נורמן בל גדס
נורמן בל גדס (באנגלית: Norman Bel Geddes; 27 באפריל 1893 - 9 במאי 1958) היה מעצב תעשייתי, מעצב תפאורה ועתידן בתחום התחבורה.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גדס נולד כנורמן מלנטון גדס (Norman Melancton Geddes) במישיגן וגדל באוהיו. הוא למד במכון לאמנות בקליוולנד ולאחר מכן בשיקגו.
לאחר נישואיו להלן בל שנידר (Helen Belle Schneider) ב-1916, שינו השניים את שם משפחתם לבל-גדס. בתם היא השחקנית ברברה בל גדס.
גדס החל את הקריירה של כמעצב תפאורות לתיאטרון בלוס אנג'לס ולאחר מכן כמעצב תפאורות למטרופוליטן אופרה בניו יורק. הוא עבד גם בעיצוב תפאורות למחזות זמר בברודוויי, חלקם בהפקת פלורנץ זיגפלד[1] ועבד עם הבמאי מקס ריינהרדט. בשנים אלה הושפע מן האדריכלות של פרנק לויד רייט ואריך מנדלסון.
בשנת 1927 פנה לעיצוב תעשייתי והיה מבין הראשונים שאימצו את קו הסטרים ליין למוצרי צריכה. בין היתר למד את נושא האווירודינמיקה ועיצב מכונית דמוית טיפת מים עבור גרהם-פייג', עיצובים למוצרי החשמל של חברת פילקו ואת הסיפולוקס Soda King Syphon. ספרו Horizons ("אופקים") מ-1932 ומאמרו מ-1934, Streamling[2], הכו גלים והגדירו במידה רבה את "סגנון העיצוב של שנות השלושים בארצות הברית".
כבר בשנת 1929 יצר את אחד העיצובים העתידניים השאפתניים ביותר, מטוס ענק בעל תשעה מפלסים (בגודל כפול מ-בואינג 747) להטסת 606 נוסעים במקבילה השמיימית לספינת תענוגות. המטוס, שלא נבנה מעולם, כונה "Airliner No. 4" והיה אמור לכלול, לפי התכנון, אולם נשפים, קולנוע, מסעדות ועוד[3].
בשנת 1939 עיצב את ביתן ג'נרל מוטורס ביריד העולמי של ניו יורק, שהתמה שלו הייתה "עיר העתיד" פיוצ'רמה (Futurama). גדס הרחיב בתערוכה זו את חזונו לעיר עתידנית אותה עיצב כבר ב-1936 וקרא לה מטרופוליס 1960. חידושו העיקרי היה הצגת מחלף בכביש מהיר עירוני. כמו כן הציג בתערוכה רעיון לתאורת-כביש על ידי שפופרות המוטמעות בכביש עצמו ושילוב יעיל ומודרני בין מסופי תחבורת אוטובוסים, רכבות ותעופה במסגרת מודל שדה התעופה על עיר העתיד.
ספרו Magic Motorways ("כבישים מהירים קסומים") מ-1940 הציג בפירוט את רעיונו לנתיבים מהירים פנים-עירוניים ("אין כל סיבה שנהג בכביש מהיר הנכנס לעיר יאט את מהירותו יותר מאשר טייס החולף מעליה").
בשנת 1944 עיצב את המארז החיצוני של המחשב הראשון "סימן 1", מתוצרת יבמ, לבקשתו של נשיא החברה, תומאס ווטסון (המארז, שהוגדר "יפהפה", אבד). אנשי אוניברסיטת הרווארד, שהזמינו את המחשב, ראו בעיצוב המארז בזבוז כספים שיכלו להיות מושקעים בכוח חישוב[4].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביבליוגרפיה על גדס וכל כתביו באתר אוניברסיטת טקסס (באנגלית)
- הטקסט המלא של "נס בערב", האוטוביוגרפיה של בל גדס (באנגלית)
- הטקסט המלא של "אופקים" (באנגלית)
- הטקסט המלא של "כבישים מהירים קסומים" (באנגלית)
- Marchand, Roland."The Designers Go to the Fair, II: Norman Bel Geddes,the General Motors 'Futurama,' and the Visit-to-the-Factory Transformed." Design History:An Anthology. Ed. Dennis Doordan. Cambridge, MA:MIT press, 1995. 103-121.
- Cogdell, Christina. "The Futurama Recontextualized: Norman Bel Geddes's Eugenic World of Tomorrow." American Quarterly 52: 2 (2000): 193-245.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפגשים מן הסוג החזותי (בעברית)
- מאמר אודות גדס ועיצוביו מאנציקלופדיית העיצוב (באנגלית)
- אוסף מאמרים ביוגרפיים (באנגלית)
- תיעוד תערוכת פיוצ'רמה "אופקים ודרכים מהירות" (באנגלית)
- "לאופקים חדשים" - סרט המתאר את חזונו של גדס
- אודות עבודתו כמעצב תפאורה באתר אוניברסיטת טקסס (באנגלית)
- אודות כלי רכב עתידני שתכנן באתר אוניברסיטת טקסס (באנגלית)
- נורמן בל גדס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בית הבובות של גדס
- ^ Norman Bel Geddes, "Streamling," Atlantic Monthly, November 1934; pp. 553-8
- ^ מאמר מאנציקלופדיית העיצוב
- ^
Computer Oral History Collection, 1969-1973, 1977
Grace Murray Hopper Interview, January 7, 1969, Archives Center, National Museum of American History
[1]
