ניקול פטינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקול פטינה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 באוקטובר 1966 (בת 57)
לה שו-דה-פון, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקול פטינהצרפתית: Nicole Petignat; נולדה ב-27 באוקטובר 1966) היא שופטת כדורגל לשעבר ממוצא שווייצרי. פטינה היא האישה הראשונה בהיסטוריה שניהלה משחק במסגרת מפעלי אופ"א[1].

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטינה נולדה ב-1966 בקנטון ז'ורה, ובשנת 1983 החלה לקחת קורסים בבוררות. מהר מאוד היא עלתה בסולם הדרגות, עד אשר הגיעה לשיפוט בליגת העל השווייצרית לגברים. באותם ימים, הייתה פטינה לאחת הנשים היחידות ששפטו בליגות גברים מקצועניות, כאשר גם הבונדסליגה האוסטרית הייתה תחת שיפוטה.

בקיץ 1997, נבחרה פטינה לשפוט את משחק חצי הגמר בין שוודיה לגרמניה במסגרת אליפות אירופה לנשים. בטורניר עצמו היא זכתה לשפוט בעוד משחק אחד - גרמניה נגד נורווגיה בשלב הבתים.

אל הגביע העולמי שנערך בארצות הברית ב-1999, הגיעה פטינה כאחת השופטות הבולטות בעולם. במהלך הטורניר היא שפטה בארבעה משחקים, כולל משחק הגמר בין ארצות הברית וסין. משחק זה נחשב עד היום למשחק כדורגל הנשים הכי נצפה מאז ומעולם - נכחו בו 90,185 צופים[2]. במהלך דו-קרב בעיטות העונשין בסיום הגמר, טעתה פטינה בשיפוטה כאשר לא פסלה את השוערת האמריקאית, בריאנה סקארי, לאחר שהאחרונה זזה מקו השער במהלך הבעיטה של יריבתה הסינית.

שנה לאחר מכן, היא שפטה בטורניר הכדורגל האולימפי שנערך בסידני, וב-2001 התכבדה לשפוט את גמר אליפות אירופה לנשים, שהפגיש את גרמניה ושוודיה. בכך הייתה פטינה לשופטת הראשונה ששפטה גם בגמר גביע העולם לנשים וגם בגמר אליפות אירופה לנשים.

ביולי 2003, הודיעה אופ"א כי פטינה תשפוט את משחק מוקדמות גביע אופ"א בין א.י.ק סולנה השוודית לפיילקיר האיסלנדית. ב-14 באוגוסט נערך המשחק, ופטינה הייתה לשופטת הראשונה שניהלה משחק במסגרת מפעליה של אופ"א. מאוחר יותר באותה שנה, שפטה פטינה בגביע העולם השני שלה.

באליפות אירופה שנערכה ב-2005 באנגליה, היא שפטה בשני משחקים, כולל זה של המארחת נגד שוודיה. שנתיים לאחר מכן, הוזמנה פטינה לשפוט בפעם השלישית בטורניר גביע העולם. היא שפטה בשלושה משחקים במהלך הטורניר, ובסך הכל זכתה לנהל עשרה משחקים במסגרת גביע העולם (שיא עולמי).

במאי 2007 זכתה פטינה לשפוט בגמר הגביע השווייצרי, בין פ.צ. בזל ללוצרן, ובהישג זה הגיעה לרגע השיא בקריירה המקומית שלה. בדצמבר 2008, הודיעה על פרישתה משיפוט, כשלזכותה 91 משחקים בליגה העל השווייצרית. היא חיה כיום בקנטון ציריך, ועוסקת בעיסוי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]