משה צוריאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב משה יחיאל הלוי צוריאל
הרב משה צוריאל בשיעור בבית מדרש של ישיבת תורת החיים
הרב משה צוריאל בשיעור בבית מדרש של ישיבת תורת החיים
לידה 5 במאי 1938
ד' באייר תרצ"ח
הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באוגוסט 2023 (בגיל 85)
כ"ד באב ה'תשפ"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה אלעד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
תקופת הפעילות ? – 10 באוגוסט 2023 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הציונות הדתית, חרדים לאומיים, רבני ארץ ישראל
תחומי עיסוק תנ"ך, ש"ס, הלכה, אגדה, מחשבת ישראל, מוסר
רבותיו הרב יעקב יצחק רודרמן, הרב שמואל דביר
חיבוריו חיבורים במסגרת סדרת "אוצרות גדולי ישראל" על מהר"ל, רמח"ל, הגר"א והרב קוק; "בית יחזקאל" (כרך בהלכה וכרך במוסר) ועוד.
בת זוג רחל
מספר צאצאים 7 עריכת הנתון בוויקינתונים
ravzuriel.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב משה יחיאל הלוי צוריאל (שם לידה: וייס; ד' באייר ה'תרצ"ח, 5 במאי 1938כ"ד באב ה'תשפ"ג, 10 באוגוסט 2023)[1] היה ר"מ ומשגיח בישיבות שונות, מומחה לספרי הגות ומוסר במחשבת ישראל, מחבר ספרי מחקר והגות תורניים רבים. השתייך בהשקפתו לזרם החרדי-לאומי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגרמניה ליחזקאל שרגא וציפורה וייס. בילדותו היגרה משפחתו לארצות הברית. (עם הספינה המפורסמת סנט לואיס בשנת 1939 שעברה תלאות רבות) למד בישיבת נר ישראל בבולטימור, בראשות הרב יעקב יצחק רודרמן. הוסמך לרבנות ונחשף לכתבי הרב קוק, שלימוד בהם לא מקובל בישיבות חרדיות, והזדהה עם הכתוב בהם.

למד באוניברסיטת לויולה (אנ') בבולטימור, שם השלים תואר מוסמך בפסיכולוגיה חינוכית. שימש כרב קהילה בנוארק (אנ'), דלאוור.

בשנת 1956 עלה לירושלים ולמד במשך כשנה בישיבת מרכז הרב. באותה תקופה למד פעמיים בשבוע עם הרב אליעזר ולדמן אצל הרצי"ה קוק[2] והשתתף גם בשיעוריו של הרב הנזיר.[3] בהמשך חזר לחו"ל להשלים את לימודיו באוניברסיטה. בשנת 1960 שב לארץ ולמד במרכז הרב. משנת 1961 למד בכולל חזון איש. ולימד בתיכונים בחדרה, בבני ברק[4] ובישיבת נחלים. נישא בשנת 1961 לרחל פרוכטר, בת רבי אברהם השו"ב הר-טוב בבית שמש.

משנת 1977 שימש כמשגיח בישיבת שעלבים, במשך 18 שנה, עד לאמצע שנות ה-90. לימד בישיבת תורת החיים בגוש קטיף, וגם לאחר שעברה ליד בנימין.

לאחר שעלה לארץ התגורר בבני ברק ונחשב חלק מן החברה החרדית. בניו למדו במוסדות חינוך חרדיים והקימו בתים חרדיים. על ספרו הראשון, "בית יחזקאל" (הלכה), קיבל הסכמה מהרב יעקב יצחק רודרמן, הרב עובדיה יוסף ועוד.

חיבר וההדיר עשרות ספרים וחוברות, בהם מכתבי הרב אברהם יצחק קוק, שלהדפסתם קיבל אישור מיוחד מהרב אליהו שלמה רענן, נכדו של הרב קוק.[5]

בספרו ביאורי אגדות,[6] הוא מביא כמאה פירושים ממורו הרב שמואל דביר.

ההדיר את "ספר המידות" ו"יין לבנון"[7] של הרב נפתלי הרץ וייזל שלדבריו היה אדם כשר,[8] הפרסום החוזר של הספרים עורר התנגדות בציבור החרדי.[9]

בשנותיו האחרונות התמודד עם מחלת הסרטן, ובמקביל המשיך להעביר שיעורים מביתו.

