נדירה שלהוב-קיבורקיאן
 | |
| לידה |
19 ביולי 1960 (בת 63) חיפה, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל, ארצות הברית |
| מקום מגורים |
העיר העתיקה |
| השכלה | |
| מקצוע |
פרופסור מן המניין לקרימינולוגיה ולעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה למשפטים פרופסור למשפטים, אוניברסיטת קווין מרי בלונדון |
| מעסיק |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| פרסים והוקרה | פרס גרובר לזכויות נשים (2008) |
  | |
נדירה שלהוב-קיבורקיאן (בערבית: نادره شلهوب- كيفوركيان תעתיק מדויק: נאדִרה שׁלהובּ-כיפורכיאן; נולדה ב-19 ביולי 1960) היא פרופסור מן המניין לקרימינולוגיה ולעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים, מחזיקת קתדרה במשפטים באוניברסיטת קווין מרי בלונדון.[1]
פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1980 סיימה תואר ראשון במדע המדינה ופילוסופיה באוניברסיטת חיפה. ב-1982 סיימה תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1989 סיימה תואר שני בקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וב-1994 תואר דוקטור במשפטים במכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטורט, על תופעת נשים מוכות בחברה הפלסטינית במזרח ירושלים, כתבה בהנחיית סטנלי כהן ושמחה לנדאו[2]. את הפוסט-דוקטורט עשתה באוניברסיטת דרום קליפורניה.
בשובה לישראל שימשה מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ובמכון לקרימנולוגיה באוניברסיטה העברית. ב-2003 מונתה למרצה בכירה, ב-2010 לפרופסור חבר ומ-2018 היא פרופסור מן המניין. משנת 2006 היא מנהלת את תוכנית הלימודים המגדרית במדה אל-כרמל, המרכז הערבי למחקר חברתי יישומי בחיפה.
עבודתה האקדמית, שהתבססה על הדוקטורט שכתבה, ושהתמקדה בנשים פלסטיניות שחוו גילויי אלימות במשפחה ותקיפות מיניות, זכתה להכרה בינלאומית. כתיבתה נסובה סביב השפעותיו של הכיבוש הישראלי על נשים פלסטיניות מנקודת מבט משפטית וחברתית-פסיכולוגית. שלהוב-קיבורקיאן מתמקדת בפמיסייד וצורות אחרות של אלימות מגדרית, פשעים של ניצול מרות בהקשרים קולוניאליים, מעקב סמוי, ביטחוניזציה (אנ') (או ביטְחוּן; securitization) וטראומה באזורים שהם תחת כיבוש ומשטר צבאי.[3]
פעילות חברתית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לצד פעילותה האקדמית, כיהנה שלהוב-קיבורקיאן לאורך השנים בוועדים של מספר ארגונים, בהם "גישה", שם כיהנה כיושבת ראש ההנהלה, "מרכז הנשים לסיוע וייעוץ משפטי" (WCLAC) ו"הקרן החדשה לישראל".
