נבחרת ברזיל בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נבחרת ברזיל בכדורגל
מידע כללי
כינוי הסלסאו, הקנריות הקטנות, המובחרים
התאחדות קונפדרציית הכדורגל הברזילאית (CBF)
השתייכות CONMEBOL
דירוג פיפ"א
(15 בפברואר 2024)
5      
 - ניקוד פיפ"א 1,784.09
 - דירוג שיא 1 (נמדד בספטמבר 1993)
 - דירוג שפל 22 (נמדד ביוני 2013)
מאמן דוריבאל ז'וניור
קפטן קאסמירו
מירב השערים ניימאר (79)
מירב ההופעות קאפו (143)
אצטדיון ביתי מרקנה עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחק בינלאומי ראשון
נבחרת ארגנטינה בכדורגל ארגנטינה 3–0 ברזילברזיל ברזיל
(בואנוס איירס, ארגנטינה; 20 בספטמבר 1914)
הניצחון הכי גדול
ברזילברזיל ברזיל 14–0 נבחרת ניקרגואה בכדורגל ניקרגואה
מקסיקו; 17 באוקטובר 1975
ההפסד הכי גדול
נבחרת אורוגוואי בכדורגל אורוגוואי 6–0 ברזילברזיל ברזיל
(ויניה דל מאר, צ'ילה; 18 בספטמבר 1920)
ברזילברזיל ברזיל 1–7 נבחרת גרמניה בכדורגל גרמניה
(בלו הוריזונטה, ברזיל; 8 ביולי 2014 – חצי גמר מונדיאל 2014)
גביע העולם בכדורגל
הופעות 22 (שיא) (הראשונה ב-1930)
ההישג הטוב מקום ראשון (זכייה בגביע) (5 פעמים): 1958, 1962, 1970, 1994 ו-2002 (שיא)
קופה אמריקה
הופעות 37 (הראשונה ב-1916)
ההישג הטוב מקום ראשון (9 פעמים): 1919, 1922, 1949, 1989, 1997, 1999, 2004, 2007, 2019
גביע הזהב של CONCACAF
הופעות 3 (הראשונה ב-1996)
ההישג הטוב מקום שני (1996, 2003)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נבחרת ברזיל בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של ברזיל. הנבחרת מנוהלת על ידי קונפדרציית הכדורגל הברזילאית. נבחרת ברזיל היא הנבחרת המצליחה ביותר בתולדות גביע העולם בכדורגל. לזכותה 5 זכיות בגביע, כשהראשונה שבהן בגביע העולם שהתקיים בשנת 1958, והאחרונה בשנת 2002. ברזיל היא הנבחרת היחידה שהשתתפה בכל טורנירי הגביע העולמי.

הדירוג הנוכחי של נבחרת ברזיל ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-5 בעולם, נכון ל-15 בפברואר 2024; הניקוד הוא 1,784.09 - ללא שינוי לעומת ניקוד קודם.[1] דירוג השיא 1 נמדד לראשונה[2] בספטמבר 1993, והדירוג הנמוך ביותר 22 נמדד לראשונה[2] ביוני 2013.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד 1958[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבחרת לא זכתה להצלחה גדולה בהופעותיה הראשונות במפעל, עקב סכסוכים פנימיים בכדורגל הברזילאי, שמנעו מהתאחדות הכדורגל להרכיב נבחרת חזקה. התאחדויות הכדורגל של מדינות ריו דה ז'ניירו וסאו פאולו דרשו שהנבחרת תורכב אך ורק מהכדורגלנים ששייכים אליהן.

בשני הטורנירים הראשונים של גביע העולם, ב-1930 וב-1934, הודחה הנבחרת כבר בשלבים המוקדמים, אך בטורניר של שנת 1938 הראתה הנבחרת סימן ראשון לעתיד לבוא, כשסיימה במקום השלישי, לאחר שהפסידה בחצי הגמר לאלופה איטליה. באותו טורניר נכנס להיסטוריה שחקן הנבחרת לאונידאס דה סילבה, כשחקן הראשון שכבש ארבעה שערים במשחק אחד במסגרת גביע העולם בכדורגל.

