משה שוורץ

משה שוורץ (1925 – 1978) היה פילוסוף וחוקר פילוסופיה, מקים המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, בראשה עמד ושימש כפרופסור במחלקה.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוורץ סיים את עבודת הדוקטורט בשנת 1954 באוניברסיטה העברית בירושלים. נושא התזה שלו הייתה התפיסה הריאליסטית של המיתוס במשנתו של פרידריך וילהלם שלינג. בשנת 1960 הוא מונה למרצה בפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן^[2].

שוורץ הושפע בעיקר מהגותם של שלינג ופרנץ רוזנצווייג. הוא עסק בחשיבות השפה וביחס לדרכי ההבנה של הניסיון הדתי בעידן המודרני.^[3] מושאי מחקריו היו בין היתר ר' יהודה הלוי, משה מנדלסון, רנ"ק ומרטין בובר.^[4] בשנת 1968 זכה בפרס של עירית רמת גן לחכמת ישראל על ספרו "שפה, מיתוס ואומנות".^[5]

לשוורץ ואשתו מרים נולדו שלש בנות ושני בנים - יוסף ואלי.

במלאת עשרים שנה למותו, בשנת 1998, הקדישה אוניברסיטת בר-אילן את ספר השנה למדעי היהדות והרוח (כב-כג) לזכרו והוא נקרא גם "ספר משה שוורץ". השער הראשון של הספר נקרא "משה שוורץ - האיש והגותו" וכולל מאמרים מאת מנחם צבי קדרי, יהודה פרידלנדר, וזאב לוי. את הספר ערך משה חלמיש. כעבור עשור נוסף, בשנת 2008, התקיים כינוס בן יומיים במחווה להגותו בשם "אידיאליזם, מיתוס והתגלות".^[6] הכינוס התקיים במכון ון ליר בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב.

ב-2019 יצא הספר "מיתוס - שפה - התגלות; בעקבות הגותו של משה שוורץ", בעריכת בנו, יוסף שורץ.

אברהם סולטמן, מנחם צבי קדרי, משה שוורץ (עורכים), ספר ברוך קורצווייל: דברי הגות ושירה, הוצאת שוקן, 1975
משה שוורץ ומשה חלמיש (עורכים), התגלות, אמונה, תבונה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1976
ברוך קורצווייל, לנוכח המבוכה הרוחנית של דורנו: פרקי הגות וביקורת, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1976

פרידריך וילהלם שלינג, שיטת האידיאליזם הטרנסצנדנטאלי, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1980. 965-226-008-8 ISBN

יוסף שוורץ (עורך), מיתוס - שפה - התגלות; בעקבות הגותו של משה שוורץ. ירושלים: הוצאת כרמל, 2019. לקריאת הספר בפסיק, הספרייה הדיגיטלית (זמין לסטודנטים וחוקרים).

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.