משינה
 | |
| משינה בהופעה. מימין לשמאל: שלומי ברכה, איגי דיין, יובל בנאי, אבנר חודורוב ומייקל בנסון | |
| מוקד פעילות | תל אביב, ישראל |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1983–1995 2003–הווה |
| סוגה | פופ רוק • גל חדש • סקא • רוק אלטרנטיבי • הארד רוק |
| חברת תקליטים | CBS ישראל • NMC • הד ארצי • הליקון |
|
www | |
| חברים | |
|
יובל בנאי שלומי ברכה אבנר חודורוב מייקל בנסון איגי דיין | |
משינה (בכתיב מיושן גם: מאשינה[1][2]; מרוסית: Машина, מכונה) היא להקת פופ רוק ישראלית, הנחשבת לאחת הבולטות בישראל.[3]
את הלהקה הקימו ב-1983 הסולן יובל בנאי והגיטריסט שלומי ברכה. בסוף 1985 יצא אלבומה הראשון של הלהקה, הנושא את שמה, שבו השתתפו לצד בנאי וברכה הבסיסט מייקל בנסון והמתופף איגי דיין. לאחר שיצא האלבום הצטרף ללהקה הקלידן אבנר חודורוב, ומאז לא השתנה הרכבהּ. הלהקה זכתה להצלחה גדולה ולפופולריות רבה, אך ב-1995 התפרקה, ובהופעת הפרידה שלה ב-18 ביולי אותה שנה אירע אסון פסטיבל ערד, שבו נמחצו למוות שלושה בני נוער שהמתינו להופעה בשל הדוחק הרב בכניסה.
עד לפירוקה ב-1995 הוציאה הלהקה שבעה אלבומי אולפן ואלבום אוסף אחד. בשנת 2003 שבה הלהקה לפעילות, ומאז הוציאה שני אלבומי הופעה ושלושה אלבומי אולפן נוספים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקמת הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יובל בנאי ושלומי ברכה נפגשו לראשונה בנעוריהם ומאוחר יותר שירתו יחד חמישה חודשים[4] בבסיס טירונים של חיל התותחנים בשבי שומרון. בחופשותיהם מהצבא נהגו השניים לבלות במועדון "הפינגווין", ובהשפעת הלהקות שניגנו שם החליטו להקים להקה. בנאי הסתייג תחילה מהרעיון להקים להקה, בטענה שלא ידע לשיר, אך לבסוף הסכים לכך, בהשפעת הלהקות "מינימל קומפקט" ו"ז'אן קונפליקט" של רמי פורטיס, ומאחר שלטענתו של ברכה גם פורטיס לא ידע לשיר.[5] לימים סיפר בנאי:
- הגעתי לשם די מרוט, לבסיס הזה, ושמו אותי בחדר ואמרו לי, זה השותף שלך, אדון שלומי ברכה. ושמה, בשומרון, מפה לשם, נולדה להקת משינה. חמישה חודשים הייתי שם עם שלומי, שהיה סמל מבצעים בתותחנים. אני היה לי טייפ ומוזיקה, והוא הייתה לו גיטרה, אני אהבתי לשמוע מוזיקה והוא אהב לנגן בחדר. אז פעם הוא אמר לי, שמע, אני מנגן, לך יש אחלה קול, אולי תשיר פה ושם. והתחלנו לכתוב שירים, שירי ייאוש כאלה: מתי נשתחרר, מתי המלחמה תיגמר...[4]
בבסיס הצבאי כתבו בנאי וברכה את הבסיס לשירי אלבומה הראשון של הלהקה, ובהם "רכבת לילה", "כרים עבדול זמר", "עתיד מתוק" ו"אופטיקאי מדופלם".[5] באותו בסיס נערכה הופעתה הראשונה של הלהקה, שבה בנאי שר וברכה ניגן בגיטרה. והם לוו במתופף ובגיטריסט נוסף.[5] שם הלהקה, "משינה", נבחר עוד בטרם ההופעה – כאשר שאלו בנאי וברכה את חברם לחדר בבסיס, עולה חדש מברית המועצות, כיצד אומרים ברוסית "טבלת ייאוש", הוא השיב "משינה ורֶמֶנִי" (Машина Времени – "מכונת זמן"); "משינה ורמני" הוא גם שמה של להקת רוק רוסית פופולרית.
לאחר שחרורם של בנאי וברכה מהצבא, בשנת 1983, החל להיווצר הבסיס ללהקה. דרך חברים הכיר בנאי את הגיטריסט אורן אליעזרי ואת הבסיסט מייקל בנסון. בנסון הסתייג מסגנונה של הלהקה שהיה בהתחלה יותר אלטרנטיבי,[6] אך הציע לה את ניבי ליפשיץ כמתופפת. הלהקה החלה בחזרות בהרכב שכלל את בנאי, ברכה, אליעזרי, ליפשיץ והקלידן רמי חיימוב. בהמשך עזבה ליפשיץ, ובמקומה הצטרף דודי לוין.[5] בהרכב זה הופיעה הלהקה מספר פעמים במועדון "הפינגווין", והופעותיה זכו להצלחה.[5] בהופעות שרה הלהקה שירים שיצרו בנאי וברכה בשירותם הצבאי, מרבית השירים באנגלית. ההופעות התאפיינו בסגנונות פאנק וסקא,[5] הושפעו מפריחת להקות הגל החדש התל אביביות ושילבו מוטיבים מערביים של סגנון הגל החדש עם מוטיבים מזרחיים ואוריינטליים.[3] הקלידן רמי חיימוב המשיך לנגן בלהקה עוד זמן קצר, ולאחר מכן עזב כדי ללמוד בבית הספר ג'וליארד שבניו יורק.[7]
באחת מהופעותיה של "משינה" ב"פינגווין" צפה מייקל בנסון, ואחריה ביקש להצטרף ללהקה. לבקשתו צורף גם המתופף איגי דיין, במקומו של דודי לוין. האווירה בחזרות הלהקה באותה תקופה הייתה מתוחה למדי, ונתגלעו מחלוקות רבות בין בנאי לבין ברכה. המריבות החריפו כאשר בנאי לוהק לתפקיד הראשי בסרט הקולנוע "מכת שמש", ובעקבות זאת נעדר למספר חודשים מהחזרות.[5] במרץ 1984 נערכה בקולנוע "דן" הופעתה האחרונה של "משינה" בהרכבה המקורי, ובסופה הודיעו חברי הלהקה על פירוקה.[5] הפירוק היווה חלק מגל פירוקי להקות רוק שניגנו במועדוני תל אביב באותה תקופה וחלק מדעיכת הסצנה.[8]
לאחר הפירוק התפצלו דרכיהם של חברי הלהקה. בנאי, אליעזרי ודיין הקימו את להקת "שלום הציבור", שניגנה במועדונים שונים בתל אביב. הופעותיהם לא זכו להצלחה רבה, אך בהן ביטא בנאי את יצירתו. הלהקה הוציאה שני תקליטי שדרים לתחנות הרדיו, שאת שניהם כתב בנאי והלחין אליעזרי: "נובמבר אחד" ו"ינשוף על ענף גבוה". במקביל הקימו ברכה ובנסון את להקת "החזית העממית". במסגרת הלהקה יצר ברכה שני שירים שמאוחר יותר נכללו באלבום הבכורה של "משינה", "אבל אין" ו"בלדה לסוכן כפול", שנכתב במקור באנגלית.[5] באותה תקופה השתתפו דיין ובנסון במספר הקלטות נוספות, כאלבומו של דני בסן.