ברזיל אירחה את טורניר גביע העולם בשנת 1950, שהיה הטורניר הראשון שהתקיים אחרי מלחמת העולם השנייה. טורניר זה היה היחיד בהיסטוריה שלא התקיים בו משחק גמר. במקום משחק גמר, התקיים בית גמר של ארבע נבחרות, והנבחרת שסיימה את הבית עם המאזן הטוב ביותר הוכתרה כאלופת העולם. במשחק האחרון של בית הגמר שיחקו נבחרות אורוגוואי וברזיל. המשחק התקיים באצטדיון המרקנה בריו דה ז'ניירו לעיני 199,854 צופים, מספר שיא של צופים במשחק כדורגל בכל הזמנים. לברזיל הספיק תיקו על מנת לסיים במקום הראשון בבית, אך היא הפסידה במפתיע לאורוגוואי בתוצאה 2:1, ובכך הפסידה את תואר אלופת העולם. משחק זה ידוע בברזיל בכינוי מרקנאסו ("אסון המרקנה").

כעבור ארבע שנים, ב-1954, הודחה ברזיל ברבע הגמר על ידי הונגריה במשחק שזכה לכינוי "הקרב של ברן" בשל האירועים האלימים שאירעו במהלכו ואחריו.

1958–1970[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ברזיל זכתה בגביע העולם הראשון שלה בטורניר שנערך בשנת 1958 בשוודיה. ברזיל ניצחה במשחק הגמר את הנבחרת המארחת שוודיה בתוצאה 5–2 והפכה לנבחרת הראשונה בהיסטוריה שזוכה בתואר מחוץ ליבשת שלה.

שבחים רבים והערכה קיבל מאמן הנבחרת ויסנטה פאולה, שהיה לעיתים תופס תנומה במהלך אימוני הנבחרת, וכן עוצם את עיניו במהלך המשחקים, דבר שהיה נותן רושם כאילו הוא נרדם במהלך המשחקים. כמו כן, בטורניר זה התגלה לעולם ילד הפלא פלה, שעתיד להפוך לאחד מגדולי הכדורגלנים בכל הזמנים.

נבחרת ברזיל זכתה בתואר גם בטורניר הבא שנערך ב-1962, לאחר שניצחה בגמר את צ'כוסלובקיה 3–1. בטורניר זה נפצע פלה כבר אחרי שני משחקים וגארינצ'ה תפס את הנהגת הנבחרת והוביל אותה עד לזכייה בתואר.

כעבור ארבע שנים, במונדיאל 1966, שוב נפצע פלה, אך הפעם לא הצליחה הנבחרת בלעדיו, הודחה כבר בשלב הראשון, ונפרדה מהתואר לאחר שהחזיקה בו 8 שנים רצופות.

נבחרת ברזיל זכתה בגביע השלישי שלה בשנת 1970. יש הטוענים שהרכב הנבחרת בטורניר זה הוא הרכב הנבחרת הטוב בכל הזמנים, עם פלה בטורניר האחרון שלו, קרלוס אלברטו, ז'אירזיניו, טוסטאו, ריבלינו וז'רסון. לאחר שזכתה הנבחרת בפעם השלישית בגביע ז'יל רימא היא קיבלה את הזכות לשמור אותו לצמיתות.

1974–1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזיל הגיעה למונדיאל 1974 שהתקיים בגרמניה המערבית כאלופת העולם, אך לא הצליחה להגן על תוארה והסתפקה במקום הרביעי לאחר שהפסידה להולנד במשחק המכריע על העלייה לגמר ולפולין במשחק על המקום השלישי.

