נטורליזם מטאפיזי

נטורליזם מטאפיזי הוא תפיסת עולם לפיה העולם מציית למחקר משולב של מדעים טבעיים ולפי תפיסה זו העולם הוא אחדות של המדעים הללו. הטבע הוא כל מה שיש, וכל הדברים העל-טבעיים (כמו רוחות ונשמות, ודברים לא טבעיים אחרים) לא קיימים. נטורליזם מטאפיזי שונה מנטורליזם מתודולוגי בכך שהראשון מתייחס לאמונה הטוטאלית שהטבע הוא כל מה שקיים, בעוד שהאחרון טוען לאמונה ששיטות אמפיריות יכולות רק לאמת עובדות טבעיות בין אם משהו על טבעי קיים ובין אם לא. ערך זה מציג את הקווים הבסיסיים, ההגדרה וההיסטוריה של הנטורליזם המטאפיזי והטיעונים העיקריים התומכים בו.

הגדרה

הבחנה בין נטורליזם מטאפיזי ונטורליזם

נטורליזם מטאפיזי לרוב מזוהה עם נטורליזם מתודולוגי המתקשר למוסכמת השיטה המדעית לפיה אירועים נצפים מוסברים אך ורק באמצעות הסברים טבעיים, מבלי להניח את קיומו או היעדרו של העל-טבעי, ולכן הוא מתייחס להסברים על-טבעיים כאל הסברים שמקומם לא במדע. מטאפיזיקה היא ענף פילוסופי שמתעסק במה שקיים מעבר למה שכבר ידוע במדע, כך שנטורליזם מטאפיזי מתייחס לאמונה כוללת בדבר מה שקיים במציאות. מתודולוגיה, לעומת זאת, היא רק האמצעי שבעזרתו רוכשים ידע. לפיכך, נטורליזם מטאפיזי מצריך את האמונה שהטבע הוא למעשה כל מה שקיים, בעוד שנטורליזם מתודולוגי מצריך את האמונה שמסיבה זו או אחרת שיטות אמפיריות יכולות לוודא עובדות טבעיות, בין אם עובדות על-טבעיות קיימות ובין אם לאו.

חומרנות ופלורליזם

הקונספט "טבע" אשר אומץ על ידי הנטורליסטים המטאפיזיים המודרניים דוחה בהגדרתו אלים, רוחות וכל ישות על-טבעית אחרת. ההגדרה הספציפית הזאת נתקלת באי בהירות שמקורה בשימוש של ריצ'רד קרייר ואפולוגיסטים אחרים במושג "על-טבעי" בהקשר לנטורליזם כשהמושג הזה מציין ישות א-מטריאלית וטרנסצנדנטלית (ישות רוחנית) במקום במשמעות המסורתית (שבה ישות רוחנית כלולה בעולם הטבעי אך קיימת במישור הרוחני). ישנן גרסאות שונות של נטורליזם מטאפיזי, אבל את כולן אפשר לחלק לשתי קבוצות עיקריות, חומרניות ופלורליסטיות. חומרנות גורסת שכל מה שנצפה או נטען שנצפה, הוא למעשה סידור לא-תבוני או אינטראקציה של חומר-אנרגיה במרחב-זמן, ולכן אין הצדקה להאמין שמשהו אחר (על-טבעי) קיים. פלורליזם (שכולל דואליזם) מוסיף לזה את קיומם של עצמים חסרי-תבונה נוספים מלבד חומר-אנרגיה במרחב –זמן (כמו קיומם הגשמי של מושגים אבסטרקטיים).

המנטליות נוצרת מתופעות טבעיות

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא הסעיף הוא לכאורה כפל משמעות של הטענה מהתודעה החומרית המופיעה בפרק "טיעונים בעד נטורליזם מטאפיזי". ראוי לשקול מחיקה.

כל הנטורליסטים המטאפיזיים מסכימים על כך שהמציאות היא ביסודה חסרת תודעה, וזה כולל את כל שנמצא ותלוי בה. לכן אם גרסה כלשהי של נטורליזם מטאפיזי נכונה, אזי כל תכונה מנטלית שקיימת מקורה בתכונות, כוחות או עצמים שאינם מנטליים. זאת אומרת שנטורליזם מטאפיזי הוא שגוי אם משהו תבוני לא תלוי אונטולוגית בקיומם של דברים שאינם מנטליים, או שיש לו השפעה חומרית ללא מעורבות של דברים א-מנטליים שיש ביכולתם ליצור השפעה כזאת.