ב-1985 נפגשו בנאי, ברכה ובנסון במקרה, החליטו על חידוש פעילות הלהקה, וקבעו הופעה בפורים של אותה שנה במועדון "הפינגווין". אליעזרי הגיע להופעה זו בלבד, ואחריה עזב את הלהקה.[9] כך התהווה ההרכב של אלבום הבכורה של "משינה", שכלל את בנאי, ברכה, בנסון ודיין.
הצלחה ראשונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משינה (אלבום)
שני השירים הראשונים שהקליטה הלהקה היו סקיצות לשירים "אופטיקאי מדופלם" ו"רכבת לילה",[9] שיצר ברכה בעת שירותו הצבאי. השיר "אופטיקאי מדופלם" נקרא במקור "קשיים בחקלאות", ואת השיר "רכבת לילה" שרה הלהקה במקור בהופעותיה ב"פינגווין" בטקסט שונה, שמתוכו נותרו בגרסה המוכרת של השיר רק שתי השורות הראשונות. ברכה לא היה שלם עם הטקסט, ולכן העביר בנאי את השיר לבן דודו, אהוד בנאי, שכתב את מילותיו.[9]
בחיפושיה אחר חברת תקליטים שתפיק את אלבומם נתקלו חברי הלהקה בסירוב. רוני בראון מחברת "הליקון" הביע עניין, אך החברה הייתה אז בתחילת דרכה, וללא מספיק כסף להחתמת הלהקה.[7] בעקבות זאת הקליטו חברי הלהקה את השיר "אופטיקאי מדופלם" בצורה מקצועית, באולפני DB.[9] מנגינתו באלבומיהם של דני בסן, רמי קלינשטיין וריטה הכיר מייקל בנסון את הטכנאי ראובן שפירא, ששימש בהקלטות כטכנאי וכשותף בהפקה. באותה עת הקליטה הלהקה שלושה שירים נוספים: "רכבת לילה", "כי לא בא לה" ו"בלדה לסוכן כפול".[9] ביוני 1985 יצא לתחנות הרדיו תקליט השדרים הראשון של הלהקה, "אופטיקאי מדופלם". השיר זכה להצלחה, שבעקבותיה השתכנע אודי הניס מחברת NMC להחתים את הלהקה.[9]
בסוף יולי 1985 יצא תקליט השדרים השני של הלהקה, "כי לא בא לה". לאחר מכן הקליטו חברי הלהקה את יתר השירים באלבום, שיצא בנובמבר של אותה שנה ונקרא "משינה". בסמוך לצאת האלבום יצא כסינגל השיר "רכבת לילה", שזכה להצלחה גדולה ונחשב לאחד מלהיטיה הגדולים ביותר של הלהקה.[10] את רוב שירי האלבום כתב והלחין ברכה, שמהם התפרסמו גם "עתיד מתוק" ו"בלדה לסוכן כפול". שיר נוסף מהאלבום שזכה להצלחה היה "אנה", שכתבה אורלי זילברשץ, לימים אשתו של בנאי, והלחינו בנאי ודיין. את העיבודים המוזיקליים ביצעו כל חברי הלהקה יחד עם ראובן שפירא, מלבד בשיר "התותח מצלצל פעמיים", שאותו עיבדו יחד עם ירון בכר. העבודה המשותפת של חברי הלהקה בעיבוד השירים המשיכה גם בכל שאר אלבומיה.
אלבום הבכורה של הלהקה זכה להצלחה גדולה, והגיע תוך כחצי שנה, ב-28 באוגוסט 1986, למעמד אלבום פלטינה, על מכירת 50,000 עותקים.[11] בהמשך הגיעו מכירותיו לכ-65,000 עותקים.[12] בעקבות האלבום זכתה משינה בתואר "להקת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' לשנת תשמ"ו.
בהכנות לסיבוב ההופעות שליווה את האלבום הראשון חיפשו חברי הלהקה קלידן, ובנסון המליץ על אבנר חודורוב, שאותו הכיר משירותו הצבאי.[13] חודורוב שהה באותה עת בארצות הברית, וכשחזר נפגש עם בנסון וברכה לחזרות, והתקבל ללהקה כנגן שכיר בהופעות. צירופו של חודורוב ללהקה אפשר את שילובו של כלי נגינה נוסף בהופעותיה, סקסופון, שבו ניגן בנוסף לקלידים.[13] שירה הראשון של הלהקה שבו השתתף חודורוב היה "היא התווכחה איתו שעות", שכתב ברכה בעת העבודה על האלבום הראשון. השיר, שלא נכלל באלבום, הוקלט בינואר ויצא כסינגל באפריל 1986.[13] גם שיר זה זכה להצלחה.
ב-28 בפברואר 1986 פתחה הלהקה בסיבוב הופעות, בקולנוע "ספיר" בקריית ביאליק. הופעות אלו זכו להצלחה גדולה, וכל כרטיסיהן נמכרו מראש.[13] בעקבות הצלחתן עברה הלהקה להופיע גם באולמות גדולים יותר, כהיכל התרבות בתל אביב, שבו הופיעה הלהקה לראשונה ב-21 באפריל.[14] סיבוב ההופעות הסתיים יום לפני סיום החופש הגדול, ב-31 באוגוסט 1986, בפארק הירקון, לעיני כ-50,000 צופים[12] או בין 200,000 ל-400,000 צופים לפי הערכות אחרות.[15] את ההופעה פתח דני בסן, יוצא תיסלם.
דעיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות שילובו של חודורוב בלהקה בסיבוב ההופעות, הוא הפך בעת העבודה על אלבומה השני לחבר מן המניין בלהקה.[16] ללהקה לא היו שירים מוכנים, ועל כן החליטו חבריה ליצור שירים ביחד.[16] בהתאם, קרדיט ההלחנה בכל שירי אלבומה השני של "משינה" ניתן לכל חברי הלהקה, אף על פי שחלק מהשירים הולחנו על ידי חבר להקה אחד בלבד,[7] כ"אנחנו שניים" שהלחין בנאי או "שלח לי מלאך" שהלחין ברכה. עקב הרגשה של יצירה שלמה שלא ניתן לפרק, החליטו חברי הלהקה להפיץ את האלבום ללא סינגלים מקדימים לתחנות הרדיו.[16]
האלבום השני של "משינה", "משינה 2", יצא ביוני 1987. האלבום זכה להצלחה פחותה בהרבה מקודמו, ובחודשים הראשונים לאחר הפצתו נמכר בכ-5,000 עותקים בלבד.[16] בהיעדר סינגלים, לא הושמעו שירי האלבום בתחנות הרדיו, ורק לאחר שהתברר הכישלון החליטו חברי הלהקה להוציא שירים כסינגלים. מאלו הצליחו השירים "שלח לי מלאך" ו"אנחנו שניים" שכתב בנאי ו"הכל עוד אפשרי" שכתבו בנאי ובנסון ושר בנסון. באלבום השתתפו מספר נגנים אורחים, כיובל מסנר שניגן בצ'לו בשני שירים ודוד חודורוב, אביו של אבנר, שניגן בכינור בשיר "הכל עוד אפשרי". בשיר זה משתתפת גם מקהלת ילדות, ב-דצמבר השתתפה הלהקה בפסטיבל שירי הילדים מספר 17 עם השיר "זירו נפל מעץ גבוה" שזכה במקום השלישי.
בשנת תשמ"ז זכתה "משינה" בתואר "להקת השנה" במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' בפעם השנייה ברציפות, אך למצעד זה הגיע שיר אחד בלבד מהאלבום השני, "שלח לי מלאך". גם ההופעות שליוו את האלבום לא זכו להצלחה, ולהופעות הראשונות של הלהקה ב"צוותא" הגיעו רק כמה עשרות אנשים.[16] ביתר ההופעות הופיעה "משינה" רק במקומות קטנים, כבתי ספר ופארקי שעשועים.[16] על אף הכישלון בתקופה שלאחר צאתו, המשיך האלבום להימכר בשנים שלאחר מכן, וב-1995 נאמדו מכירותיו בכ-18,000 עותקים.[7]
בעקבות כישלון אלבומה השני של "משינה", החליטה חברת NMC שלא להשקיע בה, ומנהל הלהקה בועז בן-ציון נאלץ לממן את הפקת אלבומה השלישי מכספו הפרטי.[12] בניסיון לחזור לשיטת העבודה של אלבומה הראשון, פנו חברי הלהקה לראובן שפירא, שהסכים להקליט את האלבום השלישי בתנאי שיהיה גם מפיקו.[17] האלבום השלישי, "משינה 3", יצא ביולי 1988, בהוצאת הד ארצי ובהפקתו של שפירא, שגם עיבד את השירים יחד עם חברי הלהקה. שפירא גם הלחין שניים מהם עם חברי הלהקה, "אהובתי" שכתבו בנאי ואורלי זילברשץ ו"ברחובות שלנו" שכתב בנאי, שהיו משיריו המצליחים ביותר של האלבום. שיר נוסף מהאלבום שזכה להצלחה היה "שלג צח", שכתב והלחין ברכה. בשנת תשמ"ח זכתה "משינה" בפעם השלישית ברציפות בתואר "להקת השנה" במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג', אך גם אלבום זה כמו קודמו לא זכה להצלחה מסחרית. אף על פי כן, עד 1995 נמכרו כ-19,000 עותקים של האלבום.[7]
לדבריו של שלומי ברכה, דווקא כישלון שני האלבומים האלו תרם לגיבושה של הלהקה, וכן הביא להשתפרות חבריה בנגינה.[7]
הצלחה מחודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערכים מורחבים – גבירותי ורבותי: משינה, העמותה לחקר התמותה
ב-1988 החליטו חברי הלהקה להיעזר באדם חיצוני שישתף עמם פעולה בעבודה על מופע חדש, ופנו לפזמונאי והמפיק המוזיקלי יעקב גלעד.[7] כשעלה הרעיון להקליט לפני המופע שיר חדש, השמיעו חברי הלהקה לגלעד חמישה שירים, ובהם "בדרך אל הים", "רני בפריז" ו"ריקוד המכונה" האינסטרומנטלי. את שלושתם כתב ברכה. המטרה הייתה הקלטת שיר אחד בלבד, והשיר שנבחר היה "בדרך אל הים".[7] השיר נכתב במקור לסיבוב ההופעות של האלבום הראשון של "משינה", ובסיועו של גלעד שיכתב אותו ברכה לגרסתו המוכרת.[17] מכיוון שנותר ללהקה זמן הקלטות באולפן, הוחלט להקליט באותה עת גם את השירים "רני בפריז" ו"ריקוד המכונה".[7]
בנובמבר 1988 יצא השיר "בדרך אל הים" כסינגל לתחנות הרדיו. השיר זכה להצלחה, והגיע לראש מצעדי הפזמונים. בעקבות הצלחת השיר ערך גלעד אלבום אוסף של הלהקה בשם "גבירותי ורבותי: משינה", שבו נכללו שירים משלושת אלבומיה הראשונים, לצד שלושת השירים החדשים. כמו כן צורפו לאלבום השיר "היא התווכחה איתו שעות", שהוקלט ב-1986 והיה זה האלבום הראשון שבו הוא נכלל, וגרסה לשיר הילדים "למה לובשת הזברה פיג'מה" של ע. הלל ודובי זלצר, שהקליטה הלהקה במסגרת פסטיבל שירי משוררים לילדים.[17] מאוחר יותר יצאו כסינגלים גם השירים "ריקוד המכונה" ו"רני בפריז", שהגיעו גם הם לראש מצעד הפזמונים.