טורניר גביע העולם בכדורגל בשנת 1978 ייזכר בברזיל כטורניר שערורייתי. במחזור האחרון של שלב הבתים השני התמודדה הנבחרת נגד פולין וארגנטינה התמודדה מול פרו. נבחרות ארגנטינה וברזיל הגיעו למשחק במצב שבו יחס שערים יקבע מי מהשתיים תעפיל לשלב הגמר במקרה של ניצחון של שתי הנבחרות. במשחק הראשון ניצחה ברזיל את פולין בתוצאה 3–1 ואילו המשחק השני התקיים מספר שעות אחריו, כך שארגנטינה ידעה בדיוק באיזה הפרש שערים עליה לנצח על מנת להעפיל למשחק הגמר. היא ניצחה את פרו 6–0 ועלתה על חשבון ברזיל למשחק הגמר. המחלוקת הייתה סביב העובדה ששוער נבחרת פרו, ראמון קווירוגה, שנולד בארגנטינה, ספג עד לאותו משחק שישה שערים בחמישה משחקים, ונבחרת ארגנטינה שהבקיעה רק שישה שערים עד לאותו משחק, הבקיעה את אותו מספר שערים במשחק נגד פרו.

אף על פי שלא זכתה בתואר, הייתה ברזיל לנבחרת הבלתי מנוצחת היחידה בטורניר. עד היום מרגישים תושבי ברזיל מרומים בעקבות השערורייה בטורניר, שמנעה מהם לזכות בתואר.

בטורניר גביע העולם שהתקיים בספרד בשנת 1982 הציגה ברזיל יכולת מעולה, בהנהגת כישרונות כמו ז'ורז'יניו, זיקו, פלקאו, אדר, ואלדיר פרז בשער וסוקרטס. הנבחרת ניצחה בכל שלושת משחקי שלב הבתים הראשון והעפילה לשלב הבתים השני, שבו שובצה לבית אחד יחד עם נבחרות ארגנטינה ואיטליה. במשחק הראשון ניצחה ברזיל את ארגנטינה 3–1, אך הפסידה לאיטליה במשחק השני בתוצאה 2–3 בעקבות שלושער של פאולו רוסי והודחה מהטורניר.

במונדיאל 1986 שנערך במקסיקו הודחה ברזיל ברבע הגמר על ידי צרפת בדו-קרב פנדלים לאחר 1–1 בסיום המשחק.

במונדיאל 1990 שנערך באיטליה הייתה זו שוב ארגנטינה שעצרה את ברזיל, הפעם בשלב שמינית הגמר.

1994–עד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרת ברזיל לפני משחק ידידות מול אוסטריה, שנערך ביוני 2018 באצטדיון ארנסט האפל בווינה
נבחרת ברזיל מניפה את גביע הקונפדרציות 2013
נבחרת ברזיל לפני משחק נגד פרגוואי בקופה אמריקה 2015

במונדיאל 1994, 24 שנים לאחר שזכתה בתואר האחרון שלה, זכתה ברזיל בתואר נוסף, הרביעי במספר. היא שוב התמודדה בגמר מול נבחרת איטליה, ולאחר 120 דקות של משחק הגנתי הוא הסתיים בתוצאה 0–0. היה זה גמר המונדיאל הראשון שהוכרע בדו-קרב פנדלים, ולאחר שהחלוץ האיטלקי רוברטו באג'ו החמיץ את הבעיטה האחרונה של נבחרתו הוכתרה ברזיל כאלופת העולם.

בטורניר הבא בשנת 1998 שוב הגיעה הנבחרת לגמר, אך הפעם הפסידה למארחת צרפת בתוצאה 0–3. כוכב הנבחרת רונאלדו סבל ערב המשחק ממחלה, ויש הטוענים שאף מהתמוטטות עצבים. ביקורות קשות הוטחו כנגד מאמן הנבחרת מאריו זגאלו על החלטותיו במהלך הטורניר.

נבחרת ברזיל זכתה בתואר החמישי שלה במונדיאל 2002 שנערך ביפן ובקוריאה הדרומית. משחק הגמר נערך בין שתיים מהנבחרות המצליחות ביותר בהיסטוריה של הכדורגל העולמי - ברזיל וגרמניה. היה זה המפגש הראשון אי פעם בין שתי הנבחרות במסגרת גביע העולם בכדורגל. ברזיל ניצחה 2–0 מצמד של רונאלדו, וזכתה בתואר החמישי בתולדותיה.

