נגיד ש...
 | |
| עטיפת הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | מרים רות |
| איורים | יעקב עברי |
| שפת המקור |
עברית  |
| הוצאה | |
| הוצאה | עם עובד |
| תאריך הוצאה | 1985 |
| מספר עמודים | 36 |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 965-13-0293-3 |
| הספרייה הלאומית | 001011258 |
  | |
נַגִּיד שֶ... הוא ספר ילדים מאת מרים רות.
הספר יצא לאור בהוצאת עם עובד בשנת 1985 ואויר על ידי יעקב עברי.
עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיבור הספר הוא ילד בגיל הגן בשם תור. הגן נמצא בקצהן של מדרגות היוצאות מביתו. כל פעם מחדש תור מתקשה לעלות על המדרגות הרבות והדרך אל הגן אינה קרובה לסיומה. תור, שאינו מרגיש בנוח עם הדרך הקשה, נוהג להפעיל את דמיונו ולשחק ב"משחק החלומות" בו הוא משתמש במילות-קסם: "נגיד ש..." ומכאן שם הספר. בכל פעם הוא משנה את המשך המשאלה עקב הדבר אותו הוא מוצא בדרכו. בסיפור הוא פוגש בפעם הראשונה בחיפושית משה-רבנו ומדמיין שהוא עף עליה לגן, בפעם השנייה הוא פוגש בחתול מנומר ומדמיין שהחתול הוא למעשה נמר מטיל-אימה הנאמן לתור השולט בו ובפעם השלישית הוא נתקל בשלולית רחבה ומדמיין שהיא למעשה ים-סוף והוא עצמו צוללן. המקרה הרביעי חל ביום-הולדתו החמישי של תור והוא הולך לגן מפני שמחכה לו שם מסיבה לכבודו. תור מדמיין שהוא נסיך והכל מחכים לו בארמון. במקרה הזה הדבר שדמיין היה יחסית דומה למה שאירע במציאות. משפחתו חיכתה לו בכניסה ושמחה לראותו.