האלבום "גבירותי ורבותי", שיצא באפריל 1989, הביא להצלחה מחודשת של "משינה". הוא הגיע למעמד אלבום זהב בתוך שלושה חודשים,[12] הביא ללהקה בפעם הרביעית ברציפות את תואר "להקת השנה" במצעד השנתי של רשת ג', וכן את תואר "שיר השנה", שבו זכה השיר "ריקוד המכונה". זהו השיר האינסטרומנטלי היחיד אי פעם שזכה בתואר זה. עד 1990 הגיעו מכירות האלבום לכ-60,000 עותקים,[12] וב-1995 נאמדו מכירותיו בכ-78,000 עותקים.[7] גם סיבוב ההופעות שליווה את האלבום זכה להצלחה.[17]
לאחר יציאת "גבירותי ורבותי" החלו חברי "משינה" בעבודה על אלבומם הבא, "העמותה לחקר התמותה". האלבום נוצר ברובו על ידי ברכה, שכתב את שיריו תוך כשלושה חודשים.[18] בנאי שמע את סקיצות השירים והציע מספר תיקונים, מה שהתבטא בקרדיט כתיבה משותף לברכה ולבנאי בחלק משירי האלבום.[18] האלבום יצא באוגוסט 1990, והמשיך את הצלחת "גבירותי ורבותי". נכללו בו להיטים רבים, כ"אז למה לי פוליטיקה עכשיו", "הכוכבים דולקים על אש קטנה", "העמותה לחקר התמותה", "אחכה לך בשדות" ו"מכונית".[19] בסך הכול מכר האלבום כ-54,000 עותקים.[7]
"מפלצות התהילה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מפלצות התהילה
לאחר יציאת "העמותה לחקר התמותה" ובאמצע סיבוב ההופעות שליווה את האלבום חשו חברי "משינה" עייפות, והחליטו על הפסקת פעילות זמנית. בתקופה זו עסקו חברי הלהקה בפרויקטים מוזיקליים אישיים, דבר שנמנע מהם עד אז על פי חוזה.[12] בחלק מהפרויקטים האישיים השתתפו מספר חברי להקה אחרים. כך למשל יובל בנאי הפיק את אלבומה של אורלי זילברשץ "הקברט של מירנדה" והלחין את רוב שיריו, וחודורוב, דיין ובנסון ניגנו באלבום. בנאי גם הלחין את השיר "איפה אני ואיפה הם" לאביו יוסי בנאי, שגם בו השתתפו חברי הלהקה בנגינה. דיין הוציא אלבום סולו בשם "משהו ממך", שבו התארח חודורוב בנגינה בשני שירים. ברכה הפיק את אלבומה של להקת "נושאי המגבעת" "מי רצח את אגנתה פאלסקוג".
העבודה עם להקת "נושאי המגבעת" חשפה את ברכה לסגנון מוזיקה חדש, שהשפיע על אלבומה הבא של "משינה", "מפלצות התהילה".[20] האלבום היה שונה למדי מאלבומיה הקודמים של הלהקה, והתאפיין ברובו בסגנונות רוק אלטרנטיבי, מטאל ורוק כבד, בהשפעת להקות כ"פיקסיז", "סוניק יות'" ו-"Public Image Ltd.".[20] לראשונה באלבום זה כתב בנאי את רוב השירים, וגם הלחין חלק מהם.
האלבום "מפלצות התהילה" יצא באפריל 1992 בלייבל שהקימו חברי הלהקה, "זברה תקליטים", שנקרא כך על שם השיר "מדוע לובשת הזברה פיג'מה".[20] השירים "את באה לבקר", "איזה איש", "בנות הים", "הכל התחיל בנאצר" ו"אין מקום אחר" יצאו כסינגלים, אך לא זכו להצלחה בתחנות הרדיו.[20] אף על פי כן נמכר האלבום בחודשים הראשונים לאחר צאתו בכ-15,000 עותקים,[12] ולאחר כעשר שנים הגיע למעמד אלבום זהב.[20]
סיבוב ההופעות שליווה את "מפלצות התהילה" התחיל ביוני 1992, בשתי הופעות בשפיים שלא זכו להצלחה.[20] בעקבות כישלונן עברה הלהקה להופיע באולמות קטנים יותר, אך גם הופעות אלו לא האריכו ימים.[20] באותה תקופה, בעקבות כישלון הסינגלים מהאלבום בתחנות הרדיו, הוציאה הלהקה סינגל חדש, "אוהב אותך מישל", שהוצג כשיר מסרט פיקטיבי בשם "תן לי את הלבן בגב". גם שיר זה לא זכה להצלחה.[20]
"שיא הרגש"[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – שיא הרגש
הפרויקט הבא של "משינה" היה האלבום "שיא הרגש". לאחר שיצרו בנאי וברכה מספר שירים עבור האלבום, עלה בהם הרעיון ליצור אופרת רוק עם סיפור עלילתי. כך, דרך הסיפור, יכלו חברי הלהקה להצדיק את חזרתם לסגנונות של רוק אנד רול ורית'ם אנד בלוז.[21] בנאי וברכה יצרו סיפור על כוכב הנשלט על ידי רודן בשם "לוי מטאל", ששלט באמצעות מערכת הגברה שייצרה סם בשם "הרעש המטאלי". ב"לוי מטאל" נלחם בחור בשם "פחי שואו", שניגן שירי בלוז ובכך היה מבטל את "הרעש המטאלי". כך נוצרו עבור האלבום שירים רועשים, שאפיינו את "לוי מטאל", לצד שירים שקטים יותר, שאפיינו את "פחי שואו".[21] בסופו של דבר נגנז רעיון אופרת הרוק, והאלבום מכיל ברובו שירים שקטים. אנשי חברת NMC הסתייגו מהסקיצות שהקליטה הלהקה לאופרת הרוק, ולכן יצא האלבום בהוצאת הד ארצי.[21]
באפריל 1993 יצא סינגל ראשון לקראת האלבום, "נגעה בשמיים" שכתב והלחין בנאי, שהפך לאחד מלהיטיו הגדולים ביותר של האלבום. ביולי 1993 יצא האלבום המלא. את רוב שיריו כתב והלחין ברכה, כשיוצאי דופן היו שני שירים שכתב והלחין בנאי, "נגעה בשמיים" ו"גברת שרה השכנה", שזכה גם הוא להצלחה. מבין השירים שכתב ברכה הצליחו "דני" ו"פחי שואו". האלבום הגיע למעמד אלבום זהב תוך כשבועיים,[21] ובהמשך הגיע למעמד אלבום פלטינה.[12]
"להתראות נעורים שלום אהבה" ופירוק הלהקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – להתראות נעורים שלום אהבה
בינואר 1994 התחילו חברי "משינה" בעבודה על אלבומם הבא. את אלבום זה הפיקו חברי הלהקה לבדם, כשבנסון שימש כמפיק האלבום וחודורוב כטכנאי ההקלטה. ללהקה היה די חומר לשני אלבומים שלמים, אחד שנכתב כולו על ידי בנאי ואחד שנכתב כולו על ידי ברכה, והייתה התלבטות אילו מהשירים להקליט. כאשר ברכה ודיין נעדרו מחזרות הלהקה למשך כשבועיים עקב מחלה, החלו בנאי, בנסון וחודורוב לעבוד על השירים שכתב בנאי. כך נוצר הבסיס לאלבומה האחרון של הלהקה לפני פירוקה, "להתראות נעורים שלום אהבה", שאת כל שיריו כתב והלחין בנאי.[22]
האלבום יצא בינואר 1995, והכיל מספר להיטים, כ"להתראות נעורים שלום אהבה", "תחזור תחזור", "את לא כמו כולם", "רכבות", "מילים ועוד מילים" ו"בן המלך". האלבום זכה להצלחה, ותוך מספר חודשים הגיע למעמד אלבום זהב.[7] באלבום התארחו מספר מוזיקאים, כיוסי בנאי, אביו של יובל, בשיר "תחזור תחזור" ובנות להקת "ללדין" בשיר "להתראות נעורים שלום אהבה".