במונדיאל 2006 שנערך בגרמניה העפילה ברזיל לשמינית הגמר לאחר שניצחה בשלושת משחקיה את קרואטיה 1–0, אוסטרליה 2–0 ויפן 4–1. הייתה זו הפעם העשירית ברציפות שברזיל עלתה לשלב השני במונדיאל, והפעם השישית שהשיגה את מלוא הנקודות בשלב הבתים. בשמינית הגמר ניצחה ברזיל את גאנה 3–0, ורונאלדו שכבש את השער הראשון במשחק עלה לראש דירוג המבקיעים בתולדות המונדיאל עם 15 שערים. ברבע הגמר נוצחה ברזיל 0–1 על ידי צרפת, הפסד שקטע רצף של 11 ניצחונות רצופים במשחקי גביע העולם מאז ההפסד לאותה צרפת בגמר מונדיאל 1998.

לאחר מונדיאל 2006 מונה דונגה למאמן הנבחרת. צירופו כמאמן הנבחרת אמנם הביא תוצאות חיוביות, אך דרך משחק לא אטרקטיבית לדעתם של רבים מהאוהדים. בקופה אמריקה 2007 זכתה ברזיל לאחר ניצחון 3–0 בגמר על ארגנטינה, שנחשבה לפייבוריטית לזכייה בתואר. היא זכתה גם בגביע הקונפדרציות 2009 לאחר ניצחון 3–2 בגמר על ארצות הברית, זכייתה השלישיתבגביע הקונפדרציות אחרי 1997 ו-2005.

במונדיאל 2010 הודחה ברזיל ברבע הגמר בפעם השנייה ברציפות. היא סיימה ראשונה בשלב הבתים לאחר ניצחונות 2–1 על קוריאה הצפונית ו-3–1 על חוף השנהב ותיקו 0–0 מול פורטוגל והדיחה בשמינית הגמר את צ'ילה בתוצאה 3–0, אך בשלב הבא איבדה יתרון מוקדם על הולנד והפסידה 1–2.

ב-2011 הודחה ברזיל ברבע הגמר הקופה אמריקה על ידי פרגוואי, אך זכתה בגביע הקונפדרציות 2013 אותו אירחה לאחר שניצחה במשחק הגמר את ספרד 3–0.

ב-2014 אירחה ברזיל את משחקי המונדיאל בפעם השנייה בתולדותיה. היא הגיעה לחצי הגמר לאחר ניצחונות בשלב הפלייאוף על צ'ילה וקולומביה, אך בחצי הגמר הובסה 1–7 על ידי גרמניה, ההפסד הגדול בתולדותיה (לצד ב-0–6 לאורוגוואי בשנת 1920), משחק שכונה מינייראסו (אסון מינייראו).

בקופה אמריקה 2015 שוב הודחה ברזיל ברבע הגמר על ידי פרגוואי בפנדלים, ובשנה שלאחר מכן הודחה כבר בשלב הבתים, מה שהביא לפיטוריו של דונגה והחלפתו בצ'יצ'ה. במונדיאל 2018 הודחה ברבע הגמר לאחר הפסד 1–2 לבלגיה, אך זכתה בקופה אמריקה 2019 לאחר ניצחון 3–1 בגמר על פרו. קפטן הנבחרת דני אלבס נבחר לשחקן המצטיין, חלוצה אברטון סוארס סיים כמלך השערים לצד פאולו גררו ושוערה אליסון בקר נבחר לשוער המצטיין. בקופה אמריקה 2021, אותו אירחה, הגיעה ברזיל למשחק הגמר, אך הפסידה בו לארגנטינה 1–0.

במונדיאל 2022 הודחה ברזיל ברבע הגמר לאחר שסיימה בתיקו 1–1 עם קרואטיה והפסידה 2–4 בדו-קרב פנדלים.

ברזיל במשחקים האולימפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחרתה האולימפית של ברזיל זכתה בשתי מדליות זהב, בטורניר הכדורגל באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) שנערך בברזיל ובטורניר הכדורגל באולימפיאדת טוקיו (2020) שנערך ביפן. ב-2016 ניצחה הנבחרת את גרמניה 5–4 בדו-קרב פנדלים לאחר 1–1 בסיום הזמן החוקי, וב-2020 גברה על ספרד 2–1 בתום הארכה. בנוסף על כך זכתה בשלוש מדליות כסף בשנים 1984, 1988 וב-2012, ובמדליית ארד ב-1996.