נטורליזם מטאפיזי ומתודולוגי

היחסים בין נטורליזם מטאפיזי לזה המתודולוגי אינם חד-ממדיים והם משתנים בין איש למשנהו. על מנת להבין יחסים אלה, צריך להבחין בין שתי גרסאות של נטורליזם מתודולוגי. נטורליזם מתודולוגי אבסולוטי הוא ההשקפה לפיה שום שיטה אמפירית לא יכולה לגלות עובדות על-טבעיות, גם אם קיימות כאלה; השקפה זו הולמת (אבל לא גוררת) השקפה שמשהו אחר חוץ משיטות אמפיריות יכול לגלות עובדות על-טבעיות. נטורליזם מתודולוגי מקרי גורס שמבחינת ההיסטוריה של המחקר האמפירי, לשיטות אמפיריות יש הצלחה בלתי מבוטלת לגילוי עובדות טבעיות על פני אמונות על-טבעיות, לכן רצוי לא לבזבז משאבים יקרים על היפותזות על-טבעיות, אך לא ניתן לאשר היפותזות אלה בשיטות אמפיריות גם אם הן קיימות. כשכל זה מובן, כל נטורליסט מטאפיזי הוא או נטורליסט מתודולוגי מקרי או נטורליסט מתודולוגי אבסולוטי, אבל לא כל נטורליסט מתודולוגי הוא נטורליסט מטאפיזי.

היסטוריה

ככל הנראה מקור הנטורליזם המטאפיזי בפילוסופיה היוונית הקדומה. הפילוסופים הקדם-סוקרטיים הקדומים כמו למשל תאלס, אנכסגורס ובייחוד דמוקריטוס, סווגו בידי עמיתיהם וממשיכי דרכם כ"הפילוסופים הטבעיים", משום שהם שאפו להסביר הכול בהקשר לסיבות טבעיות בלבד, ושללו כל תפקיד מהאלים, רוחות וכשפים בבריאת או תפקוד העולם. כך התפתחה מערכת אמונות שלמה כגון האפיקורסות, שביקשה להסביר את המציאות בתור תוצר של אטומים הנעים במרחב, או האריסטוטליאיניזם המתקדם של סטרטון מלמפסקוס, שחיפש להסביר את כל מה שקיים כתוצאה בלתי נמנעת של כוחות טבע או מגמות שלא נבראו.

בהגדרתם את הטבע, הפילוסופים היוונים הקדומים הבדילו בין "טבעי" לבין "מלאכותי". כל דבר שנבע מהתכונות הטבועות בעצם נחשב כסיבה טבעית, בלי קשר אם אותן תכונות עצמן היו מסודרות באופן טבעי או לא, בעוד שכל דבר שנבע מפעולה תבונית נחשב כבעל סיבה מלאכותית, בלי קשר אם הפעולה התבונית הייתה תוצר של סיבות טבעיות. לפיכך, סיבות טבעיות הובחנו חלקית מסיבות מלאכותיות. ההנחה הרווחת הייתה שכמה מן הסיבות המלאכותיות היו סיבות יסודיות ולא רק תוצר של מאפיינים טבעיים, אבל לא כולם הסכימו. בין ה"פילוסופים הטבעיים" ותלמידיהם, היו אינטלקטואלים קדומים ששללו את קיומם של גורמים תבוניים שלא היו לגמרי תוצר של סיבות טבעיות (לכן כל הגורמים התבוניים נחשבו כגורמים טבעיים), אלה ייצגו את הנטורליסטים המטאפיזיים הראשונים. ואולם רק קומץ מהאיטלקטואלים היווניים והרומאיים אימצו גישה כזו, ובכל זאת בין הקומץ הזה נמנו אפיקורוס וסטרטון מלמפסקוס שנודעו ברבים.

נטורליזם מטאפיזי הוא ברובו רעיון מערבי, אך רעיון מקביל קיים זה זמן רב במזרח. אף על פי שלא קיבל שם ולעולם לא התפתח למערכת פילוסופית קוהרנטית, זרם של הפילוסופיה הקונפוציאנית אימץ תפיסה שאפשר לכנותה נטורליזם מטאפיזי, עוד בימיו של הפילוסוף הסיני שחי בזמן שושלת האן (במאה ה-1 לפני הספירה אם לא מוקדם יותר) – וואנג צ'ונג. תפיסה זו צמחה בנפרד לפילוסופיה המערבית ולכן הייתה לה השפעה מועטה על הפילוסופיה הנטורליסטית המודרנית או על התרבות המזרחית או המערבית.