במהלך העבודה על האלבום, ועוד בטרם היה מוכן, העלו חברי הלהקה מופע בשם "רוק קדחת הקיץ". בהופעה האחרונה של סיבוב ההופעות, שנערכה בקיבוץ מצפה שלם ב-26 בספטמבר 1994, החליטו חברי הלהקה על פירוקה.[22] במאי 1995 הודיעו חברי הלהקה על הפסקת פעילותה ועל ארבע הופעות פרידה בהיכל התרבות בתל אביב, בתיאטרון קיסריה, בחוף צמח ובפסטיבל ערד, שבו נועדה להתרחש הופעתה האחרונה של הלהקה. בהמתנה להופעה בפסטיבל ערד נוצר דוחק רב בכניסה, ושלושה מהצופים נמחצו למוות. אירוע זה נודע כאסון פסטיבל ערד. בעוד שבתחילה התכוונו חברי הלהקה להפסיק את פעילותה רק באופן זמני, ביטל האסון את רצונם להמשיך ולהופיע.[22]
הופעתה המתוכננת של "משינה" בפסטיבל ערד בוטלה, ולאחר מפגש של חברי הלהקה עם משפחות ההרוגים, הוחלט על קיום הופעה נוספת ואחרונה של הלהקה, בפארק הירקון, ב-12 באוקטובר 1995. בספטמבר 1995 יצא אלבום אוסף שני של הלהקה בשם "האוסף השני". באוקטובר של אותה שנה יצא אלבום הופעה כפול של "משינה" בשם "מכונת הזמן - משינה בהופעה 1995", שהוקלט במהלך סיבוב ההופעות של הלהקה ב-1995. האלבום הוקדש לזכר הרוגי אסון פסטיבל ערד.
לאחר הפירוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים שבהן לא פעלה הלהקה המשיכו חבריה בקריירה מוזיקלית, ובמספר פרויקטים אישיים שיתפו חברי להקה נוספים. יובל בנאי הוציא שלושה אלבומי סולו, שלא זכו להצלחה רבה. שלומי ברכה הוציא ב-1998 אלבום משותף עם רמי פורטיס בשם "רץ על הקצה", שבו השתתף מייקל בנסון בנגינה, ומאוחר יותר גם בסיבוב ההופעות שליווה את האלבום. מאוחר יותר הוציא ברכה גם אלבום סולו, וכן הפיק מוזיקלית מספר אלבומים, כ"רוץ ילד" של "כנסיית השכל" ו"תכלית בתחתית" של ערן צור.
בנסון ואבנר חודורוב הצטרפו לצוות הנגנים שליווה את יהודה פוליקר בהופעותיו. חודורוב גם היה חבר בלהקת הנגנים של תוכנית הטלוויזיה "יצפאן", וכן הפיק מספר אלבומים, לזמרים כבן ארצי, לאה שבת ונורית גלרון. בנסון ניגן במספר תוכניות אירוח בטלוויזיה, וכן היה חבר בהרכב המוזיקה האלקטרונית "אטמוספייר", שהוציא אלבום בשנת 2001. איגי דיין ניגן באלבומו של דני סנדרסון "הלא נודע" וכן באלבומו השלישי של יובל בנאי. כמו כן השתתף דיין בהפקה המחודשת של אופרת הרוק "מאמי" והחל לעבוד על אלבום סולו שני, שלא יצא מעולם.
פירוק הלהקה והעבודה על פרויקטים אישיים אפשרה לחברי "משינה" ליצור מוזיקה שלא הייתה בסגנון המקובל של הלהקה, כמו אלבום בסגנון דאב שהוציא בנאי או הרכב המוזיקה האלקטרונית שבו היה חבר בנסון.[23]
חזרה לפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם בשנים שבהן לא פעלה הלהקה שמרו חבריה על קשר ביניהם, והמשיכו להיפגש. פגישה של בנאי וברכה הולידה שיר חדש, "משהו קטן וטוב", שכתבו והלחינו שניהם במשותף. יצירתו של השיר הביאה להחלטת חברי הלהקה לחדש את פעילותה.[24] ב-30 באפריל 2003 כינסו חברי "משינה" מסיבת עיתונאים על גג מלון "דן" בתל אביב, שבה הודיעו על חזרת הלהקה לפעילות. במסיבת עיתונאים זו שרו חברי הלהקה מספר שירים, ובהם "משהו קטן וטוב", שהוצג לראשונה.