ברזיל בגביעי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
אורוגוואיאורוגוואי 1930 סיבוב ראשון 2 1 0 1 5 2
הממלכה האיטלקיתהממלכה האיטלקית 1934 סיבוב ראשון 1 0 0 1 1 3
צרפתצרפת 1938 מקום שלישי 5 3 1 1 14 11
ברזילברזיל 1950 מקום שני 6 4 1 1 22 6
שווייץשווייץ 1954 רבע גמר 3 1 1 1 8 5
שוודיהשוודיה 1958 מקום ראשון 6 5 1 0 16 4
צ'ילהצ'ילה 1962 מקום ראשון 6 5 1 0 14 5
אנגליהאנגליה 1966 סיבוב ראשון 3 1 0 2 4 6
מקסיקומקסיקו 1970 מקום ראשון 6 6 0 0 19 7
גרמניהגרמניה 1974 מקום רביעי 7 3 2 2 6 4
ארגנטינהארגנטינה 1978 מקום שלישי 7 4 3 0 10 3
ספרדספרד 1982 סיבוב שני (רבע גמר) 5 4 0 1 15 6
מקסיקומקסיקו 1986 רבע גמר 5 4 1 0 10 1
איטליהאיטליה 1990 שמינית גמר 4 3 0 1 4 2
ארצות הבריתארצות הברית 1994 מקום ראשון 7 5 2 0 11 3
צרפתצרפת 1998 מקום שני 7 4 1 2 14 10
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יפןיפן 2002 מקום ראשון 7 7 0 0 18 4
גרמניהגרמניה 2006 רבע גמר 5 4 0 1 10 2
דרום אפריקהדרום אפריקה 2010 רבע גמר 5 3 1 1 9 4
ברזילברזיל 2014 מקום רביעי 7 3 2 2 11 14
רוסיהרוסיה 2018 רבע גמר 5 3 1 1 8 3
קטר (מדינה)קטר (מדינה) 2022 רבע גמר 5 3 1 1 8 3
ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו קנדהקנדה 2026
סה"כ 22/22 114 76 19 19 237 108