נפטר בליל כ"ד באב ה'תשפ"ג, 10 באוגוסט 2023, ונטמן בבית הקברות בעיר אלעד.[1]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו, הרב אברהם צוריאל, הוא רבה של נס ציונה. בנו, עו"ד ידידיה צוריאל, הוא סגן ראש מועצת גני תקווה ויו"ר סניף הליכוד המקומי.

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי תפישת עולמו, תקופתנו מצריכה חדשנות ויצירתיות תורנית. בחיבוריו הוא נהג להביא את טענות החולקים ולדחות אותן בפירוט. במקרים רבים הוא מתח ביקורת על שיבושים שהשתרשו לדעתו בציבורים שונים, ולא נמנע מלמתוח ביקורת גם על גדולי ישראל בעבר ובהווה.[10]

הוא סבר כי תקופתנו היא חלק מתהליך הגאולה. לדבריו יישוב ארץ ישראל הוא קיום מצוות הכיבוש, וגם במקרים של סכנה מדובר ב"שעת השמד" ומותר לאדם למסור את נפשו על קידוש השם[11] וכי ויתור על חלקים מארץ ישראל הוא איסור תורה, ואין לעבור עליו אפילו תחת איום של פיקוח נפש. לדבריו, נסיגות מביאות לגביית מחיר דמים נוסף של יהודים, כמו שהוכח לאחר הסכמי אוסלו ופינוי גוש קטיף[12][13] לכן ישנו איסור חמור להשתתף בעקירת יישובים, המוטל אפילו על מי שמוצב במעגלים החיצוניים וכי על כל חייל ושוטר להודיע למפקדיו שהוא לא ישתף פעולה בשום פינוי עתידי.[13]

לקראת ההתנתקות פרסם מאמר בערוץ 7 ובו כתב שכל מי שישתתף בפינוי "יצא מכלל ישראל", ובראיון לידיעות אחרונות הסביר שאין לשתפו במניין עד שיחזור בתשובה.[14] לאחר שאריאל שרון לקה באירוע מוחי, פרסם מאמר תחת הכותרת "באבוד רשעים רינה" ובו כתב כי אין להתפלל לרפואתו.[15]

הרב צוריאל הדגיש כי בזמן הגאולה האחרונה יתבצע בירור והפרדה בין עם ישראל המקורי, לבין הערב רב שהסתפחו לעם ישראל עם הדורות, שעל אף היותם יהודים מבחינה הלכתית, הם אינם בעלי אופי יהודי.[16] הרב צוריאל תמך בהטלת עונש מוות למחבלים.[10] כמו כן, לדבריו, במלחמה כוללת אין להתחשב באוכלוסייה אזרחית, כפי ששאר האומות אינן מתחשבות בכך.[12] את הטענות שאין להפציץ מהאוויר ובתותחים רבי עוצמה הוא כינה "מוסר מזויף", שכן בשלן קופחו חיי עשרות.[17] התנגד לשילוב נשים ביחידות קרביות.[18]

בהתייחס לעוברים שאובחנו כבעלי מומים קשים הרב צוריאל טען שרוב הפוסקים התירו לבצע הפלה מלאכותית וכי יש להעדיף עמדה זאת.[19]

הרב צוריאל סבר שלדעת התלמוד הירושלמי והפוסקים, התפילה בקבר המת (גם אם הוא צדיק) אין לה כל משמעות ואף מהווה איסור מן התורה. הוא הוכיח כי האזכור של התועלת בתפילה בקבר המת המופיע בספר הזוהר היא תוספת מאוחרת שאינה מדברי רבי שמעון בר יוחאי ונוספה בשלב שבין גילוי הזוהר להדפסתו.[20]

