משפחת רזאל
משפחת רזאל היא משפחה ענפה במוזיקה היהודית המקורית בישראל.
תולדות המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבות המשפחה, מארק ופאני רוזלאר, נישאו לפני מלחמת העולם השנייה ונולד להם בנם הבכור, אורי. בזמן המלחמה נתפס מארק ונשלח ברכבת, אך הוא הצליח לקפוץ ממנה מחלון צר בזמן שהאטה. הוא קיבל מחסה ללילה מאדם שהאכיל אותו ונתן לו דמי נסיעה חזרה הביתה. תוך זמן קצר נמצא לו ולאשתו מחבוא אצל משפחת קלוק, חסידי אומות העולם, בחווה באזור הביימסטר שבהולנד שם הסתתרו עד סוף המלחמה.[1]
מארק ופאני הגיעו לישראל בשנת 1947 באונייה הראשונה שיצאה ממרסיי דרך קהיר לארץ ישראל. הם התקשו למצוא פרנסה וחזרו. "רק בשנת 1952 החליטו סופית לעלות לארץ והתיישבו בירושלים. מארק התפרנס מנגינה על צ'לו בתזמורת הסימפונית ירושלים ובקונצרטים של הרכבים קטנים. כשנפתחה אוניברסיטת תל אביב, הוא הוזמן לשמש פרופסור ללימודים קלאסיים".[2] אחרי המלחמה נולדו בהולנד ילדיהם עלי ומיכה. אורי למד בבית הספר לקציני ים עכו, שירת בחיל הים, ואחר כך עבד בצי הסוחר. נישא לנאוה ולהם ארבעה ילדים. ניצן-חן, לילך, עדי ועמית-אלעזר. עלי שירת כטייס בחיל האוויר, היה טייס בחברת התעופה ארקיע והוא אב לקרן, גדעון, ומרק-מרדכי.
מיכה נסע לניו יורק ללמוד פסיכולוגיה ושם הכיר את קרול. שניהם למדו יחד לדוקטורט בפסיכולוגיה. בניהם, אהרן ויונתן, נולדו בארצות הברית. יונתן הבכור, ואהרן נולד קצת יותר משנה אחריו. כשאהרן היה בן כמה חודשים עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בשכונת נחלאות בירושלים. מיכה החל ללמד בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.
בשכונה החלו להתקרב ליהדות. השכנים, יוצאי פרס, הזמינו אותם להתפלל בבית-הכנסת השכונתי. בהדרכת רב השכונה החלה המשפחה לשמור שבת. ”אבא היה משלם לנו על כל קטע של קריאה בתורה. בהדרגה התחלנו לשמור מצוות, לצד התעניינות במוזיקה. השילוב הזה הוביל אותנו למה שאנחנו כיום”. הילדים החלו בגיל צעיר לימודי מוזיקה אשר כללו האזנה, הרמוניה, פיתוח שמיעה, לימוד כלי נגינה – פסנתר, חלילית, קונטרבס, כינור, חליל צד וכתיבת מוזיקה. שעורים אלו נתנו על ידי מורים שונים כמו דוד דולן, יענקלה סגל, חנוך יעקבי ועוד.[3]
כשיונתן ואהרן היו ילדים, יצאו בחופש הגדול לנגן חליליות במדרחוב בן-יהודה בירושלים עם בן הדוד ניצן-חן רזאל.
להקת רזאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדיו של מיכה - יונתן, אהרן, ריקה ויהודה - גדלו יחד באותו החדר. "החינוך מהבית ושפע הגירויים המוזיקליים" הוביל אותם להקים להקה. יונתן היה אז בן 15, והאח הצעיר ביותר, יהודה, בן 11. הלהקה הייתה פעילה לתקופה קצרה בשלהי שנות השמונים, ניגנה מוזיקת פופ רוק והתפרסמה בתוכנית סיבה למסיבה בהנחיית רבקה מיכאלי. בתוכנית הם ביצעו שני שירים שיצאו כסינגל ראשון מתוך אלבומה היחיד של הלהקה: "בלדה לחמור", ו"Taxi Driver", שהושר באנגלית אך התפרסם דווקא בשמו העברי "אני רוצה להיות נהג מונית".[4] הופעה זו זכתה להצלחה, ובעקבותיה הוצא ב-1990 תקליט בשם "למה לא היום?" בחברת "פונוקול". הוא כלל שירים אישיים ("פעם הייתה עיר", "השכונה שבה גדלתי") והומוריסטיים ("בייביסיטר", "חוקרי עכבישים", "אני רוצה להיות נהג מונית"), לצד שירים עם ביקורת ("בלדה לחמור" ו"בת יחידה" הפמיניסטי ושירו של חיים נחמן ביאליק "אם יש את נפשך לדעת"). אחד מהאחים, יונתן, היה גם המפיק המוזיקלי של התקליט. יורם בר כתב על השירים "בלדה לחמור" ו"בת יחידה":
"בנים זה גזע רע", טוענת ריקה מלהקת רזאל בלהיט הטראש ההיסטרי "בת יחידה", ואין להאשים אותה. היא חיה עם המון בנים בבית אחד. "בלאדה לחמור", קטע אנרכיסטי, רווי ייאוש, באסה ופרברטיות מצמררת, נותן דרור לדמיונה של ריקה הקטנה, שהפסיקה לתת אמון בגברים: "אמנם אתה נחמד, אך אתה חמור". הקונפליקט ניכר היטב. האם זה בסדר להתאהב בחמור? האם הפער בלתי ניתן לגישור?[5]
האלבום "למה לא היום?" זכה להצלחה אך הלהקה התפרקה בטרם הספיקה לעבוד על אלבומה השני, שנגנז.
פיתוח קריירות עצמאיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר השירות הצבאי החלו יונתן ואהרן בחיפוש עצמי. אהרן עבר לצפת והתאהב בשירת קרליבך. שם הלחין את שירו "הגיע זמן הגאולה". יונתן פנה ללימודים גבוהים באקדמיה למוזיקה למוזיקה ולמחול בירושלים, ועבד עם התזמורת הקאמרית הישראלית וסימפונט רעננה, ואז פרש והיה רועה צאן בסוסיא, שבה התגורר חצי שנה. בתום החיפוש העצמי עשו השניים שתי בחירות זהות: שניהם בחרו באורח חיים דתי ובמוזיקה.[6] שניהם תלמידיו של אנדרה היידו. אהרן ויונתן הופיעו ביחד מספר פעמים. יהודה שהיום הוא רב הצטרף אליהם לעיתים כמתופף. ריקה מופיעה בפני נשים אולם היא גם מעורבת ומפיקה חלק מיצירתם.[7][8] בשנת 2016, בגיל 40, לאחר שהקימה משפחה וילדה שמונה ילדים, ריקה שבה לקדמת הבמה בשירים מקוריים שלה[9] אותם היא גם מקליטה לקראת אלבום שבדרך.[10][11] ריקה הופיעה בעבר גם יחד עם אשתו של אהרן, אפרת.
בנו של אורי, אחיו של מיכה, הוא הכנר והזמר ניצן חן רזאל. כילד הופיע יחד עם בני דודיו, יונתן ואהרן, בנגינת חליליות במדרחוב בן-יהודה בירושלים. הוא עשה מסלול כמעט זהה - לימודי מוזיקה קלאסית; לימודים בבית הספר שליד האקדמיה; בית הספר התיכון ליד האוניברסיטה העברית; האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים; שירות צבאי כמוזיקאי מצטיין ולאחר מכן נגינה עם הרכבים שונים,[12] ובחר באורח חיים דתי.
לילך רזאל, בתו השנייה של אורי, היא זמרת בתחילת דרכה. האלבום הראשון שלה, "מבחוץ", הושק ביולי 2015.[13]
דורות האמנים במשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרק רוזלאר (צ'לן ומרצה ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב)
- מיכה רזאל (מרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן)
- יונתן רזאל (זמר ומלחין)
- אהרן רזאל (זמר ומלחין)
- ריקה רזאל ון-לואן (זמרת ומלחינה)
- יהודה רזאל (רב ומתופף)
- אורי רזאל
- ניצן-חן רזאל (כנר וזמר)
- לילך רזאל (זמרת ומלחינה)
- מיכה רזאל (מרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צביקה קליין, איחוד "הג'קסונס" הישראלים: יונתן, אהרון וריקה רזאל, באתר nrg, 6 באפריל 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לירון נגלר-כהן, מסע אל החיים היהודיים שהיו, באתר ynet, 27 בינואר 2011
- ^ יפה גולדשטיין, היו גם גויים טובים, הצופה, 30 באפריל 2005
- ^ יצחק ון לואן, בסך הכל רציתי להתחבר אליך, אתר דתילי, 8 באוגוסט 2007
- ^ רותם איתן, תקליטי שדרים - להקת משפחת רזאל - "בלדה לחמור, TAXI DRIVER״, חדשות, 18 בינואר 1990
- ^ יורם בר, הבנים והבנות, אתר רוקבר, 26 באפריל 1991
- ^ אליעזר שולמן, המסע המוזיקלי של האחים רזאל , אתר חב"ד, שיחת השבוע 1178
- ^ תימורה לסינגר, על אמנות ואמונה, אתר גלובס, 3 במרץ 2008
- ^ דנה שגב, השמיעני את קולך, אתר אסימון, 17 בנובמבר 2005
- ^ ריקה רזאל (ואן לואן): "לא דמיינתי שאחזור למוזיקה. היום אני כועסת על עצמי שכך חשבתי"
- ^ ריקה רזאל (אחות של) מגשימה חלום, באתר ערוץ 7
- ^ טלי פרקש, יש להם אחות: ריקה רזאל לא נשארת מאחור, באתר ynet, 21 במרץ 2016
- ^ אתר אישי של ניצן חן-רזאל
- ^ מופעים בבית היוצר באתר הבמה