נגב (מקלע)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקלע נגב
מידע כללי
סוג מקלע קל
נגזרות נגב קומנדו, נגב קלעים, נגב דור ג', נגב NG7
תכנון תע"ש וצה"ל, 1995
מדינה מייצרת ישראלישראל ישראל
יצרן בעבר תע"ש, כיום IWI
מעצב תעשיות נשק לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השימוש 1997–הווה (כ־27 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מלחמות האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן, מלחמת חרבות ברזל
מדינות המשתמשות ישראל
ומדינות נוספות, ראו #משתמשים
מידע טכני
קליבר
5.56x45 מ"מ נאט"ו
פעולה גז, מכנס פתוח
הזנה שרשיר, תוף או מחסנית
כוונות ברזל
אורך כולל 1,020 מ"מ (קת פתוחה)
/ 780 מ"מ (קת סגורה)
אורך קנה 460 מ"מ
משקל ריק כ-7.6 ק"ג
קצב אש 700–850 כדורים בדקה,
850–1000 כדורים בדקה.
מהירות לוע 920 מטרים לשנייה
טווח אפקטיבי 1,000 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוחם גדוד הסיור המדברי עם מקלע הנגב
מקלע נגב
מקלעי צה"ל: מימין - הנגב, משמאל - מאג.

מקלע נגב הוא מקלע קל תוצרת ישראל. הנגב הוא בקליבר 5.56x45 מ"מ נאט"ו (בהמשך פותח נגב NG7 בקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו שבעקבותיו הנגב הישן יותר מכונה לעיתים "נגב 5"), מוזן שרשיר ובעל דורגל. ייעודו העיקרי הוא נשק תקיפה כיתתי. הנגב פותח על ידי תע"ש על בסיס[1] ה־FN מינימי הבלגי. הנגב מיוצר בידי תעשיות נשק לישראל והוא המקלע התקני של צבא הגנה לישראל.

לפני שהוכנס הנגב לשירות, המקלעים הקלים המקובלים בצה"ל היו המאג והמינימי, שניהם תוצרת FN Herstal. יתרונותיו של מקלע הנגב על מקלעים אלו הם משקלו הקל יחסית, גודלו הקומפקטי ועמידותו לתנאי מדבר קשים. גודלו הקטן יחסית, בייחוד בגרסת "נגב קומנדו", מאפשר הסתערות עם המקלע ושימוש בו במבצעים מיוחדים, מבלי לאבד כוח אש ויכולת חדירת שריון. השימוש בדגם החדש של הנגבון קומנדו הוא בשימוש חיל הרגלים, חיל ההנדסה הקרבית וכוחות מיוחדים. בנוסף, הנגב יכול לירות מלבד בצרורות, גם כדורים בודדים ולשמש כנשק אישי עבור הלוחם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 של המאה ה-20, תע"ש תכננה את המקלע שיועד ליצוא בלבד, על פי מפרט של צה"ל. באותה עת לצה"ל לא היה בו צורך והוא התעתד לרכוש את מקלע המינימי הבלגי עבור כל יחידותיו, לאחר שהחל לרכוש אותו, כבר ב־1985, עבור יחידותיו המיוחדות. המינימי, שמבחינות מבניות רבות היה מאג מוקטן, היה בעייתי: המבנה שלו לא התאים לגודלו והנוקר שלו היה שביר. בשל תחילת הפיתוח של מקלע הנגב, השהה צה"ל את הצטיידות יחידות חיל הרגלים וגדודי חיל ההנדסה הקרבית במקלע המינימי.