בשעה שעמדה על הפרק סוגיית הקמת ממשלה שנסמכת על מפלגת רע"מ פרסם מאמר חריף על האיסור לעשות כך. הוא ציטט את דבריו של הרצי"ה קוק נגד ממשלת המיעוט של גולדה מאיר והסביר שחומרת הדבר נעוצה בכך שיהודים פונים לקבל סיוע מגויים כדי להכניע יהודים אחרים, דבר זה, לדבריו, שווה למעשיהם של הורקנוס ואריסטובולוס מצאצאי בית חשמונאי שפנו לעזרת נכרים במאבקם לקבלת השלטון על העם היהודי.[21]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוצרות התורה - שיחות מוסר לפי סדר הפרשיות וחגי ישראל עם פירושים למסורה, שני כרכים
  • לקט אהבת התורה - על לימוד התורה, לפי סדר הפרשיות
  • דרישת ציון - ענייני אהבת ארץ ישראל ומצוות יישובה על סדר הפרשיות
  • הרב קוק על התורה - ג כרכים
  • הקפדת חכמים - על ביטויים חריפים של חז"ל
  • לא כזאת היא היהדות
  • קוממיות לארצינו בשאלות התקופה
  • שואל ומשיב - תשובות קצרות לשאלות אקטואליות
  • ציצים ופרחים
  • בית יחזקאל ספר ראשון - ליקוט הלכות על פי סדר קדושת האיברים
  • בית יחזקאל ספר שני - מוסר השקפה והלכות דעות
  • נמשל של המלך - פירוש על כל מלת "מלך" שבמגילת אסתר
  • אוצרות חנוכה
  • אוצרות פורים
  • אוצרות פסחים
  • אוצרות צוריאל
  • אוצרות המוסר - לקט דברי מחשבה מוסר דעות ויראת שמים, בתוספת "אוצר עבודת ה'" על קדושת האיברים ומצוותיהם לפי מתכונת ספר חרדים ו"קונטרס סגולות" הנזכרות בדברי חז"ל, שני כרכים.
  • לקט פירושי אגדה ארבעה חלקים
  • לקט מהגיוני התורה - על אגדות הש"ס, שני חלקים
  • מסורת סייג לתורה - תיבות במקרא שיש בכתיב שלהן ייחודיות לפי המסורה, 3 כרכים
  • אור התורה - ביאור לדרכי הגימטריות, עם דוגמאות משמונה עשרה מחברים
  • ציון במשפט תיפדה - עידוד ללימוד תלמוד הירושלמי
  • לימוד הלכה או אגדה
  • הן עם לבדד ישכון - עידוד להיבדל מדרכי הנכרים ולהיזהר מהערב רב
  • הערב רב – שיחות שנתן בגוש קטיף לפני הפינוי (תשס"ה)
  • ערב רב במשנת הרב קוק
  • קונטרס ארץ חמדה - בענייני ארץ ישראל, עם ישראל והגאולה, שני חלקים
  • לשעה ולדורות - הלכות ציבור והלכות דעות בענייני השעה והדור, שני כרכים
  • שובו אלי - תיקון המידות בארבעים הימים שבין ראש חודש אלול ליום הכיפורים, נדפס עם הספר "ארבעים ושמונה מידות", בעניין המידות שהתורה נקנית בהם ללימוד בימי ספירת העומר לפני "קבלת התורה"
  • מלא כל הארץ כבודו - עיון בחכמה הנפלאה שהטביע הקב"ה בבריאה, כפי הדרכת הרמב"ם, למען נלמד ליראה ולאהבה את הקב"ה, שני חלקים.
  • הדר התורה - מבוא מקיף בעניין חשיבות לימוד תורה בגימטריות ואלפי גימטריאות מחידושי עזרא קינוולד
  • נפלאים מעשיך - חיבור המפרט כמה מן פלאי הקב"ה בניהול טבע גוף האדם
  • הקודש והנסתר בהגותו של הראי"ה
  • שבחי חפציבה מעלת ישוב ארץ ישראל
  • שפתי צדיק - חוברת-עזר להבנת הספר "צדקת הצדיק" של האדמו"ר ר' צדוק הכהן מלובלין