במאי 2003 יצא השיר "משהו קטן וטוב" כסינגל לתחנות הרדיו. השיר זכה להצלחה גדולה,[25] והושמע רבות בתחנות הרדיו.[26] ב-24 ביולי התחילה הלהקה בסיבוב הופעות בתיאטרון קיסריה, שזכה להצלחה. כרטיסי ההופעות נמכרו מראש, ולסיבוב המתוכנן נוספו הופעות נוספות.[24] עם העברת ההופעות להיכל התרבות בתל אביב בנובמבר, יצא סינגל חדש של הלהקה שכתבו והלחינו בנאי וברכה במשותף, בשם "ואולי עכשיו". גם שיר זה זכה להצלחה.[27]
הופעתה של הלהקה בספטמבר 2003 בקיסריה הוקלטה ותועדה על גבי אלבום ההופעה "משינה live 2003", שיצא בפברואר 2004. באלבום נכללו שני השירים החדשים של הלהקה, "משהו קטן וטוב" ו"ואולי עכשיו", לצד שירים מאלבומיה. ההופעה הופצה גם על גבי DVD. תוך מספר חודשים הגיע האלבום למעמד אלבום זהב.[12] גרסת ההופעה לשיר "אין מקום אחר" שנכללה באלבום יצאה כסינגל לתחנות הרדיו, וזכתה להצלחה. סיבוב ההופעות של "משינה" שהתחיל ב-2003 נמשך לבסוף כשנתיים, וכלל הופעות גם בלוס אנג'לס ובסן פרנסיסקו שבארצות הברית.[24]
האלבום "רומנטיקה עתידנית" ואחריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – רומנטיקה עתידנית
במאי 2005 יצא אלבום האולפן הראשון של "משינה" מזה עשר שנים, "רומנטיקה עתידנית". כמעט כל שירי האלבום נכתבו במשותף על ידי בנאי וברכה. בשיר אחד, "ילדתי", השתתף אהוד בנאי בכתיבה, ושיר נוסף, "הייתי אתמול", כתב והלחין דיין. האלבום זכה בעיקר לביקורות פושרות.[28] הפקת האלבום מומנה על ידי חברת "סלקום", וניתנה ללקוחותיה אפשרות להוריד את האלבום ושירים מתוכו למכשירים הסלולריים שלהם. בשל כך, הופנתה ביקורת כלפי חברי הלהקה על התמסחרות,[29][30] אם כי לצד זאת, היו שסברו שמדובר במגמה חיובית שתאפשר רווחים לחברות התקליטים מתכנים דיגיטליים ותעזור להחליש את תחום ההורדות הפיראטיות.[31]
שני הסינגלים הראשונים מהאלבום, "התשובה" ו"רומנטיקה עתידנית", זכו להצלחה יחסית במצעדי הפזמונים, אך שני הסינגלים שיצאו אחריהם, "אני עף" ו"בלש דטקטיב", כמעט ולא הושמעו בתחנות הרדיו. חוסר ההצלחה של האלבום והביקורות הפושרות שקיבל ערערו את ביטחונם של חברי הלהקה להמשיך ליצור שירים, וזאת על אף שהופעותיהם המשיכו להצליח.[32]
בפברואר 2006 קיימה הלהקה מופע אקוסטי במועדון "האנגר 11" במסגרת פסטיבל "אנפלגד" בתל אביב. את הלהקה ליווה בהופעה זו הגיטריסט נאור דיין, אחיו של איגי. בעקבות הצלחת המופע המשיכה הלהקה בהופעות בסגנון זה בשלוש השנים הבאות, במועדון "זאפה תל אביב". בהופעות אלו שולבו שירים שלא נכללו בהופעות הלהקה במקומות גדולים יותר, כ"פולארויד", "ג'וני האדום" ו"אבל אין".[32] הופעות אלו תועדו על גבי DVD.
בחודש יוני 2006 עלתה הלהקה כמופע חימום לקראת הופעתו של רוג'ר ווטרס בנווה שלום, וביצעה את שירה "אז למה לי פוליטיקה עכשיו" וכן את השיר "אני ואתה" של אריק איינשטיין. בסוף 2006 זכתה משינה בתואר "להקת כל הזמנים" בסקר שערכו ערוץ 24 ועיתון "זמן תל אביב".[33] בנובמבר של אותה שנה הוציאה הלהקה סינגל בשם "אני צוחק איתך" שכתב והלחין שלומי ברכה, שזכה להצלחה במצעדי הפזמונים,[34] אך לא נכלל באחד מאלבומיה. בהפקת השיר השתתף אייל אבן צור.
בשנת 2007, במקביל להופעות האקוסטיות, העלו חברי הלהקה מופע משותף עם אהוד בנאי בשם "נפגשים בסיבוב". במקור תוכנן המופע לעלות פעמיים בלבד, אך הביקוש הרב לשתי הופעות אלו הביא להעלאת הופעות נוספות,[35] ולבסוף רץ המופע במשך כשנה.
באותן שנים פעלו מספר חברי "משינה" גם מחוץ למסגרת הלהקה. יובל בנאי הוציא בשנת 2008 אלבום סולו רביעי, ובנסון הקים הרכב מוזיקה אלקטרונית בשם "לימוזינה", שאליו הצטרף גם חודורוב. ההרכב הוציא אלבום בשנת 2009, ובו ביצועים לשניים משיריה של "משינה", "הכל עוד אפשרי" ו"ריקוד המכונה".
שנת ה-25 ללהקה ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יהלומים בשמיים, עסקי הרוקנ'רול
בשנים שלאחר יציאת האלבום "רומנטיקה עתידנית" הצטברו אצל חברי הלהקה סקיצות שונות של הקלטות, שלהרגשתם לא היו בשלות לכדי לעבודה על אלבום חדש.[36] לבסוף נגנזו כל אותן סקיצות, ובנאי וברכה החלו בכתיבת שירים חדשים לקראת אלבומה הבא של הלהקה. את כל השירים באלבום כתב בנאי והלחין ברכה. בעת המופע המשותף עם אהוד בנאי "נפגשים בסיבוב", שבו ניגן גם גיל סמטנה, הציעו לו חברי הלהקה להפיק את אלבומם הבא. סמטנה סירב מפאת חוסר זמן, אך האזין לסקיצות השירים החדשים שכתבו בנאי וברכה, והצביע על השירים שלדעתו יכלו להתגבש לאלבום שלם. כך נוצר הבסיס לעשרת השירים שבאלבום.[36] בהקלטות האלבום הצטרף ללהקה הגיטריסט נאור דיין, שכבר השתתף קודם לכן בהופעות האקוסטיות שערכה. דיין ניגן באלבום בגיטרה והשתתף עם חברי הלהקה בעיבודים. ב-27 בינואר 2010 כינסו חברי הלהקה מסיבת עיתונאים במועדון הבארבי בתל אביב, שבה הודיעו על תכנוניהם לקראת שנת ה-25 לפעילותם המשותפת, שכללו אלבום אולפן חדש, אלבום אוסף, סרט תיעודי וספר אודות הלהקה.[37] באותו יום יצא הסינגל הראשון לקראת אלבום האולפן המתוכנן, "בין הצללים".
באפריל 2010 יצא האלבום, שנקרא "יהלומים בשמיים". יום לפני צאתו הועלה האלבום להורדה חופשית ברשת האינטרנט. אחרי צאת האלבום יצאו גם הסינגלים "יהלומים בשמיים" ו"האושר הסמוי".
בנובמבר 2010 יצא אלבום אוסף מקיף ללהקה בשם "עסקי הרוקנ'רול", לציון 25 שנות פעילותה. באוסף נכללו שני שירים שלא נכללו קודם לכן באלבומי אולפן של הלהקה, "אוהב אותך מישל" ו"משהו קטן וטוב", וכן שיר אחד חדש שכתב והלחין שלומי ברכה במיוחד עבור האוסף, "הנה אנחנו", שזכה להצלחה במצעדי הפזמונים. אלבום האוסף "עסקי הרוקנ'רול", שזכה לביקורות אוהדות, יצא בשתי מהדורות: מהדורת מארז מהודר שכללה שני תקליטורים עם 40 שירים, DVD המכיל קטעי הופעות נדירים וכן ספר בן 142 עמודים על היסטוריית הלהקה, שנערך על ידי דרור נחום ושהורכב מראיונות שערך נחום עם חברי הלהקה ומנהליה, וגרסת אלבום אוסף כפול בלבד.