בנובמבר 2006 עברה בנתב"ג הליך בידוק ביטחוני יסודי ביותר, שבגינו תבעה מרשות שדות התעופה פיצויים על סך 75 אלף ש"ח. בשנת 2015 פסקה סגנית נשיא בית משפט השלום בתל אביב כי הבידוק נעשה בסמכות, אולם היא שוכנעה כי אנשי הרשות לא טיפלו בתובעת ברגישות מספקת על מנת להבטיח את כבודה ופרטיותה. על כך נפסקו לה פיצויים של 7,500 ש"ח ועוד 2,500 שכר טרחה.[4]
בשנת 2008 זכתה בפרס גרובר לזכויות נשים, על פועלה למיגור תופעת רצח נשים על רקע חילול כבוד המשפחה בחברה הפלסטינית.[5]
בשנת 2015 חתמה על מנשר של מרצים מאוניברסיטאות בישראל המתנגדים למסע הדה-לגיטימציה המתנהל לדבריהם נגד ארגון "שוברים שתיקה".[6]
בתחילת 2019 עוררה הרצאה שנתנה באמסטרדם בשם "טכנולוגיות של אלימות בשער שכם" סערה תקשורתית עוד לפני האירוע. זאת מאחר שעל פי תיאור האירוע, שלהוב-קיבורקיאן הייתה אמורה לשתף מכתבים שכתבו ילדי מזרח ירושלים על חוויות שעברו, כאשר באמצעות קולות הילדים התכוונה להראות כיצד התעשייה הביטחונית הישראלית משתמשת בחייהם ובגופם של ילדים ותושבי מזרח ירושלים כדי למכור נשק וידע שעברו "ניסוי בשטח".[7] כן התעוררה סערה סביב הרצאה שנשאה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בה טענה כי ישראל מבצעת ניסויים בנשק על פלסטינים. ההרצאה הוקלטה ופורסמה בגלי צה"ל.[8]
באוקטובר 2023, בעת מלחמת חרבות ברזל, פנו אליה נשיא האוניברסיטה העברית, אשר כהן, והרקטור תמיר שפר והודיעו לה כי מן הראוי שתשקול לעזוב את משרתה באוניברסיטה העברית, לאחר שפרסמה עצומה שלפיה ישראל מבצעת השמדת עם בעזה.[9][10] לדברי שלהוב-קיבורקיאן, פרסום המכתב "תדלק קמפיין הסתה ואיומים מסוכנים וחסרי תקדים" נגדה ונגד משפחתה.[11]
בראיון לפודקאסט "מקדיסי סטריט"[12] שנעשה איתה במהלך מלחמת חרבות ברזל אמרה שיהודים מפחדים כשהיא מדברת ערבית: "הם צריכים להיות מפוחדים והם צריכים לפחד, כי פושעים תמיד מפחדים". כמו כן קראה לביטול הציונות: "זה הזמן לבטל את הציונות, זה הכיוון אליו אני הולכת היום. היא לא יכולה להמשיך, היא לא יכולה, זה פלילי". בנוסף האשימה את חיילי ישראל בהרג תינוקות מכוון ובאונס.[13] כשנשאלה על הדו"ח המיוחד של האו"ם על הפשעים המיניים של חמאס במתקפת ה-7 באוקטובר, היא האשימה את מדינת ישראל בכך שהיא מנצלת גופות של נשים, מיניות של נשים, חיים אינטימיים של נשים לצרכים פוליטיים[14] וזאת כדי לקדם אג'נדה פוליטית, כדי לקדם הרג, נישול, התעללות ואונס[15]. עוד אמרה: "הם ישתמשו בכל שקר, הם התחילו עם תינוקות, הם המשיכו עם אונס, והם ימשיכו עם עוד מיליון שקרים, כל יום עם סיפור אחר, אנחנו הפסקנו להאמין להם, אני מקווה שהעולם יפסיק להאמין להם[16]". ב-12 במרץ 2024 הודיעה האוניברסיטה העברית כי שלהוב-קוברקיאן תושעה מהוראה באוניברסיטה בעקבות התבטאויותיה.[17] 90 מאנשי הסגל האקדמי באוניברסיטה תבעו לבטל את השעייתה, אף שהסתייגו מדבריה,[18] ומרצים אחרים תמכו בהשעיה[19]. בעקבות דבריה והתגובה להם התפתחה סערה באוניברסיטה.[20][21] ב-27 במרץ בוטלה ההשעיה לאחר שלטענת האוניברסיטה, שלהוב-קיבורקיאן חזרה בה מהכחשת הטבח ומעשי האונס.[22]
ב-18 באפריל 2024 נעצרה בחשד להסתה בעקבות דבריה ונערך חיפוש בביתה.[23][24] למחרת דחה בית המשפט את בקשת המשטרה להאריך את מעצרה והיא שוחררה.[25]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלהוב-קיבורקיאן גדלה בחיפה ומתגוררת כיום ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים[26]. היא נשואה ואם לשלושה. בעלת אזרחות ישראלית ואמריקאית.[27]
מאמרים וספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2004 - Mapping and Analyzing the Landscape of Femicide in Palestinian Society
- 2009 - "הכלכלה הפוליטית של טראומת ילדים: חקר מקרה הריסת בתים בפלסטין" מאמר שפורסם בכתב העת Feminism & Psychology בו חקרה את המורכבות של טראומת הריסת הבתים בקרב ילדים פלסטינים.[28]
- 2010 - Militarization and Violence against Women in Conflict Zones in the Middle East (בעברית: מיליטריזציה ואלימות נגד נשים באזורי סכסוך במזרח התיכון). ספר זה בוחן את הקשיים שעומדים בפני נשים אשר הן סובלות מאלימות המתרחשת נגדן באזורים מסוכסכים ומיליטריסטיים. שלהוב-קיבורקיאן טוענת בספר זה כי המיליטריזציה של המרחב הפרטי והציבורי מגבירה את הפגיעות של גברים ונשים כאחד, ומגבירה את הכוחות ההגמוניים הפטריארכליים. באמצעות הסיפורים והחוויות של נשים פלסטיניות תחת המשטר הצבאי בגדה המערבית, עולה כי "חשיבה ביטחונית", "פחד מטירור", לאומיות, שימור "אותנטיות תרבותית" ושמירה על הקרקע יכולה להפוך את גופותיהן של הנשים ואת חייהם לסמני גבול, ובכך לאתרי אלימות, תחרויות והתנגדות.
