נורברט וינר
 | |
| לידה |
26 בנובמבר 1894 קולומביה, מיזורי, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
18 במרץ 1964 (בגיל 69) סטוקהולם, שוודיה |
| ענף מדעי |
מתמטיקה, קיברנטיקה |
| מקום מגורים |
 ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Vittum Hill Cemetery |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
ג'וסיה רויס, Karl Schmidt |
| מוסדות |
|
| תלמידי דוקטורט |
Amar Bose, Carl Frederick Muckenhoupt, Gleason Willis Kenrick, Donald George Brennan, Colin Cherry, Norman Levinson, Shikao Ikehara, Dorothy Walcott Weeks, Henry Malin, Sebastian Barkann Littauer, Brockway McMillan, Bernard Friedman, James Graham Estes, Lee Yuk-Wing, Abe Gelbart, Donald Winston Tufts, George Zames |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Margaret Engemann |
| הערות | יהודי |
| תרומות עיקריות | |
| מייסד הקיברנטיקה (סייבר) | |
| חתימה |
 |
  | |
נורברט וינר (באנגלית: Norbert Wiener; 26 בנובמבר 1894 – 18 במרץ 1964) היה מתמטיקאי ומדען אמריקאי-יהודי, הנודע בעיקר כמייסדה של הקיברנטיקה (סייבר).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וינר נולד בקולומביה שבמדינת מיזורי, ארצות הברית, להיסטוריון והבלשן ליאו וינר. עוד לפני שהיה בן 12 סיים את לימודיו בתיכון והחל ללמוד באוניברסיטת טאפטס, ממנה קיבל תואר במתמטיקה לאחר שלוש שנים. הוא המשיך ללמוד באוניברסיטת הרווארד ובגיל 18 קיבל תואר דוקטור על מחקר שעסק בלוגיקה מתמטית. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת קיימברידג', שם למד אצל ברטרנד ראסל וג. ה. הארדי. בשנת 1914 עבר לאוניברסיטת גטינגן שבגרמניה, שם למד אצל דויד הילברט ואדמונד לנדאו. בשנת 1915 מונה לעוזר פרופסור בהרווארד[1]. בשנת 1919 החל ללמד מתמטיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ובשנת 1932 נתמנה לפרופסור קבוע במכון זה.
הוא המשיך לבקר באירופה, בגטינגן ובקיימברידג'. נושאי מחקרו כללו, בין השאר, תנועה בראונית, אינטגרל פורייה, בעיית דיריכלה (אנ') ואנליזה הרמונית.
בשנת 1948 יצא ספרו המדעי הראשון, "קיברנטיקה" (Cybernetics or Control and Communication in the Animal and the Machine), על שם הספר נקרא הענף המדעי, העוסק בחקר תהליכי התקשורת, מערכות הבקרה ועקרונות המשוב בין בני אדם (או אורגניזמים אחרים), ארגונים ומכונות. בשנת 1950 יצא ספרו "אנשים ומוחות מכונה" (יצא בעברית בשנת 1960[2]) ספר זה זכה להצלחה רבה ותורגם לשפות רבות. כמו כן כתב וינר שתי אוטוביוגרפיות, "מי שהיה ילד פלא", בשנת 1953, ו"אני מתמטיקאי", בשנת 1956.
בשנת 1960 פרש וינר לפנסיה. בשנת 1964 נפטר בגיל 69.
הנצחה והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס נורברט וינר למתמטיקה יישומית המוענק על ידי האגודה האמריקאית למתמטיקה והאגודה למתמטיקה תעשייתית ויישומית, החל משנת 1970
- פרס נורברט וינר על אחריות חברתית ומקצועית המוענק על ידי אגודת IEEE להשלכות חברתיות של טכנולוגיה, החל משנת (1987) 2013
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נורברט וינר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- נורברט וינר, באתר MacTutor (באנגלית)
- נורברט וינר, באתר dblp
- אלי אשד, אידאולוגית הרימום על פי נורברט וינר, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 17 ביולי 2009
- מסע בעידן הטכנולוגי
נורברט וינר, דף שער בספרייה הלאומית- נורברט וינר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- נורברט וינר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A Professor at Harvard at 20, שיקגו סנטינל, 22 באוקטובר 1915
- ^ נורברט וינר, אנשים ומוחות מכונה, תרגום מאנגלית The human use of human beings. תרגם:יעקב רבי, בהוצאת ספרית פועלים, 1964