במרץ 2011 הוקרן הסרט התיעודי "המכונה" של הבמאית אלה בלוך, שמגולל את סיפורה של הלהקה.[38]
בינואר 2012 יצא אלבום הופעה נוסף של הלהקה, "Unplugged", שהוקלט בשנת 2008. האלבום שווק במארז אחד עם DVD שתיעד את המופע. באלבום זה ביצועים של הלהקה לשני שירי סולו של יובל בנאי: "לא יכול לעצור את זה" ו"מעבר להרים".
ביוני 2013 ביטלה הלהקה את הופעותיה באותו חודש, לאחר שסולן הלהקה יובל בנאי לקה בלבו ועבר צנתור.[39]
בשנת 2015 ציינה הלהקה 30 שנות פעילות. בחודש יוני באותה שנה שודר הספיישל "משינה: 30 השנים הראשונות" ברדיו תל אביב, בהגשת טל פרידמן, בו נחשף מצעד 25 השירים האהובים ביותר של הלהקה על פי דירוג גולשי האתר ynet ובשיתוף עם רדיו תל אביב. למקום הראשון נבחר השיר "אהובתי".[40]
מתים שרים הולכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מתים שרים הולכים
ב־9 בנובמבר 2017 הוציאה הלהקה את השיר "החומר החדש", סינגל ראשון לקראת אלבום אולפן עשירי והראשון מזה 8 שנים. ב־2 בינואר 2018 הוציאה הלהקה את הסינגל השני, "בלוז טאקו בר". ב־13 בפברואר 2018 יצא הסינגל השלישי והאחרון, "השמיעו קול".
האלבום המלא, "מתים שרים הולכים", יצא ב־13 במרץ 2018. את כל השירים בו כתבו והלחינו בנאי וברכה במשותף, ובעיבודי השירים השתתף טל רום.
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים בציבור המאזינים מתחו ביקורת ברבות השנים אודות מידת המקוריות של לחני הלהקה. הדברים לא הגיעו מעולם לבדיקה או לתביעות משפטיות כלשהן, אולם הדמיון הרב לא הותיר בידי רבים ספק על ההשפעה הבולטת ששאבה הלהקה משירים מוכרים מסוימים. עם הדוגמאות שהזכירו מבקרים אלו נמנו השירים "רכבת לילה לקהיר" מאלבומה הראשון של הלהקה, הדומה בשמו ובלחנו ל-"Night Boat to Cairo" של להקת מאדנס, בתי השיר "הכוכבים דולקים על אש קטנה" הדומים בלחנם לאלו של מאדנס ב-"Our House". השיר "One Step Beyond", לחנו זהה כמעט לניגון ב"ריקוד המכונה" מהאלבום "גבירותי ורבותי: משינה", לרבות הצעקה שפותחת את השיר. ההשוואות למאדנס החלו כבר בראשית דרכה, למשל בכתבה של יוסי חרסונסקי ב-1986, שהשווה את קצב שיריה לזה של מאדנס.
השיר "גברת שרה השכנה" מושר בלחן השיר הידוע "Hurricane" של בוב דילן. שירו של דילן נכתב כמחאה על מאסר השווא של המתאגרף האמריקני רובין קרטר, שהואשם ברצח שלא ביצע, בעוד שירה של משינה נכתב על אישה המאשימה חפים מפשע ברצח שהיא עצמה ביצעה. לדבריו של יובל בנאי, כותב השיר, אימוץ הלחן נעשה במודע ובמכוון, ובסוף השיר אף נשמעים רעשי סופת הוריקן על מנת להדגיש זאת.[21]
השיר "את באה לבקר" מהאלבום "מפלצות התהילה" מאמץ את הצליל הייחודי של להקת נירוונה (לפי דברי חברי הלהקה, הדבר נובע מההשראה שהיוותה להקת הפיקסיז לשתי הלהקות, נירוונה ומשינה[41]). "השיר "נגעה בשמיים" דומה בלחנו לשיר "Sunday Bloody Sunday" של להקת U2. השיר "אכזבה" מתוך "העמותה לחקר התמותה" מזכיר בלחנו ובביצועו את "Boys Don't Cry" של הקיור. השיר "בדרך אל הים" מזכיר בלחנו את השיר "(I've Seen That Face Before (Libertango" של גרייס ג'ונס.[42]
חברי ההרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יובל בנאי (שירה, גיטרה אקוסטית)
- שלומי ברכה (גיטרה חשמלית, קולות)
- אבנר חודורוב (קלידים, סינתיסייזר, סקסופון, אקורדיון, קולות)
- מייקל בנסון (גיטרה בס, קולות)
- איגי דיין (תופים, גיטרה אקוסטית, קולות)
דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משינה (1985)
- משינה 2 (1987)
- משינה 3 (1988)
- העמותה לחקר התמותה (1990)
- מפלצות התהילה (1992)
- שיא הרגש (1993)
- להתראות נעורים שלום אהבה (1995)
- רומנטיקה עתידנית (2005)
- יהלומים בשמיים (2010)
- מתים שרים הולכים (2018)
הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מארזי DVD[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גבירותי ורבותי: משינה (1989)
- האוסף השני (1995)
- גבירותי ורבותי: האוסף השלם (1996) - אלבום כפול המכיל את 2 האוספים הקודמים.