עם עלייתה של הנצרות וירידת הפילוסופיה החילונית במערב, נטורליזם מטאפיזי הפך לשם נרדף לכפירה ולבסוף ללא חוקי, לכן תיעוד ההיסטוריה של הנטורליזם המטאפיזי בימי הביניים קפא על שמריו. עד שהרנסאנס התפתח אבדו רבים מהכתבים של הפילוסופים הטבעיים היוונים והרומאים הקדומים. רבים מן הרעיונות והקונספטים של הנטורליזם נוצרו מחדש, ואלה תרמו למהפכה המדעית שהביאה ללימוד והבנה חסרות תקדים של הטבע. אבל עוינות חברתית וחוקית המשיכה למנוע תמיכה בנטורליזם מטאפיזי, אם בכלל הייתה כזו, עד להתפתחות הפוליטית של תקופת ההשכלה שאיפשרה חופש ביטוי מלא ואמיתי. ואז כמה אינטלקטואלים כמו הברון ד'אולבאק במאה ה-18, חידשו פומבית את העניין בנטורליזם מטאפיזי.

בתקופתנו, נטורליזם מטאפיזי קיבל את השם מטריאליזם, שהפך לקטגוריה היחידה של מטריאליזם מטאפיזי שהוכר ונתמך ברבים עד המאה ה-20, כשהתקדמות בפיזיקה כמו גם בפילוסופיה הפכו את הנחת היסוד של המטריאליזם לכזו שלא ניתן להגן עליה. בפיזיקה, נמצא שחומר הוא צורה של אנרגיה ולכן החומר אינו המרכיב היסודי של המציאות כפי שמטריאליסטים שיערו. בפילוסופיה, יחס מחודש לבעיית הכוללים ומציאויות לא חומריות אחרות שלא ניתן להתכחש אליהן הציבו את המטריאליזם בסימן שאלה. התפתחויות האלה ליטשו את הנטורליזם לשתי צורותיו הנוכחיות (פיזיקליזם ונטורליזם פלורליסטי), שתיהן מתאימות למערכת שהיסטוריונים מאמינים שהתפתחה על ידי סטרטון, בניגוד לדעה שהן התפתחו ממערכת האמונות של אפיקורס.

נכון לעכשיו, נטורליזם מטאפיזי נפוץ יותר מאי פעם, במיוחד אבל לא אקסקלוסיבית בקהילה המדעית, שבה התוודעות עם העובדות של הטבע היא מקיפה ובטוחה יותר, עם זאת נטורליזם מטאפיזי היא תפיסת עולם בעמדת מיעוט. רוב האוכלוסייה בעולם עדיין מחויבת לאמונות על-טבעיות. למרות זאת סביר שרוב מהמיעוט הזה או אולי אפילו רוב באוכלוסייה של ארצות אירופיות ספציפיות וארצות מפותחות אחרות יכול לאמץ את הנטורליזם המטאפיזי בקווים בסיסיים, ובמובן מסוים. נכון להיום, שום דבר שהוא לא חומרי לא התגלה, ולכן נטורליזם מטאפיזי נותר בר תוקף בהתחשב במה שידוע לנו. כיום, חסידים בולטים רבים מספור אך מגינים בולטים על הנטורליזם המטאפיזי כתפיסת עולם שלמה כוללים את מריו בונג', ריצ'רד קרייר, ריצ'רד דוקינס, דניאל דנט, סם האריס ודייוויד מילס.

ציון אחרון של ההיסטוריה של הנטורליזם המטאפיזי, סוגים קיצוניים של נטורליזם שקיבל אופי פוליטי פרחו במערב, במיוחד מרקסיזם במאה ה-19, אובייקטיביזם במאה ה-20. מרקסיזם הוא ביטוי לאידיאלים הקומוניסטיים-סוציאליסטיים במסגרת הנטורליזם. בכל אופן, כיום רוב החסידים של הנטורליזם המטאפיזי במדינות המפותחות מתנגדים לצורות הקיצוניות הללו ומאמצים את הרעיונות הפוליטיים המתונים של ההומניזם החילוני.

