעאל, שם הפך למדריך נוער ולראש קן השומר הצעיר. מיד לאחר השירות הצבאי הכיר את אילנה מלבנציק, השניים נישאו ונולדו להם בן ובת.
גיל למד תחילה בבית הספר של הצייר אהרן אבני ועבד ב"מדפיס הממשלתי", שם הדפיס בולים ואיגרות חוב. במהלך שנות ה-50 עסק בעיצוב ואיור ובין השאר עיצב את סמליל כתב העת הספרותי עכשיו. לאחר שהשלים תעודת בגרות החל בלימודי אדריכלות בטכניון בחיפה. את לימודיו סיים בהצטיינות יתרה בשנת 1964, והודות לכך זכה במלגה מיוחדת שבאמצעותה התארח על ידי אגודת האדריכלים בברזיל שם שהה בחלק מהזמן במשרדו של האדריכל אוסקר נימאייר.
בין השנים 1964–1966 עבד במשרדם של האדריכלים אורה ויעקב יער. במסגרת זו השתתף בתכנון שכונת מגורים על שם אלי כהן בכפר סבא. במקביל, זכה ב-1965 בפרס קניה כשניגש מחוץ למשרד יחד עם אדריכלים אחרים (בוכמן וקולודני) לתחרות תכנון מרכז יזרעאליה בחיפה.
בשנת 1966 הצטרף למשרדם של האדריכלים מיכאל נדלר, שולמית נדלר ושמואל ביקסון. תרומתו המשמעותית לעבודות המשרד הורגשה על ידי השותפים הוותיקים ובשנת 1970 הפך לשותף במשרד. בין העבודות הבולטות שהוביל במשרד היו בית הספר ליאו בק, ספריית ארן באוניברסיטת בן-גוריון ומרכז הספורט בקמפוס הר הצופים. לימד בטכניון במחלקה לאדריכלות בשלוחה בתל אביב בין השנים 1982 עד 1988.
ב-2013 נערכה בגלריה בבית האדריכל התערוכה "עבודת צוות" הסוקרת את עבודות המשרד בין השנים 1946–2010. שנתיים לאחר נפתחה התערוכה מחדש במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן. ב-2016 יצא לאור ספר מקיף המסכם את יצירתו של משרד האדריכלים "נדלר, נדלר, ביקסון, גיל" בעריכת צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון.
עבודות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הספרייה המרכזית ע"ש ארן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1968
- מרכז חינוך ליאו באק, חיפה, 1970.
- בנין הקרן לביטוח פועלי הבניין בירושלים, 1972
- בית הספר להנדסאים 'אורט' בגבעת רם, ירושלים, 1978
- שכ' קהילתית לדוגמה בקטמונים ירושלים, 1983
- הספרייה למדעים מדויקים והנדסה באוניברסיטת תל אביב, 1983
- מועדון הסגל בטכניון בחיפה, 1996
- היכל המשפט בנצרת, 1999
- בית הסטודנט והספרייה המרכזית במכללת ספיר, 2000
- מרכז הספורט ע"ש לרנר באוניברסיטה העברית, הר הצופים, 2002
- בית הספר התיכון ליד האקדמיה למוסיקה בגבעת רם ירושלים, 2003
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מדרגות בספריית מדעי החברה וניהול באוניברסיטת תל אביב -
גיל לצד שותפתו האדריכלית שולמית נדלר בחזית בניין ספריית סוראסקי -
-
משה גיל בביתו, 2017 -
ספרייה במכללת ספיר -
בית הסטודנט במכללת ספיר -
היכל המשפט בנצרת
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל יעקובסון וערן תמיר-טוויל: עבודת צוות - העבודות של משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל עם אלקון, 2010-1946, גלריית בית האדריכל, עמותת האדריכלים, קטלוג תערוכה, 2013.
- מיכאל יעקובסון וערן תמיר-טוויל: עבודת צוות - העבודות של משרד נדלר-נדלר-ביקסון-גיל עם אלקון, 2010-1946, מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, קטלוג תערוכה, 2014.
- צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון: האדריכלות של נדלר-נדלר-ביקסון-גיל, 2010-1946, הוצאה עצמית, 2016
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על עקרונות התכנון של בניין תיאטרון ירושלים, אתר תיאטרון ירושלים
- מיכאל יעקובסון, על אדריכלות הספריות האקדמיות באוניברסיטת תל אביב, 17.8.11, Xnet
- מיכאל יעקובסון: סקירה של שתי שכונות מגורים בקטמונים בירושלים שתכנן המשרד, באתר 'חלון אחורי' 14.10.13
- איתי כ"ץ: האדריכלים האידיאליסטים שבנו את המדינה זוכים לכבוד שמגיע להם, 5.8.13, Xnet
אסתר זנדברג, 70 השנים הטובות של הפרויקט הישראלי, באתר הארץ, 10 ביולי 2013- זיוה שטרנהל, מפעל ההצלה של הברוטליזם הישראלי, באתר הארץ, 4 במרץ 2014
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית מצולמת של בניין ספריית ארן, באתר 'חלון אחורי', 27 ביוני 2015
- מיכאל יעקובסון, האדריכל משה גיל: "השואה שלי היא אובדן הבית ובריחה מתמדת", באתר Xnet, 23 באפריל 2017
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על בניין הספרייה האקדמית במכללת ספיר, באתר 'חלון אחורי', 16 באוגוסט 2017
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בספרייה למדעים מדויקים ולהנדסה באוניברסיטת תל אביב, באתר 'חלון אחורי', 29 בספטמבר 2018
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בהיכל המשפט בנצרת בתכנון האדריכלים נדלר-ביקסון-גיל, באתר 'חלון אחורי', 9 בנובמבר 2023