בשנת 1993 נבדק עניין המקלע על ידי מבקר המדינה שקבע כי הפיתוח הארוך והממושך של המקלע, נעשה בזמן שצה"ל כבר יכול היה להצטייד במקלע המינימי הבלגי, בעלות קטנה מעלותו של מקלע הנגב (למינימי: כ־1,320 דולר למקלע נטו, וכ־2,220 למקלע עם אביזרים ומשלוח). הוא סיכם את תחקירו במשפטים הבאים בין היתר:

תעש, שלקחה על עצמה לספק לצה"ל מקלע קל כדרישתו, אכן הצליחה לייצר מקלע שעמד בהצלחה בניסוי המבצעי ונמצא עדיף, אך לא עמדה במועד סיום הפיתוח, בשל תקלות שעיכבו קבלת אישור דגם למקלע. במצב הנוכחי, שבו קיימת חריגה ניכרת בלוחות הזמנים שנקבעו, ושהמחיר שדורשת התעש למקלע "נגב" חורג מהמחיר המרבי שקבע סגן הרמטכ"ל, מן הראוי שיינתן אישור דגם למקלע שיבטא נאמנה את סיום פיתוחו המלא של המקלע. כמו כן ראוי שקודם להחלטה להצטייד בו, יסוכם על מחיר סביר בהשוואה למחירי מקלעים קלים בשוק הבינלאומי

מבקר המדינהפיתוח מקלע קל, דוח שנתי 43 לשנת 1992 ולחשבונות שנת הכספים 1991, עמ' 953-962

תכנון המקלע התארך והתמשך עד לשנת 1995. ב־1996 ביצע צה"ל ניסויי שדה במקלע, ובשנת 1997 הוא התקבל על ידי צה"ל ונרכש בכמויות כדי להפכו למקלע הראשי של כוחות היבשה.

הנגב זכה למוניטין בעייתי בקרב חיילי צה"ל בשל ריבוי התקלות והמעצורים בכלי.[2] בעקבות תלונות אלו החליט צה"ל על שורה של שיפורים במקלע ועל החלפת מקלעים שנתבלו במקלעים חדשים. הנגב המשופר המכונה נגב דור ג' או "נגב 2000", כולל שיפורים ארגונומיים וחימושיים לצד שיפורי מנגנונים ואמינות. הנגב החדש החל להיקלט באלפיו בשנת 2009, וקליטתו הושלמה בשנת 2011.[3]

ב־2012 פיתחה חברת "תעשיות נשק לישראל" מקלע נגב בקליבר 7.62x51 מ"מ נאט"ו (כמו של המאג) המבוסס על הנגב. מקלע זה נקרא נגב NG7 ולו תכונה ייחודית: ירי סלקטיבי חצי־אוטומטי, שכמעט איננו קיים במקלעים בקליבר שלו, כמו גם מנגנוני בטיחות לירי לא מבוקר.

"תעשיות נשק לישראל" מכרה מקלעי נגב למדינות נוספות, ביניהן קולומביה, קוסטה ריקה, אסטוניה, הודו ותאילנד.

פרטים טכניים (NEGEV LMG 5.56mm)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקלע נגב צה"לי
  • הנגב הוא מקלע אוטומטי שפועל על בסיס גזים שנוצרים במהלך הירי. הוא יורה בשיטת המכנס הפתוח (open bolt), כלומר הנקירה מחוברת לפעולה לפנים של הירי, ומגיעה בסוף. אין הפרדה בין הפעולה לפנים ולנקירה.
  • הנגב מסוגל הן לירי אוטומטי מלא, הן לירי בצרורות והן לירי סלקטיבי חצי־אוטומטי ("בודדות").
  • הקליבר שלו הוא 5.56 מ"מ נאט"ו (). התחמושת היא US M855 או SS109 (כדור M16/M4 בעל תחמיש מוגבר).
  • הנגב מוזן על ידי תוף־תקיפה של 150 כדור, ארגז־פעולה של מאות כדורים, שרשרת כדורים או מחסנית סטנדרטית של M16 או גליל.
  • משקל קל. משקלו הוא רק 7.6 ק"ג ומשקל תוף של 150 כדורים הוא 2.7 ק"ג (בהשוואה למאג ששוקל כ־11 ק"ג).
  • כלי קומפקטי. אורכו המלא הוא כ־1,020 מ"מ (102.0 ס"מ) (אורך הקנה הוא 460 מ"מ (46 ס"מ)), אך כאשר הקת מקופלת אורכו הוא 780 מ"מ בלבד (78 ס"מ).
  • גרסת ה"נגב קומנדו" קומפקטית במיוחד: משקלו הוא פחות מ־7 ק"ג ואורכו הוא כ־890 מ"מ (89 ס"מ) עם קת פתוחה.
  • קצב האש התאורטי ניתן לברירה: 700–850 כדורים בדקה, או 850–1,000 כדורים בדקה.
  • מהירות הלוע שלו היא בין 913 ל־920 מטר לשנייה, תלוי במצב וסת הגזים.

משתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראלישראל ישראל: צה"ל ו־ ימ"מ
  • אסטוניהאסטוניה אסטוניה
  • אוקראינהאוקראינה אוקראינה: שמו באוקראינה Fort 401.
  • אזרבייג'ןאזרבייג'ן אזרבייג'ן
  • קוסטה ריקהקוסטה ריקה קוסטה ריקה
  • גאורגיהגאורגיה גאורגיה: המקלע הקל הסטנדרטי של הצבא הגיאורגי.
  • הודוהודו הודו: המקלע הסטנדרטי של הכוחות המיוחדים ההודים, ובמרץ 2020 הוזמנו 16,479 מקלעי נגב NG7 לשימוש כוחות היבשה ההודים כמקלע הסטנדרטי. החלו להיכנס בתחילת 2021.[4]
  • קניהקניה קניה: בשימוש צבא קניה.
  • מקסיקומקסיקו מקסיקו: בשימוש המשטרה המקסיקנית הפדרלית.
  • מקדוניהמקדוניה מקדוניה: בשימוש הכוחות המיוחדים של המשטרה המקדונית.
  • הפיליפיניםהפיליפינים הפיליפינים: בשימוש המשטרה הלאומית הפיליפינית ומשמר החופים הפיליפיני.
  • סנגלסנגל סנגל: בשימוש הכוחות המיוחדים של צבא סנגל.
  • טנזניהטנזניה טנזניה: בשימוש הכוחות המיוחדים הטנזינים.
  • וייטנאםוייטנאם וייטנאם: בשימוש הכוחות המיוחדים הווייטנאמים.
  • קפריסיןקפריסין קפריסין: בשימוש הכוחות המיוחדים הקפריסאים.
  • פרגוואיפרגוואי פרגוואי: בשימוש צבא פרגוואי. (דגם רגיל ודגם SF[5])
  • קולומביהקולומביה קולומביה: המקלע הסטנדרטי של צבא קולומביה ומשטרת קולומביה.
  • ברזילברזיל ברזיל: בשימוש המשטרה הצבאית של מדינת סאו פאולו.
  • ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה: בשימוש המשטרה הפדרלית הארגנטינאית ויחידות מסוימות במשרד הביטחון הארגנטינאי.
  • תאילנדתאילנד תאילנד: רכשה כ־1,000 מקלעים ב־2007, ועוד 550 ב־2008.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ James H. Willbanks, 2004."Machine Guns: An Illustrated History of Their Impact". ABC-CLIO. נבדק ב-2015-06-30.
  2. ^ מקצה שיפורים נרחב במקלע ה"נגב"; ינסה לשקם את אמון הלוחמים בנשק, אתר דובר צה"ל
  3. ^ יותם קניספל, פיתוח הנגב, אתר זרוע היבשה.
  4. ^ צבא הודו החל להטמיע מקלע ״נגב״ תוצרת חברת IWI ביחידות החי״ר, באתר Israel Defense, ‏2022-01-18
  5. ^ ישראלדיפנס, צבא פרגוואי בחר במקלע "נגב" של חברת IWI הישראלית, באתר nrg‏, 9 בינואר 2015.