- עסקי הרוקנ'רול (2010)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של משינה- משינה, באתר שירונט
משינה, באתר ספוטיפיי
משינה, באתר Last.fm (באנגלית)
משינה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
משינה, באתר Discogs (באנגלית)
משינה, באתר Songkick (באנגלית)- משינה, באתר Tab4u
- משינה, באתר סטריאו ומונו
- משינה, דף שער בספרייה הלאומית
- משינה, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- בן מיטלמן, הווידאופדיה: משינה, באתר מאקו, 1 במרץ 2009
- חן לב, "אנחנו חמישה מאסטרים על הבמה": משינה בראיון משותף, באתר nrg, 10 בדצמבר 2012
- רז ישראלי, מהגרוע לטוב ביותר: מצעד האלבומים של משינה, באתר nrg, 12 באפריל 2015
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יוסי חרסונסקי, בנאי חוזר ל"מאשינה", בארכיון הכתבות באתר משינה, 5 ביוני 1985
- ^ יוסי חרסונסקי, "מאשינה פותחת קופות", מעריב ערב ערב, בארכיון הכתבות באתר משינה, 5 בפברואר 1986
- ^ 1 2 ביוגרפיה, באתר משינה - האתר הרשמי
- ^ 1 2 יובל בנאי, בתוך: עירית גל ואילנה המרמן, מביירות לג'נין: מלחמת לבנון 1982/2002, תל אביב: עם עובד (תעודה), תשס"ג 2002, עמ' 70.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 1: 1983-1984 - התותח מצלצל פעמיים, זברה תקליטים, 2010
- ^ רז שכניק, הכל התחיל אחרי לבנון הראשונה, באתר רדיו ללא הפסקה, 6 בדצמבר 2018
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 משה זונדר, "70 דברים שלא ידעתם על משינה", 12 במאי 1995, סופשבוע (מעריב) (קישורים)
- ^ יאיר לפיד, כולם היו בנאי: תיסלם משינה, מוסף "סופשבוע" במעריב, בארכיון הכתבות באתר משינה, 7 בפברואר 1986
- ^ 1 2 3 4 5 6 דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 2: 1985 - הכל קרה כל כך מהר, זברה תקליטים, 2010
- ^ השיר דורג במקום הרביעי במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' לשנת תשמ"ו
- ^ אירית רותם, חגיגת פלטינה, בארכיון הכתבות באתר משינה, 28 באוגוסט 1986
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ביוגרפיה, אתר "משינה"
- ^ 1 2 3 4 דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 3: 1986 - פתאום הטלפון צילצל, זברה תקליטים, 2010
- ^ יוסי חרסונסקי, כתבה על ההופעה בהיכל התרבות, בארכיון הכתבות באתר משינה, 22 באפריל 1986
- ^ אבי מורגנשטרן, 200 אלף השתוללו לשמע "הבומים" של להקת משינה, בארכיון הכתבות באתר משינה, 31 באוגוסט 1986
- ^ 1 2 3 4 5 6 דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 4: 1987 - האם המציאות עשתה תכסיס, זברה תקליטים, 2010
- ^ 1 2 3 4 דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 5: 1988-1989 - להתנתק מן הניתוק, זברה תקליטים, 2010
- ^ 1 2 דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 6: 1990 - עסקי הרוקנרול, זברה תקליטים, 2010
- ^ ארבעה שירים שונים מהאלבום הגיעו למצעדי הפזמונים השנתיים של רשת ג' בשנים תש"ן ותשנ"א, יותר מכל אלבום אחר של הלהקה
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 7: 1991-1992 - פרוע עד הסוף, זברה תקליטים, 2010
- ^ 1 2 3 4 5 דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 8: 1993 - פחי שואו מבטל את הרעש המטאלי, זברה תקליטים, 2010
- ^ 1 2 3 דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 9: 1994-1995 - משהו בחיי עומד להשתנות, זברה תקליטים, 2010
- ^ דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 10: 1996-2002 - זה לא נגמר זה רק הסוף, זברה תקליטים, 2010
- ^ 1 2 3 דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 11: 2003-2004 - משהו בא ועולה, זברה תקליטים, 2010
- ^ השיר הוביל במשך שבעה שבועות רצופים את מצעדי הפזמונים השבועיים של רשת ג', דורג במקום השישי במצעד הפזמונים השנתי של התחנה לשנת תשס"ג, ובמקום השני במצעד השנתי של גלגלצ לאותה שנה
- ^ ynet, נתוני אקו"ם: "אם תלך" - המושמע ביותר ב-2003, באתר ynet, 4 בפברואר 2004.
- ^ השיר הוביל במשך חמישה שבועות רצופים את מצעדי הפזמונים השבועיים של רשת ג', ודורג במקום ה-20 במצעד הפזמונים השנתי של גלגלצ לשנת תשס"ד
- ^ גבע קרא עוז, היו זמנים, באתר ynet, 24 במאי 2005
- ^ רענן שקד, רינגטונים: משינה קטנה כמו טלפון סלולרי, באתר ynet, 21 במאי 2005
- ^ אסף לבנון, משהו סגול וטוב, בארכיון הכתבות באתר משינה, 2005
- ^ בועז ארד, הצלצול הגואל, מוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות, בארכיון הכתבות באתר משינה, 8 באפריל 2005
- ^ 1 2 דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 13: 2006-2009 - בין הצללים, זברה תקליטים, 2010
- ^ משינה - להקת כל הזמנים, 9 בנובמבר 2006, MOOMA
- ^ השיר הוביל במשך שבועיים את מצעדי הפזמונים השבועיים של רשת ג'
- ^ טל פרי, ברכה לבית בנאי, 18 באוקטובר 2007, MOOMA
- ^ 1 2 דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 14: 2010 - יהלומים בשמיים, זברה תקליטים, 2010
- ^ אור ברנע, משינה חוגגת 25, באתר ynet, 27 בינואר 2010
- ^ ליה פן, חברי להקת "משינה" לא באו להקרנת הסרט המתעד את עבודתם, באתר הארץ, 30 במרץ 2011
- ^ רן בוקר, משינה מבטלת את הופעותיה בחודש הקרוב, באתר ynet, 20 ביוני 2013
- ^ עמי פרידמן, אתם בחרתם: "אהובתי" הוא הלהיט הגדול ביותר של משינה, באתר ynet, 27 ביוני 2015
- ^ אסף נבו, מפלצות התהילה, גרסת המקור, באתר מאקו, 8 בנובמבר 2010
- ^ אסף נבו, ולפעמים הכל נשמע אותו דבר, באתר ynet, 21 ביולי 2003
| משינה - סינגלים | ||
|---|---|---|
| משינה | "אופטיקאי מדופלם" • "אנה" • "בלדה לסוכן כפול" • "רכבת לילה" | |
| משינה 2 | "שלח לי מלאך" • "אנחנו שניים" | |
| משינה 3 | "שלג צח" • "אהובתי" • "ברחובות שלנו" | |
| העמותה לחקר התמותה | "אז למה לי פוליטיקה עכשיו" • "הכוכבים דולקים על אש קטנה" • "אחכה לך בשדות" | |
| מפלצות התהילה | "שלומית בונה סוכה" • "אין מקום אחר" | |
| שיא הרגש | "גברת שרה השכנה" • "נגעה בשמים" | |
| להתראות נעורים שלום אהבה | "להתראות נעורים שלום אהבה" • "את לא כמו כולם" • "תחזור תחזור" | |
| רומנטיקה עתידנית | התשובה | |
| יהלומים בשמיים | בין הצללים | |
| מתים שרים הולכים | ||