ספרי ליקוטים ומפתחות של דברי גדולי ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוצרות גדולי ישראל, ובתוכם: אוצרות הרמב"ם - מוסר השקפה ודעות מכל ספרי הרמב"ם שבהם שינה או הוסיף על המפורש בחז"ל, אוצרות המהר"ל - מפתחות עניינים למרבית ספריו עם סיכום תפיסת עולמו בעניינים יסודיים של התורה והיהדות, אוצרות הגר"א - מפתחות לכל ספריו במוסר השקפה ואמונה עם בירורים בענייני הלכה ועיונים בשיטותיו והנהגותיו, אוצרות הרמח"ל - מפתחות לכל ספריו בענייני נגלה ונסתר עם מפתחות לפסוקים ומאמרי חז"ל עליהם התבסס בספריו, אוצרות הנצי"ב - רעיונות והדרכות מתוך ספריו עם מפתחות לכל ספריו במוסר השקפה אמונה, אוצרות רש"ר הירש - לקט רעיונות והסברים מספריו, אוצרות רבי צדוק הכהן מלובלין - מפתחות עניינים לחמשה עשר ספריו, אוצרות המלבי"ם - מפתחות לספריו בענייני מוסר ואמונה בנגלה ובנסתר, אוצרות הכתב והקבלה - הרב יעקב צבי מקלנברג, בענייני מוסר אמונה ודעות, עם מפתחות, אוצרות האמונה - לקט להפניית מקורות למאה ספרים על נושאי יסוד ביהדות. ארבעה כרכים
  • אוצרות הראי"ה - מפתחות לספרי הרב קוק עם מאמרים וביאורים בדבריו וכן דברי תורתו מספרים ומכתבי יד, שבעה כרכים.
  • אוצרות הרב יצחק אברבנאל - לקט מוסר השקפה ודעות מכל ספריו, עם מפתחות
  • אוצרות רלב"ג - ר׳ לוי בן גרשום - ביאור קצת משיטותיו ומפתחות לענייני מוסר ומחשבה בספריו, תשע"ד
  • אוצרות רד"ק - ר' דוד קמחי - ליקוטים מכתביו ומפתחות לענייני מוסר ומחשבה בספריו, תשע"ו
  • אוצרות רמב"ן - ר' משה בן נחמן - ליקוטים מכתביו ומפתחות לענייני מוסר ומחשבה בספריו, עיונים בשיטותיו בסתרי תורה, התנגדותו לפילוסופיה, יחסו למפרשים אחרים. וכתבים חדשים שלא נודעו ברבים, וחלק משיריו עם הערות, תשע"ו
  • אוצרות אמונה - לקט מקורות מתוך 100 ספרים בנושא אמונה
  • אוצרות התפילה - דברי התעוררות, כמה ביאורי מלים שבתפילה ועוד חקירות בהלכה
  • אוצרות מהר"ל וסודותיו - סתרי תורה בדברי המהר"ל
  • אוצרות הכתב והקבלה
  • אוצרות צוריאל - ליקוט פרפראות וחידושי תורה
  • אוצרות ארץ חמדה
  • אוצרות הרד"ק
  • אוצרות הרלב"ג
  • אוצרות הרמב"ן
  • אוצרות הרשב"ם
  • אוצרות הרמב"ם
  • אוצרות המלבי"ם
  • אוצרות האגדה - 2 כרכים
  • פניני הראי"ה - תורת הראיה על סדר פרשיות השבוע
  • לקט פירושי אגדה - ליקוט מתוך למעלה ממאה ועשרים ספרים המבארים את אגדות חז"ל בתוספת ביאורים מהמחבר, ארבעה כרכים
  • לקט מבואות כמה מבואות לספרי קבלה ומוסר
  • לקט מפתחות ספרי יסוד לעשרים וששה ספרי יסוד
  • מגדל עוז - מפתחות ליותר ממאה ספרי יסוד בקבלה ומוסר

ההדרת ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרדס רימונים לרמ"ק
  • ספר הגירושים לרמ"ק
  • תפילה למשה עבודת יום הכיפורים לרמ"ק
  • שיעור קומה לרמ"ק
  • תיקוני זוהר
  • תיקוני זוהר חדש על פי נוסח הגר"א
  • עבודת הקודש לרבי מאיר אבן גבאי
  • רבינו בחיי על פי הסוד
  • שבעה מאורות ספרי מקובלים קדמונים מוגהים עם הערות ומפתחות
  • טוב הארץ לרבי נתן שפירא
  • מצ"ת שימורים לרבי נתן שפירא
  • ויקהל משה לר' משה מפראג
  • ערכי כינויים לרבי משה זכות
  • חיבור התשובה למאירי מהדורת מוסד הרב קוק
  • רלב"ג על איוב מהדורת מוסד הרב קוק
  • חמדת הימים בתוספת מבוא שמטרתו לסתור את דברי פוסלי הספר חמדת ימים, הערות ומפתח עניינים[22]
  • שמונה קבצים מאת הראי"ה קוק, ב’ כרכים, בהוצאת מוסד הרב קוק תש"פ
  • עיון תפילה לכתב הקבלה
  • משיב נפש על רות להב"ח
  • חשק שלמה לרבי שלמה פפנהיים
  • יריעות שלמה לרבי שלמה פפנהיים
  • גן נעול לרבי נפתלי וייזל
  • יין לבנון על אבות לרבי נפתלי וייזל
  • רוח חן לרבי נפתלי וייזל
  • מגדל הלבנון לרבי נפתלי וייזל
  • מעיין גנים לרבי נפתלי וייזל
  • ספר המידות לרבי נפתלי וייזל
  • חקור דין לרבי נפתלי וייזל
  • אמרי שפר על בראשית 2 כרכים לרבי נפתלי וייזל
  • כתר מלכות לרדב"ז
  • מגן דוד לרדב"ז
  • מצודת דוד לרדב"ז
  • משמיע ישועה לאברבנאל
  • ישועות משיחו לאברבנאל
  • מעייני הישועה לאברבנאל
  • נחלת אבות לאברבנאל
  • אם לבינה לרמ"ז
  • עמק המלך לר' נפתלי הירץ
  • ספר יצירה
  • חומר ביד היוצר : באור פזמון 'כי הנה כחומר' על פי כונה גנוזה / מאת הרב שלמה פפנהיים