קופה אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
ארגנטינהארגנטינה 1916 מקום שלישי 3 0 2 1 3 4
אורוגוואיאורוגוואי 1917 מקום שלישי 3 1 0 2 7 8
ברזילברזיל 1919 מקום ראשון 4 3 1 0 12 3
צ'ילהצ'ילה 1920 מקום שלישי 3 1 0 2 1 8
ארגנטינהארגנטינה 1921 מקום שני 3 1 0 2 4 3
ברזילברזיל 1922 מקום ראשון 5 2 3 0 7 2
אורוגוואיאורוגוואי 1923 מקום רביעי 3 0 0 3 2 5
אורוגוואיאורוגוואי 1924 פרשה
ארגנטינהארגנטינה 1925 מקום שני 4 2 1 1 11 9
צ'ילהצ'ילה 1926 פרשה
פרופרו 1927
ארגנטינהארגנטינה 1929
פרופרו 1935
ארגנטינהארגנטינה 1937 מקום שני 6 4 0 2 17 11
פרופרו 1939 פרשה
צ'ילהצ'ילה 1941
אורוגוואיאורוגוואי 1942 מקום שלישי 6 3 1 2 15 7
צ'ילהצ'ילה 1945 מקום שני 6 5 0 1 19 5
ארגנטינהארגנטינה 1946 מקום שני 5 3 1 1 13 7
אקוודוראקוודור 1947 פרשה
ברזילברזיל 1949 מקום ראשון 8 7 0 1 46 7
פרופרו 1953 מקום שני 7 4 0 3 17 9
צ'ילהצ'ילה 1955 פרשה
אורוגוואיאורוגוואי 1956 מקום רביעי 5 2 2 1 4 5
פרופרו 1957 מקום שני 6 4 0 2 23 9
ארגנטינהארגנטינה 1959 מקום שני 6 4 2 0 17 7
אקוודוראקוודור 1959 מקום שלישי 4 2 0 2 7 10
בוליביהבוליביה 1963 מקום רביעי 6 2 1 3 12 13
אורוגוואיאורוגוואי 1967 פרשה
1975 מקום שלישי 6 5 0 1 16 4
1979 מקום שלישי 6 2 2 2 10 9
1983 מקום שני 8 2 4 2 8 5
ארגנטינהארגנטינה 1987 סיבוב ראשון 2 1 0 1 5 4
ברזילברזיל 1989 מקום ראשון 7 5 2 0 11 1
צ'ילהצ'ילה 1991 מקום שני 7 4 1 2 12 8
אקוודוראקוודור 1993 רבע גמר 4 1 2 1 6 4
אורוגוואיאורוגוואי 1995 מקום שני 6 4 2 0 10 3
בוליביהבוליביה 1997 מקום ראשון 6 6 0 0 22 3
פרגוואיפרגוואי 1999 מקום ראשון 6 6 0 0 17 2
קולומביהקולומביה 2001 רבע גמר 4 2 0 2 5 4
פרופרו 2004 מקום ראשון 6 3 2 1 13 6
ונצואלהונצואלה 2007 מקום ראשון 6 4 1 1 15 5
ארגנטינהארגנטינה 2011 רבע גמר 4 1 3 0 6 4
צ'ילהצ'ילה 2015 רבע גמר 4 2 1 1 5 4
ארצות הבריתארצות הברית 2016 סיבוב ראשון 3 1 1 1 7 2
ברזילברזיל 2019 מקום ראשון 6 4 2 0 13 1
ברזילברזיל 2021 מקום שני 7 5 1 1 12 3
ארצות הבריתארצות הברית 2024 העפילה
סה"כ 37/47 191 108 38 45 430 204

גביע הזהב של CONCACAF[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
ארצות הבריתארצות הברית 1996 מקום שני 4 3 0 1 10 3
ארצות הבריתארצות הברית 1998 מקום שלישי 5 2 2 1 6 2
ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו 2003 מקום שני 5 3 0 2 6 4
סה"כ 3 הופעות 14 8 2 4 22 9

גביע הקונפדרציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה השתתפה בתור סיבוב משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערי זכות שערי חובה
ערב הסעודיתערב הסעודית 1992 לא העפילה
ערב הסעודיתערב הסעודית 1995
ערב הסעודיתערב הסעודית 1997 זוכת מונדיאל 1994 מקום ראשון 5 4 1 0 14 2
מקסיקומקסיקו 1999 סגנית אלופת העולם 1998 מקום שני 5 4 0 1 18 6
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יפןיפן 2001 מחזיקת קופה אמריקה 1999 מקום רביעי 5 1 2 2 3 3
צרפתצרפת 2003 זוכת מונדיאל 2002 סיבוב ראשון 3 1 1 1 3 3
גרמניהגרמניה 2005 זוכת מונדיאל 2002 וקופה אמריקה 2004 מקום ראשון 5 3 1 1 12 6
דרום אפריקהדרום אפריקה 2009 זוכת קופה אמריקה 2007 מקום ראשון 5 5 0 0 14 5
ברזילברזיל 2013 מארחת מונדיאל 2014 מקום ראשון 5 5 0 0 14 3
רוסיהרוסיה 2017 לא העפילה
סה"כ 7/10 33 23 5 5 78 28

סגל הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הנבחרת במשחקי מונדיאל 2022 שיערך בקטר

