משפחת צנעני

משפחת צנעני
בימוי	בועז דוידזון
הופק בידי	מנחם גולן ; יורם גלובוס
תסריט	בועז דוידזון טלי רוזנשטיין(סופרת)
שחקנים ראשיים	גבי עמרני ; לבנה פינקלשטיין ; חיים בנאי ; יוסף שילוח
מוזיקה	יגאל בשן ; פולדי שצמן
מדינה	ישראל
הקרנת בכורה	10 בדצמבר 1976
משך הקרנה	87 דקות
שפת הסרט	עברית
סוגה	סרט בורקס
	דף הסרט ב־IMDb

משפחת צנעני הוא סרט קומדיה ישראלי מסוגת הבורקס, בבימויו של בועז דוידזון, שיצא לאקרנים בשנת 1976.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוא קומדיה של שקרים וסודות. חנות הנעליים של ציון צנעני התימני סמוכה לחנות הנעליים של ישראל בן נעים הפרסי. בנוסף שניהם שכנים. לציון שתי בנות, ובן נשוי שגם הביא לו נכד. למורת רוחו של ציון, בתו, שמשונה, החלה לצאת עם הרצל, בנו של ישראל. ציון קונה לאשתו, ציונה, טבעת יהלום יקרה לכבוד יום הולדתה, אך מהסס מהו הזמן המתאים להעניק לה את המתנה. משום כך ציונה ממורמרת ויוצאת מהבית, וציון חושד שהיא בוגדת בו עם ישראל. גם אשתו של ישראל חושדת שבעלה בוגד בה, וזאת לאחר שבשעות הלילה ירד אל השכנה מרגלית איתה הוא בוגד באשתו, שם הוא מוצא גם את חנניה, בנו של ציון ששכב אף הוא עם דודתו מרגלית, אחותה של ציונה. כאשר הטבעת נעלמת, ציון מאשים את ישראל בגנבתה. עד מהרה מתברר שהנכד שמשון בלע אותה.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן	תפקיד
גבי עמרני	ציון צנעני
לבנה פינקלשטיין	ציונה צנעני
חיים בנאי	חנניה צנעני
יוסף שילוח	ישראל בן נעים
אלישבע מיכאלי	רוזה בן נעים
דוד מנחם	הרצל בן נעים
גאולה נוני	הדודה מרגלית
רבקה בכר	תקוה צנעני
דורית ארנון	יונה צנעני
אלומה שלום	שמשונה צנעני
זכריה ווהב	מורי יחיא צנעני
רוני רצעני	רמי גרינבוים (חבר של יונה)
פולינה וולוך	סוניה (העוזרת של צנעני)
ברק באשירי	שמשון צנעני (הנכד של צנעני)
דוד כץ	סוחר יהלומים
חיים שנער	שוטר
נתן וולפוביץ'	קונה בחנות הנעליים

קבלת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה להצלחה ניכרת בקופות ומכר 452,000 כרטיסים בישראל.^[1] עם השנים הוא צבר פופולריות וזכה למעמד של סרט פולחן, בדומה ל"צ'רלי וחצי" ול"חגיגה בסנוקר", אף הם מאת הבמאי בועז דוידזון.

זאב רב-נוף, מבקר "דבר", כתב כי זהו "בורקס, בשלושה הבדלים: א. הנוסח הוא תימני; ב. אין אשכנזים בכלל, את תפקידיהם המסורתיים ממלאים פרסים; ג. המילוי איננו עוד ההווי הרומנטי, אלא התחושות המיניות של הגיבורים... מי יודע, על אף כל הסתייגויותי, מסתמנת כאן ראשית תהליך ליצירת סרט פולקלור ישראלי טוב יותר. אולי, אך הדרך עוד ארוכה מאוד."^[2]

בסוף הסרט בכתוביות הסיום נכתב "המשך יבוא", דבר שהעיד על רצונו של הבמאי לעשות סרט המשך, אך לבסוף רעיון זה לא הבשיל לידי מעשה.