נבילה אספניולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נבילה אספניולי
نبيلة اسبنيولي
לידה 1955 (בת 69 בערך)
נצרת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה נבילה אספניולי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל, מדינה פלסטינית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נבילה אספניוליערבית: نبيلة اسبنيولي; נולדה ב-1955) היא אשת חינוך, פמיניסטית ערבית-ישראלית ומועמדת לכנסת מטעם מפלגת חד"ש, הפועלת בארגוני נשים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אספניולי נולדה בשנת 1955 בנצרת למשפחה נוצרית המונה עשרה ילדים, והיא השביעית מביניהם. לאחר שסיימה לימודי תיכון בנצרת נרשמה ללימודים בחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. במהלך לימודיה באוניברסיטת חיפה הייתה פעילה בוועד הסטודנטים הערביים ובארגון יהודי ערבי שפעל באוניברסיטה.

לאחר שסיימה תואר ראשון, המשיכה בלימודי תואר שני בחוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שנפסלה מעבודתה כעובדת סוציאלית מספר פעמים בשל פעילותה הפוליטית, היא נסעה לגרמניה ושם למדה באוניברסיטת המבורג שבגרמניה, במחלקה לפסיכולוגיה קלינית. היא קיבלה תואר שני על עבודת התיזה שלה בנושא פורנוגרפיה: מיניות ואלימות.

בשנת 1987 חזרה לישראל והתחילה ללמד פסיכולוגיה וקורסים להכנת מחנכות מטפלות "בבית הילד הערבי" בעכו, במסגרתו התוודעה לתחום הגיל הרך. בעקבות זאת היא ייסדה עם קבוצת נשים את "מרכז אלטפולה" שבנצרת, הפועל לקידום החינוך לגיל הרך, פיתוח תוכניות לימודים ושוקד על העצמת נשים פלסטיניות ישראליות.

נבילה אספניולי היא אחותה של ד"ר האלה אספניולי, חוקרת החינוך הערבי בישראל.

פעילות פמיניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אספניולי פעילה במרכז הפמיניסטי "אישה לאישה", מרכז יהודי-ערבי, בו העבירה בשנת 1988 קורסי ריקודי בטן להעלאת מודעות הגוף לנשים. היא נמנית עם המייסדות של "ועד הפעולה בעיניני דיני אישות", הפועל לקידום זכויות האישה ונגד נישואי קטינות ופוליגמיה. היא יסדה עם אחרים את קבוצת "אלבדיל" שפעלה נגד פשעים על רקע "כבוד המשפחה" בחברה הערבית, ופעלה במשך שנים בוועד המנהל של "נשים נגד אלימות". יסדה יחד עם נשים אחרות את "ועד הפעולה למעמד הנשים הפלסטיניות בישראל" שפעל להגשת דו"חות אלטרנטיביים לוועדת האו"ם העוקבת אחרי מילוי האמנה להסרת כל סוגי האפליה נגד נשים. היא גם כתבה חלק מהדו"חות שהוגשו במשך השנים.

בשנת 2010 הקימה במרכז אלטפולה יחד עם ארגונים אחרים את "פרויקט עתידה" (האישה הנושאת ציודה), הפרויקט שוקד לשיפור מעמד האישה בשוק העבודה.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אספניולי נמנית עם מייסדי מרכז מוסאווא לשוויון זכויות האוכלוסייה הערבית בישראל ובעבר כיהנה כיושבת ראש המרכז. היא פועלת למען זכויות האזרח של המיעוט הערבי במדינת ישראל ולמען השלום בין ישראל לפלסטינים, וזאת על בסיס שתי מדינות ולמען שוויון בין נשים וגברים.

אספניולי הייתה חברת הנהלת "הקרן החדשה לישראל" אשר בה כיהנה כיו"ר ועדת זכויות האדם ובוועד המנהל של "שתיל". כמו כן היא פעילה במפלגת חד"ש.

אספניולי היא מהיוזמות ליצירת קואליציה בין הארגונים למען ההתנדבות "חיראקנו"[דרושה הבהרה] שחברים בה: מרכז א-טופולה, אג'יק - מכון הנגב, מהפך, סדאקה רעות, "אלעאמר" ,"ארגון מנהלי המרכזיים הקהילתיים הערביים" ועוד. מטרתו היא עידוד צעירים וצעירות לאחריות חברתית, מנהיגות והתנדבות במוסדות ציבוריים שונים וחיזוק מעמדן בחברה. היא נבחרה כחברה בוועדה המיעצת של הגיל הרך CGECCD ופעלה למען הקמת קואליציה לקידום החינוך לגיל הרך בחברה הפלסטינית "מושארקה". חברים בה מרכז "אל-טפולה" בנצרת, "בית הילד הערבי" בערערה ובעכו, "אג'יק" בנגב. הקואליציה מקבלת תמיכה מקרן ון ליר ההולנדית.

כמו כן, היא פעילה בקואליציית נשים לשלום. אחרי האינתיפאדה הראשונה, ייסדה עם קבוצת נשים יהודיות וערביות. זוהי קבוצה חיפאית של תנועת המחאה נשים בשחור.