- 2015 - Security Theology, Surveillance and the Politics of Fear (בעברית: תאולוגיה ביטחונית, מעקב ופוליטיקה של פחד). הספר מתמקד בפוליטיקה האינטימית של היומיום, חיי המשפחה, הזיכרון וההנצחה, הלידה והמוות כאירועים קריטיים בחיים של פלסטינים בהקשר של הקולוניאליזם הישראלי ובוחן כיצד התאולוגיות והאידאולוגיות הישראליות של ביטחון, מעקב ופחד יכולות לעמעם את האלימות ואת הדינמיקה של הכוח תוך כדי הנצחה של יחסי כוחות. שלהוב-קבורקיאן הגדירה בספר הזה את המושגים "תאולוגיה ביטחונית ישראלית" ו"פוליטיקה של פחד".
- 2019 - Understanding Campus-Community Partnerships in Conflict Zones: Engaging Students for Transformative Change
- 2021 - When Politics are Sacralized: Comparative Perspectives on Religious Claims and Nationalism
- 2022 - Incarcerated Childhood and the Politics of Unchilding
- 2023 - The Cunning of Gender Violence: Geopolitics and Feminism
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדף של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן באתר הפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית
- נדירה שלהוב-קיבורקיאן, באתר ResearchGate
- נדירה שלהוב-קיבורקיאן, באתר גוגל סקולר
- נדירה שלהוב-קיבורקיאן, באתר Academia.edu
- מאמריה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן באתר המרכז הערבי למחקר חברתי יישומי בחיפה, מדה אל-כרמל
- ריאיון עם פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן באתר של אוניברסיטת אמסטרדם
- אודות באתר הכר את המרצה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Professor Nadera Shalhoub-Kevorkian. Queen Mary University of London
- ^ נאדירה שלהוב קיבורקיאן, תופעת נשים מוכות במשפחה הפלסטינית: תפיסה ומדיניות חברתית כלפי נשים מוכות בחברה הפלסטינית במזרח ירושלים, ירושלים: עבודת דוקטורט, 1994
- ^ Nadera Shalhoub-Kevorkian באתר המרכז לחקר ההבדלים החברתיים של אוניברסיטת קולומביה
- ^
ג'קי חורי, רשות שדות התעופה תפצה מרצה ערבייה שהושפלה בבידוק בנתב"ג, באתר הארץ, 3 במרץ 2015
- ^ רשימת שלוש הזוכות בפרס גרובר לזכויות נשים לשנת 2008, באתר של פרס גרובר
- ^ אנשי אקדמיה תומכים ב״שוברים שתיקה״, באתר העוקץ 12 בדצמבר 2015
- ^ Hebrew U professor to give talk on Israel using Palestinian kids as 'arms laboratories' , ג'רוזלם פוסט, 8 בינואר 32019
- ^ מרצה ישראלית בארה"ב: ישראל עורכת ניסויים בנשק - על ילדים פלסטיניים, באתר מאקו, 17 בפברואר 2019
- ^ מערכת mynet, "מתביישים בך, אולי תעזבי?": המכתב המפתיע שקיבלה פרופסורית באוניברסיטה העברית, באתר mynet ירושלים, 29 באוקטובר 2023
- ^ ישי אלמקייס, הפרופסורית טענה שישראל מבצעת השמדת עם, הנהלת האוניברסיטה מקווה שתתפטר, בעיתון מקור ראשון, 29 באוקטובר 2023
- ^ שירה קדרי־עובדיה, בצל ההלשנה, סטודנטים ומרצים מושעים בטענה לתמיכה בחמאס, ללא הליך הוגן, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2023
- ^
“There is so much love in Palestine" w/ Nadera Shalhoub-Kevorkian, סרטון בערוץ "Makdisi Street", באתר יוטיוב (אורך: 01:36:43)
- ^ המרצה באוניברסיטה העברית עוררה סערה: הישראלים צריכים להיות מפוחדים כי פושעים תמיד מפחדים, באתר ערוץ 7, 11 במרץ 2024
- ^ קטע בראיון עם שלהוב-קיבורקיאן בו היא מתייחסת לדו"ח האו"ם על האלימות המינית של חמאס
- ^ הקטע בראיון בו מאשימה שלהוב קיבורקיאן את ישראל בקידום הרג ואונס
- ^ קטע הראיון בו היא מתייחסת להאשמות על אונס כאל שקרים.