כמו כן, הוציא לאור הרב צוריאל מהדורות חדשות של ספרי קבלה, כגון "ויקהל משה" לרבי משה מפראג ו"טוב הארץ" לרבי נתן שפירא, חלקם בתוספת מבואות ומראי מקומות. הרב צוריאל כתב גם מעל מאתיים מאמרים, רבים מהם, בענייני השעה, פורסמו באתר האינטרנט של ערוץ שבע. כמחציתם של מאמרים אלה קובצו בספר "קוממיות לארצנו".

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעוריו ומאמריו
ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 דביר עמר, הלך לעולמו הרב משה צוריאל, באתר ערוץ 7, 10 באוגוסט 2023;
    גיא עזרא, ‏ברוך דיין האמת: הרב משה צוריאל הלך לעולמו, באתר "סרוגים", 11 באוגוסט 2023
  2. ^ הילה וולברשטיין, משמיע ישועה, (שמחה רז - עורך), מרכז שפירא תש"ע, עמ' 10, 96
  3. ^ משמיע ישועה, שם, עמ' 100
  4. ^ כיתה י' תיכון עירוני דתי בני־ברק, השתתפות באבלו, הארץ, 26 באפריל 1963
  5. ^ אוצרות הראי"ה, כרך ד, ראשון לציון תשס"ב, עמ' 5. ראה תמונה.
  6. ^ הרב משה צוריאל, ביאורי אגדות, בני ברק: מישור, תשנ"ט, עמ' תתת
  7. ^ מהדורתו, בהוצאת ישיבת ההסדר ראשון לציון, באתר היברובוקס
  8. ^ מאמר של הרב צוריאל, "הנחשד בחינם" באתר ישיבה
  9. ^ חוזרים למלחמה בהשכלה, כתבה במקור ראשון, מובא כאן
  10. ^ 1 2 הרב משה צוריאל, פדיון שבויים, והוא אסור, באתר ערוץ 7, 12 ביולי 2007
  11. ^ הרב משה צוריאל, מסירות נפש עבור כיבוש ארץ ישראל, באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2008
  12. ^ 1 2 הרב משה צוריאל, תוכנית מדינית, באתר ערוץ 7, 15 בינואר 2007
  13. ^ 1 2 הרב משה צוריאל, "וברותי מכם המורדים והפושעים", באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2008
  14. ^ אילן מרסיאנו, רב: "השתתפת בפינוי? אתה פסול למניין", באתר ynet, 11 בספטמבר 2005
  15. ^ הרב משה צוריאל, "באבוד רשעים רנה", באתר ערוץ 7, 18 בינואר 2006
  16. ^ שהרי לפי חז"ל במסכת יבמות, דף עט: "שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים"
  17. ^ הרב משה צוריאל, הריגת אוכלוסיה אזרחית במלחמה, באתר ערוץ 7, 16 באוגוסט 2006
  18. ^ הרב משה צוריאל, אי אפשר לשתוק מול הרס צה"ל והמוסר, באתר ערוץ 7, 17 בינואר 2018
  19. ^ שחר אילן, הפלה כהלכה, באתר הארץ, 16 ביוני 2005
  20. ^ הרב משה צוריאל | פרשת שופטים | מדוע אין לבקר בבית קברות?, נבדק ב-2023-03-23
  21. ^ הרב משה צוריאל, הרב צבי יהודה קוק וצירוף ערבים לממשלה, באתר ערוץ 7
  22. ^ המבוא לספר חמדת ימים, בני ברק, תשס"ד, באתר היברובוקס