אמונות נפוצות

היקום נוצר בתהליך טבעי ללא התערבות אלוהית, או שהוא נצחי: נטורליסטים מייחסים לטבע (ולא לאלוהים או ישות על-טבעית אחרת) את האחריות לכל מופעי הקיום. תאוריית המפץ הגדול היא כיום מבוססת היטב ולפי התצפיות האסטרונומיות ליקום הייתה התחלה, והוא התפתח בכפוף לחוקי הטבע. אולם אין התאוריה רומזת למה שקרה לפני, כי ממדי מרחב-זמן ארבע-ממדי נוצרו במפץ הגדול, וכך אינה פותרת את השאלה אם כל מה שקיים החל להתקיים או שהיה קיים מאז ומתמיד. כך שרוב הנטורליסטים פתוחים לשתי ההיפותזות. אף על פי שהיא לא נחוצה ולא אומצה ברוב הקהילה המדעית, תאוריית היקום המקביל פופולרית בימינו בזמן שממצאי המדע המודרני קידמו באופן משמעותי את האפשרות שהיקום הנצפה הוא חלק משלם הרבה יותר גדול, וההסברים והפשטות של הקוסמולוגים הדוגלים בתאוריית היקום המקביל קוסמת למדי. עוד רעיון שנטורליסטים מעלים כאפשרות סבירה הוא שהחומר תמיד התקיים, כשהחוק הראשון של התרמודינמיקה תומך בכך. נטורליסטים שמאמינים בכך מדגישים שהחומר, ולא היקום במצבו הנוכחי, הוא נצחי.

בריאה טבעית וספונטנית לחיים שאינה בהכוונה אלוהיתה: חיים הם תוצר לא מתוכנן של ברירה טבעית עיוורת. במקרה שלנו, זה אומר צירוף של מולקולות כימיות המכונות חומצות אמינו לתבנית שהייתה יכולה להשתכפל (אולי כ-RNA אוטוקטליטי או פנ"א), בסביבה מוגנת אך עשירה באנרגיה. האי סבירות הרבה של צירוף כזה מעידה על כך שהחיים הם מאוד נדירים. מכל מקום, אף על פי שהחיים אולי נדירים, היקום הנצפה הוא כה גדול ועתיק שאפילו אירועים מאוד בלתי סבירים מובטחים להתרחש כמה פעמים במסגרת הזמן שהיקום קיים, והחיים עלי אדמות הוא אחת מהתוצאות הבלתי נמנעות הללו. קיומנו אם כן נראה כתולדה של מזל ולא כתכנון או כוונה, ורוב הנטורליסטים ממליצים להעריך ולנצל את המזל שנפל בחלקנו במקום להפחית מערכו או לבזבז אותו לחינם. כמה מהתאוריות המדעיות החשובות בנוגע למוצא החיים תומכות בבריאה ספונטנית ובפנספרמיה.

אבולוציה באמצעות ברירה טבעית: האבולוציה נתפסת כהסבר מדעי מבוסס היטב להיווצרות וגיוון החיים בכדור הארץ, שהתפתחו לאיטם בחוסר מושלמות לאורך תקופת זמן ארוכה ביותר. אם כך, קיומנו אנו כיצורים בעלי תודעה, אינטליגנציה גבוהה ותבונה, מוסבר לא על ידי תולדה של תכנון תבוני ולא כסתם צירוף אקראי של כימיקלים (שמהם נוצרו החיים) אלא כתוצר של מערכת דינמית שיוצרת סדר ומורכבות גבוהה מתוך עצמה, ללא שום הדרכה. מאחר שהדבר מצריך שהתכונות של אורגניזמים כמונו נבררו לא ע"פ תשוקותיו או נחישותו של מהנדס כלשהו, אלא בידי רבייה מוצלחת של מגוון גנטי, נטורליסטים מתייחסים לתאים, איברים ומינים כבעלי "מטרה" או "תפקיד" במונחים של יכולתם להגדיל מגוון גנטי בהצלחה, אך לא רואים בכך כל מטרה מוסרית שעלינו לאמץ לחיקנו, מפני שהטבע הוא הסיבה, ואין לו תוכנית או רצון מודע. עם זאת אין הדבר מוציא מפני אפשרות את קיומם של ערכים מוסריים אמיתיים שנגזרים מעובדות שהתפתחו בשטח (יצורים חברתיים וחברה אנושית מורכבת שמצריכה שיתוף פעולה וכללים מוסריים במסגרת החברה).

העצמי כהמוח: לבני אדם אין נשמה או נפש נבדלת ועצמאית אלא רק מוח חומרי שפועל ליצור תודעה עצמית. מאחר שהתודעה שלנו והזהות שלנו כאנשים, היא תוצר מוחלט של תהליכים פיזיקליים, מכאן יש שלוש מסקנות אפשריות. ראשית כל התכנים המנטליים (כמו רעיונות, תאוריות, רגשות, מוסר וערכים, יופי וכיעור) מתקיימים רק כמבנים חישוביים במוחנו ולא כדברים הקיימים בנפרד מאתנו. שנית, נזק למוח (ממחלה, סמים, תת-תזונה או פציעה) פוגע לעיתים קרובות ב"עצמי" ולפיכך אמור להוות דאגה גדולה. שלישית, מותו של מוחנו הוא מוות מוחלט ואי אפשר לשרוד אותו, ולכן כל בני האדם הם בני תמותה. משמעות הדבר, שלנוכח הטכנולוגיה של היום, המוות הוא בלתי נמנע ומוביל להכחדה עצמית. מפני שזה אומר שאין חיים לאחר המוות, תומכי ההשקפה גורסים שעל אנשים לקבל אתזה ולמצות את המרב מחייהם כל עוד נפשם בם.

שימוש בהיגיון: הגיון הוא שדרוג ושיפור של מנגנונים שהתפתחו באופן טבעי, באמצעות התנסות, למידה ושימוש בשיטות ותהליכים שמגדילים את התדירות של הסקת מסקנות ומידע מדויק אודותינו ואודות העולם. נטורליסטים מאמינים שההיגיון מתעלה מעל כל שאר הכלים הנמצאים ברשותנו לברר את האמת, כך שכל אחד השואף להיות בעל אמונות שהן לרוב נכונות מאשר מוטעות צריך לתור אחר שיפור ושימוש קונסיסטנטי בהגיון שלהם בבחינה והבניית אמונות. תוצאה אחת של העיקרון הזה הייתה הגילוי שהמתודות האמפיריות (בייחוד אלה שמשתמשים בהן במדע) עולות על שאר המתודות לגילוי האמת והעובדות על המציאות, בעוד שמתודות המסתמכות על הגיון טהור בלבד יכולות לגלות בביטחון רק אמיתות אינהרטיות בקונספטים ומערכות של רעיונות.

ערך החברה: בני אדם התפתחו כיצורים חברתיים וזו הסיבה היחידה שפיתחנו תרבות וציוויליזציה, ועכשיו למעשה תלויים בהם. משמעות הדבר שאפילו במונחים נייטרליים של מגוון תורשתי מוצלח, כמין עתידנו תלוי בפיתוח ותחזוק תרבות וציוויליזציה בריאה ופרודוקטיבית. כל התנהגות המנוגדת למטרה זו מאיימת על הישרדותנו ועל הישרדות שכנינו, קרובי משפחתנו וכל יוצאי חלציהם. כמו כן זה אומר שבני אדם "עוצבו" בידי כוחות הברירה הטבעית העיוורת לצרוך חברה בריאה לשם שגשוג והרגת אושר וסיפוק. הרדיפה אחר האושר האנושי דורשת רדיפה אחר חברה בריאה ומצליחה כך שאנשים יכולים לחיות בתוכה, איתה ולהשיג תועלת ממנה.

עליונות האושר: על פי ההשקפה, דבר לא משתווה בערכו לאושר האנושי. לכן כל ההתנהלות וההתנהגות צריכים להיות מכוונים למטרה זו, מקסום זמניות הרגשת האושר וצמצום למינימום של סיכונים. אף על פי שאושר הוא תוצר מקרי של התפתחות טבעית או תרבותית של תכונות האדם, הוא מתעלה מעל כל שאר בהתנסות האנושית במונחים של הנאה וחשק, ולפיכך תהיה זו סתירה עצמית לטעון שיש משהו שאנשים רוצים יותר מאשר האושר העצמי שלהם. בכל זאת, יש הבדלים ברורים בין אושר במובן זה (כצורה של סיפוק מהנה שכל אחד היה רוצה יותר מכל דבר אחר) ובין סתם הנאה או הנאה פיזית ואינטלקטואלית. חוץ מזה ישנן מציאויות מורכבות במרדף אחר האושר, בייחוד אלה שנוצרו בידי המורכבויות והמוגבלויות של הפסיכולוגיה האנושית והמורכבויות והמוגבלויות של לחיות (ולהיות תלויים ב) מערכת חברתית. כשכל ההבחנות והמורכבויות הללו מובנות, מערכת התנהגותית או עקרונות יציבים יכולים להתפתח, מה שנטורליסטים מכנים כמוסריות. זו אולי מסקנה אוניברסלית בקרב נטורליסטים שתהליך זה מביא לבסוף למחויבות כלפי הצו הקטגורי, שהרבה נטורליסטים מסיקים שעל ידי טיפוח מידות טובות כמו חמלה וכנות אנחנו מגיעים לידי הבנה מיטבית של הצו, וכתוצאה מכך, משפרים את הגישה שלנו לאושר (בתדירות, מידה, משך וסבירות).

טיעונים בעד נטורליזם מטאפיזי

הטענה מהתודעה החומרית: מדענים צברו שלל ראיות לכך שהתודעה האנושית תלויה במוח שכולו מורכב ממערכות חומריות שונות שיש ביניהן יחסי גומלין, ואשר התפתח עם הזמן בממלכת בעלי-החיים וכעת הוא ה"מכונה" הכי מורכבת שיצר הטבע, והתודעה האנושית מוגבלת למוח האנושי, צרכיו ויכולותיו. עד כה לא גילנו שום עדויות מוצקות כלשהן לתודעה אחרת כלשהי, ושום ראיות מוצקות לכך שהתודעה שלנו יכולה להתקיים מחוץ למוגבלויות של המוח החומרי שלנו, ושום ראיות מוצקות לכך שמוחנו לא התפתח בהדרגתיות לאורך מיליארדי שנים באמצעות הברירה הטבעית. זו הדרך היחידה שעלינו לבחון את העובדות אם הנטורליזם נכון (הואיל ואין שום דרך אחרת לפי הנטורליזם להיות בעל תודעה חוץ מכתוצר של התפתחות הדרגתית של מערכת חומרית מורכבת מאין כמוה כמו המוח), אך אם העולם העל טבעי היה מתקיים (ולכן התודעה הייתה מתקיימת גם מחוץ למוח), התצפיות שלנו אינן הדרך היחידה שדברים היו יכולים להיות (היות שעד כה היינו צריכים להיות ברשותנו תצפיות למאפיינים על-טבעיים של התודעה שלנו או כוחות מנטליים אחרים). הואיל ותצפיות אלה פחות סבירות אם העל-טבעי קיים, נטורליזם מטאפיזי יותר סביר כאמיתי.

הטענה הקוסמולוגית: אם האידאולוגיה הנטורליסטית-מטאפיזית נכונה, היווצרות החיים התבוניים באמצעות תהליכים טבעיים בכל פינה קטנה נתונה ביקום הצעיר – אינה סבירה. לכן הדרך היחידה בה היינו מצפים לצפות בחיים, אם הנטורליזם נכון, הוא במצב בו היקום היה עתיק מאוד ועצום ממדים שבו גם האירועים הנדירים ביותר היו מובטחים להתקיים. התצפיות שלנו מאשרות יקום כה עתיק ועצום וקיומם של חיים כל כך נדירים. בנוסף היקום כמעט כולו קטלני לחיים. מרבית היקום מלא בקרינה קטלנית מוקפת בוואקום, ורוב החומרים ביקום מצויים באזורים קטלניים כגון כוכבים או חורים שחורים. בניגוד למצב בו הממלכה העל-טבעית הייתה מאפשרת מצבים אפשריים אחרים לתצפית, כמו יקום יותר ידידותי לחיים, יקום הרבה יותר צעיר וקטן שהיה יוצר חיים במקריות, או יקום בו החיים הרבה יותר נפוצים – התצפיות שלנו לאמיתו של דבר פחות סבירות במקרה בו העל-טבעי קיים מאשר במקרה בו הנטורליזם נכון, לפיכך נטורליזם מטאפיזי קרוב לוודאי נכון.

הטענה מהאי-סבירות של האלטרנטיבות: לבסוף, בצירוף שתי הטענות הראשונות לשאר, מתקבלת טענת האי-סבירות. ההיפותזה העל טבעית היחידה שאינה נופלת לנוכח הטענות שהועלו כאן היא ההיפותזה בה הישות העל טבעית היא כה נדירה, כה מעורפלת, כה אדישה וכה לא קשורה לחוויה האנושית, וכל כך מוזרה ומורכבת שהיא יוצרת בדיוק אותן תצפיות כשל הנטורליזם – שבעצם אין שום טענה הגיונית שאפשר להעמיד כדי להאמין בה. התער של אוקהם צריך להתפלל לתחנונים – בהיעדרות כל טענה הגיונית להאמין בכל דבר על-טבעי או כל תופעה שמוסברת על ידו, ולנוכח טענות הגיוניות להאמין בנטורליזם שמסביר את כל התופעות ביקום, הרי שנטורליזם מטאפיזי צריך להתקבל ברבים עד אשר יופרך.

ביקורת

ישנן טענות הקוראות תיגר על הנחות האידאולוגיה הנטורליסטית-מטאפיזית. טענות אלו עלו ממדיסציפלינות שונות, לרוב מן הפילוסופיה אך הן בחלקן גם פסיכולוגיות וקוגניטיביות. קבוצה אחת של ביקורות מכוונת לבעיתיות שעולה מהתאוריה הפיזקליסטית מנקודת מבט אפיסטמולוגית.

• ההשקפה האגנוסטית מעדיפה להדגיש את חוסר הידיעה אודות הפוטנציה להתקיימות נון-פיזיקליות, ולא קובעת אי-קיום או קיום של כאלה מתוקף חוסר היכולת לעשות זאת בוודאות מוחלטת, כביכול.
• טיעון החדר של מרי מהווה ניסוי מחשבתי בו אנו מדמים לעצמנו מדענית מוח (בשם מרי) שחקרה ולמדה את כל הידע הפיזיקלי שניתן לדעת לגבי תהליכי תפיסת הצבעים האנושית. את כל חייה ומחקרה עשתה מרי בחדר שכולו שחור לבן ובעזרת טלוויזיה לא צבעונית. היא מעולם לא ראתה צבעים. כשמרי יוצאת מהחדר לראשונה וחווה את צבע השמיים, היא לומדת משהו חדש על העולם ותפיסת הצבע האנושית, משהו שהיא לא ידעה אף על פי שהיא ידעה את כל הידע הפיזיקלי האפשרי. הידע הפיזיקלי לא מכסה את כלל הידע הקיים, ולכן פיזיקליזם (שמקבל רק את קיומו של ידע פיזיקלי) הוא מוטעה.
• טיעון הזומבי קשור ביכולת הנפשית לדמיין מצב בו מתקיים אירוע מוחי ללא האירוע הנפשי שנאמר שהוא תואם לו. לפי טיעון זה, מה שניתן להעלות על הדעת הוא אפשרי ולכן קיים עולם אפשרי בו מצבי מוח אינם זהים למצבי נפש. במסגרת טיעון זה נשאל האם אפשרי לוגית יצור זומבי, שמתממשים בו מצבי מוחיים בדיוק כמו בבני אדם רגילים, אך הוא יהיה נעדר כל תודעה (תחושה, חוויה או הרגשה) מכיוון שנעדרים ממנו מצבים נפשיים ובעיקר קווליה. מי שטוען שמחשבה על זומבי לא כרוכה בסתירה לוגית, טוען כי אין ראיה חד משמעית למתאם הכרחי בין מצבי מוח למצבי נפש. פיזיקליסט יטען שהאפשרות של זומבי כרוכה בסתירה לוגית שכן לפיה מה שזהה לעצמו הוא למעשה לא זהה לעצמו.

הביולוג (ד"ר לביוכימיה) רופרט שלדרייק גורס כי ההשקפה הפיזיקאליסטית או המטריאליסטית היא למעשה יישום אידאולוגי שגוי של השיטה המדעית לכדי פילוסופיה המתאפיינת בעשר דוגמות אשר הן כוזבות לטענתו. בספרו "המדע יוצא לחופשי" פרס משנתו בעניין זה בפרוטרוט.

ראו גם

• נטורליזם, אמפיריציזם, מטריאליזם, פרגמטיזם, רציונליזם, ספקנות
• אתאיזם, אגנוסטיות
• על טבעי, מיסטיקה
• דת, אל, אלוהים

קישורים חיצוניים

• נטורליזם באתר Infidels
• נטורליזם באתר סקפטיק
• מאמר הגנה לנטורליזם
• נטורליזם כתפיסת עולם - אתרו של ריצ'רד קארייר
• האתר הרשמי של הנטורליזם