נחליאלי
 נחליאלי
| |
|---|---|
נחליאלי לבן
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | דמויי־דרור |
| משפחה: | נחליאליים |
| סוג: | נחליאלי |
| שם מדעי | |
 Motacillaליניאוס, 1758 | |
| |
_at_Kolkata_I_IMG_4681.jpg)
נחליאלי (שם מדעי: Motacilla) הוא סוג של ציפורי שיר ממשפחת הנחליאליים. הנחליאלי הוא ציפור שיר דקת-גו ודקת מקור. נוצות זנבו נעות ללא הרף. גודלו כגודלו של דרור, אך זנבו ורגליו ארוכים יותר משל הדרור. הנחליאלי מתעופף בקלילות. פירוש השם המדעי – "זנב-נוע", ואכן, הנחליאלי מנענע בזנבו הארוך תוך כדי הליכתו. השם העברי נחליאלי ניתן על ידי מנדלי מוכר ספרים, בספרו "תולדות הטבע" משנת 1886, זאת מכיוון שהוא מקנן על גדות נחלים.
הנחליאלי מקנן בקינים הבנויים על הקרקע. אלו עשויים מחומר צמחי ומרופדים בשיער ובנוצות. נקבת הנחליאלי מטילה כארבע עד שבע ביצים אפרפרות בכל הטלה. הדגירה נמשכת כשבועיים. כעבור שבועיים נוספים הנקבה מאכילה את גוזליה עד שהם עפים מן הקן והופכים עצמאיים.
מיני הסוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסוג נחליאלי יש 13 מינים הנפוצים באסיה, באירופה ובאפריקה.[1]
בישראל נפוצים ארבעה מיני נחליאלי:
- נחליאלי לבן (Motacilla alba) – המין המוכר ביותר. צבע הזכר במין זה אפור שחור לבן, עם סינר שחור באזור החזה. אורך גוף הנחליאלי הוא כ-20 סנטימטר ואורך זנבו כ-10 ס"מ; משקלו 20–25 גרם. פרטים מעטים מקננים בישראל בעמק החולה ובבקעת הירדן. הפרטים החורפים מרבים להימצא בערים ונחים על עצים ללינה משותפת.
- נחליאלי צהוב (Motacilla flava) – חורף בארץ ישראל, ופרטים אחדים מקננים בעמקי הצפון.
- נחליאלי זנבתן (Motacilla cinerea) – חולף וחורף בישראל. אורך זנבו הוא כמחצית מאורך גופו. הזכר אפור צהוב כחלחל והנקבה בעלת צבעים דהויים יותר.
- נחליאלי לימוני (Motacilla citreola) – חולף בישראל ונדיר שהוא חורף במקום, אם כי ייתכן שהוא מקנן. ירוק צהוב והוא שוכן ליד מקורות מים.
מינים נוספים בסוג, שאינם נפוצים בישראל:
- נחליאלי צהוב-מזרחי (Motacilla tschutschensis)
- נחליאלי הכף (Motacilla capensis)
- נחליאלי מדגסקרי (Motacilla flaviventris)
- נחליאלי ארוך-זנב (Motacilla clara)
- נחליאלי עקוד (Motacilla aguimp)
- נחליאלי המקונג (Motacilla samveasnae)
- נחליאלי יפני (Motacilla grandis)
- נחליאלי לבן גבה (Motacilla madaraspatensis)
- נחליאלי בוקאגי (Motacilla bocagii)
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחליאלי, באתר ITIS (באנגלית)
- נחליאלי, באתר NCBI (באנגלית)
- נחליאלי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- נחליאלי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Gill, Frank; Donsker, David, eds. (2022). "Waxbills, parrotfinches, munias, whydahs, Olive Warbler, accentors, pipits". World Bird List. International Ornithologists' Union. נבדק ב-7 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה)