- ^ שירית אביטן כהן, "היהודים צריכים לפחד": אחרי דברי ההסתה - האוניברסיטה העברית משעה את פרופסור שילהוב-קוברקיאן, באתר ישראל היום, 12 במרץ 2024
- ^ ישי אלמקייס, 90 אנשי סגל תומכים במרצה שהאשימה את ישראל ברצח עם, בעיתון מקור ראשון, 13 במרץ 2024.
- ^ ישי אלמקייס, "אמירות שחוצות קו אדום": חברי הסגל באוניברסיטה העברית שתומכים בהשעיית קבורקיאן, באתר מקור ראשון, ז׳ באדר ב׳ ה׳תשפ״ד 17/03/2024
- ^ מיכל יוסקוביץ, אחרי השעיית המרצה: מחאה סוערת באוניברסיטה העברית, באתר "סרוגים", 14 במרץ 2024.
- ^ לירן כוג'הינוף, "תומכת טרור": הפגנה באוניברסיטה העברית נגד הפרופ' שכינתה את ישראל "מכונת השמדה", באתר כאן, 17 במרץ, 2024
- ^ האוניברסיטה העברית מתקפלת: המרצה שהכחישה את הטבח תחזור ללמד, באתר כיפה, 27 במרץ 2024,
החוקרת שהושעתה מהאוניברסיטה העברית בשל הסתה נגד ישראל - הוחזרה לעבודתה, באתר מאקו, 27 במרץ 2024. - ^ חיים גולדיטש, הפרופסור שהאשימה את ישראל ברצח עם - נעצרה בחשד להסתה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 באפריל 2024
- ^ לירן תמרי, נעצרה המרצה מהאוניברסיטה העברית שהכחישה את הטבח, שוטרים חיפשו בביתה, באתר ynet, 18 באפריל 2024
- ^ יורי ילון, ביהמ"ש הורה לשחרר את פרופ' שלהוב-קיבורקיאן בתנאים מגבילים, באתר ישראל היום, 19 באפריל 2024;
ניר חסון, ג'קי חורי ויהושע (ג'וש) בריינר, בית המשפט הורה לשחרר ממעצר את המרצה החשודה בהסתה עקב דברים שאמרה על 7.10, באתר הארץ, 19 באפריל 2024 - ^ نادرة شلهوب-كيفوركيان | Who is she in Palestine, web.archive.org, 2017-08-09
- ^ קורות חיים
- ^ הטראומה של הריסת בתים בעזה: מאמר מקצועי, 2009
- פעילות חברתיות ישראליות
- פעילים חברתיים ישראלים
- נשות אקדמיה ערביות ישראליות
- אנשי אקדמיה ערבים ישראלים
- פמיניסטיות ערביות ישראליות
- עובדות סוציאליות ישראליות
- עובדים סוציאליים ישראלים
- בעלות תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: משפטים
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: עבודה סוציאלית
- ישראליות שנולדו ב-1960
- ישראלים שנולדו ב-1960