בשנת 2011 נבחרה לאחת ממאה הנשים מעוררות ההשראה של הארגון העולמי Women Deliver לצד הילרי קלינטון ואופרה וינפרי.[1]

פעילות באקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אספניולי לימדה בקורסים להכנת מחנכות מטפלות והייתה אחראית על תוכנית הדרכה בגני ילדים במרכז הפדגוגי של ארגון נשי עכו "בית הילד הערבי".

היא לימדה בתחום לגיל הרך במכללת אורנים והעבירה קורסים וסדנאות להכנת מחנכות מטפלות במרכז "אל טפולה" בנצרת ו"בית הילד הערבי" בעכו. באוניברסיטת חיפה לימדה קורס בנושא "מעמד האישה בעולם הערבי". היא הוזמנה על ידי ועדת הצנזורה לסרטים ומחזות להרצות על עבודת המאסטר שלה. כמו כן היא עבדה כיועצת אקדמית ב "קולג' אמריקני של חברי העולם" (Friend World College).

במסגרת תפקידה כאשת חינוך וכמנהלת מרכז "אל-טפולה", פרסמה מאמרים וספרים רבים לגיל הרך, ביניהם "חינוך מיני וזהות מינית לגיל הרך" "אלרודה מבנה בורנאמג ופעיליאת" "חדאנאת אלטפל ותנשאתוה" וכמו כן ערכה עם אחרות מחקרים שפורסמו בערבית כמו "מינניות (מושג באפליה מינית) בספרי ילדים" ו"מינניות בספרי לימוד".[2]

על מעמד האישה פרסמה מאמרים רבים וביניהם: "מנהיגות של נשים - איום על הסדר הקיים". במאמריה בנושא מעמד האישה היא מתארת את הקיפוח והדחייה בהם נתקלה כערביה-פלסטינית במפגשה עם החברה היהודית.

פעילות פוליטית ברשימת חד"ש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותה באוניברסיטה, השתתפה בפעילויות פוליטיות רבות בוועד הסטודנטים הערבים- קמפו"ס (קבוצה למעורבות פוליטית וסטודנטיאלית יהודית ערבית) וגם השתתפה בדיונים רבים ומפגשים שונים בנושא שאלת הזהות. אספניולי נמנית עם הפעילות הוותיקות במפלגת חד"ש בזירה המקומית והארצית. בנובמבר 2012 נבחרה למקום החמישי ברשימתה לכנסת התשע עשרה. זאת במקביל להחלטת חד"ש להבטיח ייצוג נשים בכנסת ה-19 והודעתם של שני העומדים בראש הרשימה, מוחמד ברכה וחנא סוויד, וכן כי יפנו את מקומם לאספניולי ולאיימן עודה כעבור שנתיים מהבחירות. ב-23 באוקטובר 2014 הכריז ח"כ ברכה כי יממש את התחייבותו ב-8 במרץ 2015,[3] הלוא הוא יום האישה הבינלאומי. בעקבות כך אספניולי הייתה עתידה לכהן כחברת כנסת בשנת 2015.[4] בריאיון לאתר חד"ש הסבירה: "יש צורך שיהיה ייצוג לנשים בכל המרחב הציבורי, כולל הכנסת, כדי שהקול שלהן יישמע גם בה. הייתי רוצה לנסח את הצעות החוק יחד עם נציגי הקבוצות המוחלשות בחברה הישראלית. אני רוצה להיות הקול של קבוצות אלה. הכנסת היא המקום להשמיע קולנו ובקשתנו".[5] אך הקדמת הבחירות לכנסת העשרים סיכלו תוכנית זו והיא לא נכנסה לכנסת.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס השלום של מדינת אאכן בגרמניה לשנת 2006 .[6] באותה שנה הוזכר שמה בין אלף הנשים המועמדות לפרס נובל לשלום.
  • נשים מנהיגות בישראל של עיתון גלובס.
  • פרס מנהיגות נשים של שדולת הנשים בישראל.
  • בשנת 2011 נבחרה על ידי ארגון "Women Deliver" לאחת ממאה הנשים מעוררות ההשראה ומשפיעות בעולם הסיוע לילדים ולנשים.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'קי חורי, לצד הילרי ואופרה: פסיכולוגית מנצרת בין מאה המשפיעות בעולם, באתר הארץ, 11 במרץ 2011
  2. ^ www.jensaneya.org
  3. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, חילופים בכנסת: יו"ר חד"ש פורש, גם ח"כ חסון צפוי לעזוב, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2014
  4. ^ לאחר שנתיים, מועצת חד"ש בחרה את ששת המקומות הראשונים.
  5. ^ www.aljabha.org
  6. ^ www.achener\friend spreis.de
  7. ^ ג'קי חורי, לצד הילרי ואופרה: פסיכולוגית מנצרת בין מאה המשפיעות בעולם, באתר הארץ, 11 במרץ 2011