מספר ההופעות והשערים מעודכן ל-9 בדצמבר 2022

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
1 שוער אליסון 2 באוקטובר 1992 61 0 אנגליהאנגליה ליברפול
12 שוער וברטון 13 בדצמבר 1987 9 0 ברזילברזיל פלמיירס
23 שוער אדרסון 17 באוגוסט 1993 19 0 אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי
2 מגן דנילו 15 ביולי 1991 49 1 איטליהאיטליה יובנטוס
3 בלם טיאגו סילבה (קפטן) 22 בספטמבר 1984 113 7 אנגליהאנגליה צ'לסי
4 בלם מרקיניוס 14 במאי 1994 76 5 צרפתצרפת פריז סן-ז'רמן
6 מגן אלכס סנדרו 26 בינואר 1991 40 2 איטליהאיטליה יובנטוס
14 בלם אדר מיליטאו 18 בינואר 1998 27 1 ספרדספרד ריאל מדריד
16 מגן אלכס טלס 15 בדצמבר 1992 10 0 ערב הסעודיתערב הסעודית אל נאסר
24 בלם גלייסון ברמר 18 במרץ 1997 3 0 איטליהאיטליה יובנטוס
5 קשר קאסמירו 23 בפברואר 1992 69 6 אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד
7 קשר לוקאש פאקטה 27 באוגוסט 1997 39 8 אנגליהאנגליה ווסטהאם יונייטד
8 קשר פרד 5 במרץ 1993 32 0 טורקיהטורקיה פנרבחצ'ה
15 קשר פאביניו 23 באוקטובר 1993 29 0 ערב הסעודיתערב הסעודית אל-איתיחאד
17 קשר ברונו גימראייש 16 בנובמבר 1997 10 1 אנגליהאנגליה ניוקאסל יונייטד
22 קשר אברטון ריביירו 10 באפריל 1989 23 3 ברזילברזיל פלמנגו
9 חלוץ ריצ'רליסון 10 במאי 1997 42 20 אנגליהאנגליה טוטנהאם הוטספר
10 קיצוני ניימאר 5 בפברואר 1992 125 79 ערב הסעודיתערב הסעודית אל-הילאל
11 קיצוני ראפיניה 14 בדצמבר 1996 12 5 ספרדספרד ברצלונה
19 קיצוני אנטוני 24 בפברואר 2000 12 2 אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד
18 חלוץ גבריאל ז'זוס 3 באפריל 1997 56 19 אנגליהאנגליה ארסנל
20 קיצוני ויניסיוס ז'וניור 12 ביולי 2000 17 1 ספרדספרד ריאל מדריד
21 חלוץ רודריגו גואש 9 בינואר 2001 6 1 ספרדספרד ריאל מדריד
26 חלוץ גבריאל מרטינלי 18 ביוני 2001 6 0 אנגליהאנגליה ארסנל
25 חלוץ פדרו 20 ביוני 1997 3 1 ברזילברזיל פלמנגו

שיאי שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנתונים נכונים ל-21 בנובמבר 2023.

שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בנבחרת.

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאפו, שיאן ההופעות (143) של נבחרת ברזיל בכל הזמנים
דירוג שחקן שנים בנבחרת הופעות שערים
1 קאפו 1990–2006 142 5
2 ניימאר 2010–הווה 128 79
3 דניאל אלבס 2006–2022 126 8
4 רוברטו קרלוס 1992–2006 125 11
5 טיאגו סילבה 2008–הווה 113 7
6 לוסיו 2000–2011 105 4
7 קלאודיו טפארל 1988–1998 101 0
8 רוביניו 2003–2017 100 28
9 דז'למה סאנטוס 1952–1968 98 3
רונאלדו 1994–2011 62

מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניימאר, מלך השערים (79) של נבחרת ברזיל בכל הזמנים
דירוג שחקן שנים בנבחרת שערים הופעות ממוצע למשחק
1 ניימאר 2010–הווה 79 128 0.62
2 פלה 1957–1971 77 92 0.84
3 רונאלדו 1994–2011 62 98 0.63
4 רומאריו 1987–2005 55 70 0.79
5 זיקו 1976–1988 52 71 0.68
6 בבטו 1985–1998 39 75 0.52
7 ריבאלדו 1993–2003 35 74 0.47
8 ז'אירזיניו 1964–1982 33 81 0.41
רונאלדיניו 1999–2013 97 0.34
10 אדמיר 1945–1953 32 39 0.82
טוסטאו 1966–1972 54 0.59

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  2. ^ 1 2 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל