ניו המפשייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ניו-המפשיר)
ניו המפשייר (מדינה)
New Hampshire
חותם ניו המפשייר
חותם ניו המפשייר
חותם ניו המפשייר
דגל ניו המפשייר
דגל ניו המפשייר
כינוי "מדינת הגרניט" (The Granite State), "מדינת ההרים הלבנים" (White Mountain State), "אם הנהרות" (Mother of Rivers)
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מושל כריס סנונו (המפלגה הרפובליקנית)
רשות מחוקקת החצר הכללית של ניו המפשייר עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת המדינה קונקורד
העיר הגדולה מנצ'סטר
שפה רשמית אנגלית
תאריך ייסוד 21 ביוני 1788
על שם המפשייר עריכת הנתון בוויקינתונים
סדר כניסה 9
שטח 24,239 קמ"ר (דירוג: 46)
 ‑ שטח ואחוז מים 814 קמ"ר 3.4%
גובה 305 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה 1,917
 ‑ הנקודה הנמוכה 0 (פני הים)
אוכלוסייה
 ‑ במדינה 1,377,529 (דירוג: 41, 1 באפריל 2020)
 ‑ צפיפות 56.8 נפש לקמ"ר (דירוג: 21, 2017)
קואורדינטות 44°00′N 71°30′W / 44°N 71.5°W / 44; -71.5 
אזור זמן UTC -5
www.nh.gov

לחצו כדי להקטין חזרה

רוד איילנדוושינגטון די. סי.מייןניו המפשיירורמונטמסצ'וסטסקונטיקטניו יורקפנסילבניהדלאוורניו ג'רזימרילנדוירג'יניהוירג'יניה המערביתאוהיואינדיאנהקרוליינה הצפוניתקנטקיטנסיקרוליינה הדרומיתג'ורג'יהפלורידהאלבמהמיסיסיפימישיגןויסקונסיןאילינוילואיזיאנהארקנסומיזוריאיווהמינסוטהדקוטה הצפוניתדקוטה הדרומיתנברסקהקנזסאוקלהומהטקססניו מקסיקוקולורדוויומינגמונטנהאיידהויוטהאריזונהנבדהוושינגטוןאורגוןקליפורניהקובהקנדהאיי בהאמהאיי טרקס וקייקוסמקסיקו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניו המפשייראנגלית: New Hampshireהאזנה?‏) היא מדינה בצפון אזור ניו אינגלנד שבארצות הברית. היא גובלת במסצ'וסטס בדרום, בוורמונט במערב, במיין ובאוקיינוס האטלנטי במזרח, ובפרובינציה הקנדית קוויבק בצפון. ניו המפשייר היא אחת משלוש עשרה המושבות המקוריות שמרדו בשלטון הבריטי במהלך המהפכה האמריקנית והקימו את ארצות הברית. המדינה נקראת על שם המחוז האנגלי העתיק המפשייר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושבת ניו המפשייר נוסדה על ידי רב החובל ג'ון מייסון בשנת 1623 - שלוש שנים לאחר היווסדה של פלימות', ונקראה על שם המחוז המפשייר באנגליה. בשנת 1631 מונה תומאס ויגין להיות המושל הראשון של ההתיישבות (בשטח דובר, דורהאם וסטרטהאם של ימינו). בשנת 1679 הפכה ההתיישבות ל"פרובינציה מלכותית", וג'ון קאט מונה למושל.

בשנת 1638 הפכה ההתיישבות לחלק ממושבת מסצ'וסטס (שמושלה באותה עת היה ג'וזף דאדלי), ובשנת 1741 חזרה להיות פרובינציית כתר עם מושל משלה, בהוראת המלך ג'ורג' השני. מושל המדינה שמונה היה בנינג ונטוורת' שכיהן כמושל בין 1741 - 1766.

ניו המפשייר הייתה אחת משלוש עשרה המושבות שמרדו בשלטון הבריטי במהלך המהפכה האמריקאית, והייתה הראשונה מביניהן להכריז על עצמאותה מבריטניה. ההתקפה של המתיישבים על פורט ויליאם ומרי (הקרוי כיום "פורט קונסטיטושן" - מבצר החוקה) סיפקה את הנשק והתחמושת לקרב באנקר היל.

ב-5 בינואר 1776 התכנס הקונגרס הפרובינציאלי באקסטר ואשרר את חוקת המדינה - החוקה הראשונה מבין מדינות ארצות הברית - שישה חודשים לפני החתימה על הכרזת העצמאות של ארצות הברית.

בשנות ה-30 של המאה ה-19 הייתה המדינה מעורבת בהקמת רפובליקת אינדיאן סטרים בשטח קנדה, במדינה הוקמה המפלגה הרפובליקנית בייסודו של עמוס טאק, וכן רבים מתושבי המדינה פעלו למען ביטול העבדות, והברחת עבדים באמצעות "רכבת המחתרת" לקנדה.

בשנת 2003 מונה במדינה בישוף הומוסקסואל - ג'ין רובינסון במסגרת הכנסייה האפיסקופלית.

ביולי 2023 חתם מושל ניו המפשייר, כריס סנונו, על צו האוסר לקיים קשרי מסחר עם חברות המחרימות את ישראל, במעמד בו נכח שגריר ישראל לאו"ם גלעד ארדן, וקונסול ישראל בבוסטון, מירון ראובן.[1]

ממשל ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוניטין בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחוגי העיתונות הלאומית והבינלאומית, מדינת ניו המפשייר ידועה בשל היותה המדינה שבה נערכות הבחירות המוקדמות (הנקראות גם ראשוניות) הראשונות לנשיאות ארצות הברית, במחזור הבחירות הכלליות (יש הסוברים שמדינת איווה היא הראשונה, ברם, היא מקיימת כנס בוחרים ולא בחירות). בעשורים האחרונים, מספר מדינות קבעו בחירות מוקדמות בתאריכים מוקדמים יותר ויותר (שכן כל מדינה רשאית לנהל בחירות ראשוניות כרצונה ועל-פי חוקתה). אלה כופות על מדינת ניו המפשייר להקדים את תאריך הבחירות הראשוניות בה עוד יותר, היות שחוקתה דורשת שהיא תקיים בחירות ראשוניות לפני כל שאר המדינות (הסיבה המקובלת לדרישה חוקתית זאת היא שבלעדיה אף מועמד לנשיאות לא יטרח לקיים תעמולה או להופיע במקום כלשהו באזור ניו אינגלנד צפונה מבוסטון). השפעתה של תופעה זאת נחשבת לשלילית, שכן היא מאריכה את תקופת התעמולה, דבר הגורם לסלידה בקרב קהל הבוחרים.

הרשות המבצעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות המבצעת של ניו המפשייר מורכבת ממושל וממועצה מבצעת בת חמישה חברים - שריד למועצת המושל הקולוניאלי הבריטי. זאת בניגוד למרבית מדינות ארצות הברית שבהן המושל הוא מקור הסמכות היחיד ברשות המבצעת.

מדינות ניו המפשייר וורמונט הסמוכה הן המדינות היחידות הבוחרות מושל לתקופת כהונה של שנתיים ולא ארבע שנים כמו יתר המדינות. בניגוד ליתר המדינות אין לניו המפשייר משנה למושל, ונשיא סנאט המדינה משמש כממלא מקומו של המושל בעת הצורך.

המושל הנוכחי הוא כריס סנונו, חבר המפלגה הרפובליקנית. המושל לשעבר ג'ון לינץ', חבר המפלגה הדמוקרטית, ראוי לציון בשל היותו המושל היחיד עד עתה שנבחר לחמש תקופות כהונה. למדינה שתי סנאטוריות, ג'ין שאהין (חברת המפלגה הדמוקרטית, ומושלת המדינה לשעבר), ומגי האסן (חברת המפלגה הדמוקרטית, ומושלת המדינה לשעבר).

הרשות המחוקקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשות המחוקקת של המדינה נקראת החצר הכללית של ניו המפשייר ומורכבת משני בתי מחוקקים - בית נבחרים וסנאט. בבית הנבחרים חברים 400 נבחרים, נציג אחד לכל 3000 תושבים במדינה. בסנאט, לעומת זאת, 24 חברים בלבד.

נבחרי הציבור מקבלים משכורת שנתית של 100 דולר בלבד (בתוספת בונוס אם הם נוכחים בוועדות השונות - דבר הנעשה בהתנדבות ואינו חובה חוקית). מסיבה זו מרבית חברי בית המחוקקים הם גמלאים או אנשים בעלי אמצעים.

מאפייני ממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

היעילות וחוסר השחיתות של המדינה זכו להערצת תושבי המדינות השכנות. לשם המחשה - תושבי העיר קילינגטון הממוקמת במדינה הסמוכה ורמונט, הצביעו פעמיים בעד פרישה מוורמונט והכפפת עירם לניו המפשייר. הצבעתם היא סמלית שכן כדי לעבור ממדינה למדינה (דהינו - שינוי הכפיפות השלטונית שלה) נדרש אישור בתי המחוקקים של שתי המדינות ואישור הקונגרס של ארצות הברית.

זיקה מפלגתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים הייתה ניו המפשייר ידועה בתמיכתה במפלגה הרפובליקנית, למעט הבחירות ב-1992 וב-1996 אז ניצח בה המועמד ביל קלינטון הדמוקרטי. בשנת 2000 תמכה המדינה במועמד הרפובליקני ג'ורג' ווקר בוש. אולם בשנת 2004 העניקה המדינה את קולותיה דווקא למועמד הדמוקרטי ג'ון קרי ברוב זעום של 50.2%, ומאז נתנה אותם רק למועמדים דמוקרטים.

משפט וענישה פלילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שבמדינה קיים רשמית עונש מוות - בפועל ההוצאה להורג האחרונה אירעה בשנת 1939. בשנת 2000 הצביע בית המחוקקים בהחלטה HB1548-FN בעד ביטול עונש המוות, אולם ההחלטה בוטלה בווטו של המושלת דאז ג'ין שאהין (חברת המפלגה הדמוקרטית דווקא). ב-22 בדצמבר 2008 גזר בית משפט עונש מוות על מייקל אדיסון, עבריין בן 28, אשר ירה למוות בשוטר בשנת 2006.

בשנת 2005 העביר בית המחוקקים חוק הקובע כי גיל הענישה הפלילית המינימלי יהיה 18 (במקום 17) בעקבות החלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית בפסק דין רופר נגד סימונס (ילדים מתחת לגיל זה נשפטים כקטינים ולא כבגירים).

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינת ניו המפשייר היא חלק מאזור ניו אינגלנד של ארצות הברית. המדינה גובלת בצפונה בפרובינציית קוויבק שבקנדה, במזרחה במדינת מיין ובאוקיינוס האטלנטי, בדרומה במדינת מסצ'וסטס ובמערבה במדינת ורמונט.

האזורים הגאוגרפיים העיקריים של ניו המפשייר כוללים את אזור יערות הצפון הגדולים, אזור ההרים הלבנים, אזור האגמים, אזור עמק מרימק, אזור מונדנוק, אזור דארטמות' סונאפי ואזור החוף.

אחת מתצורות האבן הידועות ביותר במדינה - תצורת אבן שאף סימלה את המדינה - הייתה הזקן שבהר - מעין דמות אדם בסלע פרנקוניה אולם זו התמוטטה במאי 2003.

במרכז המדינה נמצא הרכס הנשיאותי - שהגבוה בו הוא הר וושינגטון (בעל הפיסגה הגבוהה ביותר מזרחה למיסיסיפי, 1,917 מ'), וסביבו ההרים מדיסון וקווינסי אדמס. הר מפורסם ששוכן במדינה הוא הר מונדנוק.

הנהר הארוך במדינה הוא קונטיקט שאורכו 670 ק"מ, הזורם מצפון לדרום. מוצאו של הנהר באגמי קונטיקט, והוא מהווה את הגבול המערבי של המדינה. בניגוד למקובל, הגבול בין המדינות אינו עובר במרכז הנהר, אלא בגדה המערבית של הנהר (גדת ורמונט), וכל שטח הנהר מצוי בתחום מדינת ניו המפשייר.

נהר חשוב נוסף הוא מרימק שאורכו 187 ק"מ, החוצה את המדינה בעוברו מצפון לדרום וזורם לשטח מדינת מסצ'וסטס. בין יובליו נמצא נהר שוהיגאן.

נהר פיסקטקואה זורם לתוך האוקיינוס האטלנטי בפורטסמות'.

האגם הגדול במדינה הוא אגם ויניפסאוקי ששטחו 186 קמ"ר, והוא מצוי במרכז המדינה.

לניו המפשייר חוף הים הקצר ביותר מבין כל המדינות הגובלות באוקיינוס האטלנטי - אורכו 29 ק"מ בלבד. לחוף המדינה מצויים איי שולס - תשעה איים קטנים אשר היוו מושבת אמנים במאה ה-19, ומסופר שבהם מוחבא האוצר האגדי של שודד הים שחור הזקן.

למדינה יש סכסוך גבולות עם שכנתה מיין, באזור נמל פורטסמות'. המחלוקת נוגעת לבעלות על מספר איים הקרויים האי סיבי.

בשנת 1934 נמדדו בתחנה המטאורולוגית שבראש הר וושינגטון הרוחות החזקות ביותר על פני כדור הארץ - 371 קמ"ש.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשות המחקר הכלכלי של ממשלת ארצות הברית מעריכה כי התוצר המדינתי הגולמי של מדינת ניו המפשייר בשנת 2003 היה בשווי 49 מיליארד דולרים. ההכנסה המדינתית לנפש בשנת 2003 הייתה $35,140 (ניו המפשייר היא המדינה השביעית בגובה ההכנסה המדינתית לנפש מבין מדינות ארצות הברית).

התוצרים החקלאיים העיקריים של המדינה כוללים מוצרי חלב, גידול בקר, צאן, תפוחים וייצור ביצים. התוצרים התעשייתיים העיקריים כוללים מכונות וציוד חשמלי, מוצרי גומי ופלסטיק וכן ענף התיירות מהווה ענף חשוב בכלכלת המדינה.

במהלך המאה ה-20 השתנה משמעותית הבסיס הכלכלי של המדינה. עד אמצע המאה ה-20 התבססה כלכלת המדינה על ייצור טקסטיל, נעליים וכן בעיקר על חקלאות בחוות קטנות. כיום, ענפים אלה מהווים פחות מ-2% מכלכלת המדינה.

עיקר כלכלת המדינה הנוכחית מתבססת על מדיניות המס של המדינה, שבה אין מס הכנסה (מדינתי; מס פדרלי קיים בכל מדינות ארצות הברית). מסיבה זו מושכת המדינה תעשיות מחשבים ותעשיות עתירות ידע. מאידך, מס הרכוש הגבוה של המדינה, מקשה על יצירת מפעלים גדולים במדינה. מסי הרכוש במדינה הם מהגבוהים בארצות הברית, אך בהיעדר מיסים אחרים, נחשב המס במדינה כנמוך ביותר במדינות ארצות הברית (פרט למדינה אחת).

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות דתיות בניו המפשייר[2]
נוצרים
פרוטסטנטים אוונגליסטים 13%
פרוטסטנטים אחרים 17%
קתולים 26%
מורמונים 1%
נוצרים אחרים 2%
דתות אחרות
יהודים 2%
אחר 3%
חסרי סיווג דתי 36%
קבוצות גזעיות בניו המפשייר[3]
לבנים לא-היספאנים 92.3%
היספאנים 2.8%
אסייתים 2.2%
שחורים 1.1%
אמריקאים ילידים 0.2%
מעורב 1.6%
קבוצות מוצא אתני בניו המפשייר[4]
צרפתים 24.5%
אירים 21.5%
אנגלים 17.6%
איטלקים 10.3%
גרמנים 8.4%
אמריקאים 5.4%
פולנים 4.2%
סקוטים 4.4%
שפות מדוברות בניו המפשייר[4]
אנגלית 92.2%
ספרדית 2.1%
אחר 6.7%

הערים הגדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת צפיפות האוכלוסין של מדינת ניו המפשייר
הערים הגדולות בניו המפשייר (נתוני 2013)[5]
דירוג שם העיר אוכלוסייה חלק ממטרופולין
1 מנצ'סטר 109,565 מנצ'סטר-נשואה
2 נשואה 86,494 מנצ'סטר-נשואה
3 קונקורד 42,695
4 דרי 33,109 מנצ'סטר-נשואה
5 דובר 29,987 בוסטון
6 רוצ'סטר 29,752 בוסטון
המטרופולינים הגדולים בניו המפשייר (נתוני 2014)[6]
דירוג שם המטרופולין אוכלוסייה מיקום
1 בוסטון 4,732,161 דרום ניו המפשייר
2 מנצ'סטר-נשואה 405,184 דרום ניו המפשייר

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצות ליגת כדור הבסיס הנמוכה:

קבוצות הוקי קרח:

קבוצות פוטבול:

קבוצות כדורגל:

תקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינה יוצאים לאור מספר עיתונים יומיים ובהם:

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניו המפשייר היא היחידה מבין מדינות ארצות הברית שאינה דורשת חגירת חגורת בטיחות בנסיעה בכלי רכב, חבישת קסדה ברכיבה על אופנוע או ביטוח חובה לכלי רכב.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכללות ואוניברסיטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלי המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלי מדינת ניו המפשייר
דגל סמל מוטו כינוי המנון
דגל ניו המפשייר
Flag of New Hampshire
סמל ניו המפשייר
Seal of New Hampshire
"לחיות חופשי או למות"
"Live Free or Die"
[7]‏‏
‏"מדינת הגרניט"
"Granite State"
"אולד ניו המפשייר"
"Old New Hampshire"
עץ פרח ציפור חיה
בירץ' אמריקאי לבן
American White Birch
לילך
Purple lilac
פרפל פינץ'
Purple finch
אייל פרדי לבן-זנב
White-tailed deer

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עכשיו 14 פוליטי מדיני, "כיפת ברזל": ניו המפשייר היא המדינה ה-37 שפועלת נגד החרם על ישראל, באתר עכשיו 14, 6 ביולי 2023
  2. ^ "New Hampshire", Religious Landscape Study, Pew Research Center
  3. ^ "U.S. Census Bureau Data". U.S. Census Bureau. 2010. Retrieved 2011-07-13.
  4. ^ 1 2 American FactFinder - Results
  5. ^ "Annual Estimates of the Resident Population for Incorporated Places: April 1, 2010 to July 1, 2013". census.gov. May 2014. Retrieved June 3, 2014.
  6. ^ "Table 1. Annual Estimates of the Population of Metropolitan and Micropolitan Statistical Areas: April 1, 2010 to July 1, 2014" (CSV). 2014 Population Estimates. United States Census Bureau, Population Division. March 2015. Retrieved March 26, 2015.
  7. ^ "לחיות חופשי או למות" הוא המוטו של מדינת ניו-המפשייר בארצות הברית של אמריקה. את המשפט ניסח חייל משוחרר, בוגר מלחמת העצמאות האמריקאית. הנוסח המלא של המשפט באנגלית אומר: Live free or die: Death is not the worst of evils. ובתרגום חופשי - 'לחיות כ(אדם) חופשי, או למות. מוות אינו הרע מכל'.