משה יוסף גליקסון

משה יוסף גליקסון

לידה	30 באוגוסט 1878 סובאלק, רפובליקת פולין
פטירה	23 במאי 1939 (בגיל 60)
מקום קבורה	בית הקברות טרומפלדור
מעסיק	הארץ

משה יוסף גליקסון (ר"ח אלול תרל"ח, 30 באוגוסט 1878 – ה' בסיוון תרצ"ט, 1939) היה מנהיג ציוני ועיתונאי, עורך "הארץ", פובליציסט ומתרגם עברי.

קורות חייו

משה יוסף גליקסון נולד בהולינקה שבפלך סובאלק, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בפולין) בשנת 1878. אביו אלחנן היה נכדו של המקובל רבי יצחק אייזיק חבר. קיבל חינוך תורני, למד בישיבות גרודנה ולומז'ה, ובגיל 17 נמשך אחר ההשכלה, נסע למערב ולמד בבית ספר תיכון בפרנקפורט ובאוניברסיטאות מרבורג שבגרמניה וברן שבשווייץ. בין היתר היה תלמידו של הפילוסוף היהודי הנודע הרמן כהן. ב-1907 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה, ובאותה שנה הצטרף לוועד "חובבי ציון" באודסה, והיה מזכירו. בתקופה זו החל לכתוב בעיתונות היהודית באירופה, ובפרט בשבועונים "די ולט" ו"העולם".

כיהן כציר למספר קונגרסים ציוניים. מראשוני העלייה השלישית. לאחר מלחמת העולם הראשונה עלה לארץ, בשנת 1919, באוניה "רוסלאן". היה מנהיגה של תנועת הנוער "הנוער הציוני". היה ממייסדי "הציונים הכלליים" בארץ, וכיהן כחבר הוועד הפועל הציוני והוועד הלאומי.

בשנים 1923–1938 היה גליקסון העורך של עיתון "הארץ", ותחתיו הפך העיתון לעיתון אחראי המבטא תרבות רחבה והשקפת עולם ליברלית-מתונה. הוא המשיך לערוך את העיתון לאחר שזה נרכש בידי שלמה זלמן שוקן, אך במחצית השנייה של 1936 היה בחופשת מחלה. בקיץ 1937 יצא לחופשה, שעל פי השמועות נועדה להיות חופשת פרישה ובתחילת פברואר 1938 דווח באופן רשמי שעריכת העיתון עברה לנתן אלתרמן. גם לאחר פרישתו מתפקיד העורך המשיך לכתוב בהארץ בענייני השעה.

גליקסון עסק בכתיבה ספרותית. כתב על אחד העם והרמב"ם. תרגם את ספרי פילוסופיה "מבוא לתולדות הפילוסופיה החדשה" מאת קוּנוֹ פישר (Kuno Fischer) ו"תולדות הפילוסופיה החדשה / בחיבור עם התרבות הכללית ועם המדעים המיוחדים" מאת וילהלם וינדלבנד (Windelband), וערך את "חכמי יון: תולדות הפילוסופיה העתיקה" תיאודור גוֹמְפֶּרְץ (Gomperz), בתרגום שרגא פייבל פרנקל ("בר טוֹביה").

משה יוסף גליקסון נפצע קשה בתאונת דרכים במאי 1939, וכעבור כשבועיים נפטר, ביום ה' בסיוון תרצ"ט. על שמו נקרא הקיבוץ כפר גליקסון, שעלה על הקרקע ביום שבו נפטר, וכן רחובות במספר ערים כגון תל אביב, נתניה וקריית גת.

הניח אחריו את אשתו מאשה מלכה גליקסון ואת ילדיו נעמי גליקסון-וייס (פסיכואנליטיקאית), בנימין גל (גליקסון) ומרים גליקסון.

כתביו

ספריו

• אחד העם: חייו ופועלו, ירושלם–תל אביב: דפוס הארץ, תרפ"ז.
• חידוש היסודות, ירושלים: המחלקה לנוער של קרן היסוד, תש"ז.
• עם חילופי משמרות: קובץ מאמרים, תל אביב: ההנהגה העליונה להסתדרות הנוער הציוני העולמית, תרצ"ט.

כתבי עת שערך

• משואות: מאספים לשאלות הזמן, לדברי עיון וספרות, אודסה: אמנות, תרע"ט.
• עולמנו: מאסף לשאלות-החיים ולספרות, פטרוגרד: קדם, תרע"ז.

כתביו שפורסמו לאחר מותו

• כתבי מ. גליקסון, תל אביב: יצא מטעם הוועד להוצאת כתבי גליקסון על ידי דביר, ת"ש-תש"א.

לקריאה נוספת

• 'גליקסון, משה', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 136–137. (הספר בקטלוג ULI)
• צבי צמרת, "משה גליקסון ושאיפתו ליצור "חינוך אחיד" בארץ-ישראל", דור לדור: קבצים לחקר תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות, 23: 2003, עמ' 123–138.
• דוד תדהר (עורך), "ד"ר משה גליקסון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 592

קישורים חיצוניים

• כתבי משה יוסף גליקסון בפרויקט בן-יהודה
• ישראל כהן, משה גליקסון, בפרויקט בן-יהודה
• משה גליקסון, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
• משה יוסף גליקסון (אורכב 30.06.2016 בארכיון Wayback Machine), באתר האקדמיה ללשון העברית
• עוזי אלידע, ‏מעיתון ממסדי לעיתון מסחרי - 'הארץ' 1918–1937, קשר 29, מאי 2001, עמ' 72-56 (על גליקסון כעורך ״הארץ״)
• כתביו הסרוקים של משה יוסף גליקסון באתר הספרייה הלאומית
• משה יוסף בן אלחנן גליקסון (1878-1939), דף שער בספרייה הלאומית