ניקולאי איבנוביץ' קוזנצוב
 | |
| לידה |
27 ביולי 1911 זיריאנקה, רוסיה  |
|---|---|
| התאבד |
9 במרץ 1944 (בגיל 32) Boratyn, Lviv Oblast, אוקראינה |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| מקום קבורה |
גבעת התהילה |
| מעסיק |
נ.ק.ו.ד. |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ניקולאי איבנוביץ' קוזנצוב (ברוסית: Николай Иванович Кузнецов; 27 ביולי 1911 - 9 במרץ 1944) היה סוכן ביון סובייטי שפעל באוקראינה הכבושה בימי מלחמת העולם השנייה במסווה של קצין גרמני. בנוסף להשגת מידע מודיעיני ביצע משימות חיסול של קציני ורמאכט בכירים ופקידי הממשל הנאצי במערב אוקראינה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניקולאי קוזנצוב נולד בכפר זיריאנקה (כיום במחוז סברדלובסק) במשפחת איכרים. לאחר סיום בית ספר למד במכללה ליערנות. כבר בגיל צעיר התגלה אצלו כישרון לשפות - באופן עצמאי הצליח ללמוד גרמנית, צרפתית ואספרנטו. לאחר סיום המכללה עבד כיערן. בשנים 1936–1932 למד (לימודי ערב) בפקולטה להנדסה בעיר סברדלובסק. בעת לימודיו בעיר גויס לנ.ק.ו.ד., תחילה כסייען ולאחר מכן כסוכן מן המניין. משימותיו העיקריות כסוכן היו מעקב אחר מהנדסים גרמנים, שעזרו בהקמת מפעלי תעשייה באזור אורל. קוזנצוב הוצמד לקבוצת מהנדסים אלו כמתורגמן. בעבודתו עם הגרמנים הצליח לא רק לשפר את הגרמנית שלו (שהייתה טובה ממילא) אלא ללמוד ניבים שונים של השפה הגרמנית מה שעזר לו בהמשך תפקידו.
בשנת 1938 הועבר למוסקבה, שם פעל במסגרת יחידת הריגול הנגדי של נ.ק.ו.ד. כנגד דיפלומטים גרמנים. באותה תקופה גם גייס סוכנים מקרב עובדי שגרירות סלובקיה בברית המועצות, שסיפקו לו מידע מודיעיני. בשנים 1940–1941 שהה במערב אירופה בשליחות הנ.ק.ו.ד..
במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ביקש לצאת להילחם בחזית, אך בקשתו נדחתה. הוא עבר הכנה ארוכה ומדוקדקת לפעילות במסווה של קצין גרמני. לצורך כך בילה חודשים רבים במחנה שבויים גרמנים, שם חקר ולמד את דפוסי ההתנהגות של חייל גרמני. לבסוף שהה כשבועיים במחנה שבויים אחר, כאשר הוא מתחזה לקצין גרמני שבוי. באוגוסט 1942 צורף ליחידת פרטיזנים שהוצנחה מעבר לקווי אויב ביערות שליד העיר רובנו בווהלין. מן היער עבר קוזנצוב לעיר רובנו, שם פעל במסווה של קצין גרמני, אובר לויטננט פאול זיברט (קוזנצוב אימץ את זהותו של אחד הקצינים, אותם חקר במחנה שבויים סובייטי). קוזנצוב נשלח דווקא לרובנו, כיוון שעיר זו הוכרזה על ידי הגרמנים כעיר הבירה של אוקראינה הכבושה. הוא אסף מידע מודיעיני רב, שאותו העביר למוסקבה דרך יחידת הפרטיזנים. בין היתר הצליח לגלות את מיקומה של מפקדת השדה של היטלר (שנקראה ורוולף) ליד ויניצה, תוכניות להתנקש בראשי בעלות הברית בעת שהייתם בטהראן והיה בין המתריעים הראשונים על התוכנית "ציטדל" (תוכנית להתקפה גרמנית באזור קורסק).
בנוסף לאיסוף המודיעין, ביצע קוזנצוב גם מספר חיסולים של קצינים ופקידים בכירים של המשטר הנאצי באוקראינה. בפעולות אלו חוסלו: השופט הראשי של אוקראינה אלפרד פונק (Alfred Funk), סגן מושל גליציה אוטו באואר וקצינים בכירים נוספים. כמו כן הצליח קוזנצוב לחטוף את הגנרל מקס אילגן (Max Ilgen), אשר נשלח לפקד על מבצע רחב היקף כנגד הפרטיזנים באזור רובנו.
בתחילת 1944, עם התקרבות הצבא האדום לרובנו, קיבל קוזנצוב הוראה להעתיק את פעילותו לעיר לבוב. בהיעדר יחידות פרטיזנים סובייטים באזור הוא ניסה ליצור קשר עם המחתרת הפולנית בעיר, אך ללא הצלחה - מרבית אנשי המחתרת חוסלו בידי הגסטפו או בידי לאומנים אוקראינים. בעת אחד מביקוריו בדירות המסתור של המחתרת כמעט ונתפס, אך הצליח להימלט, תוך שהוא מנהל קרב יריות עם הגרמנים. לאחר תקרית זו קוזנצוב, עם עוד שני פרטיזנים, נמלט ברכב מהעיר. לאחר היתקלות נוספת עם המשטרה הצבאית הגרמנית באזור העיר ברודי הם נמלטו לתוך היער. כעבור יומיים נתפסו על ידי לאומנים אוקראינים. מחשש כי הם יעבירוהו לידי הגרמנים, פוצץ קוזנצוב את עצמו עם רימון יד.
הנצחת זכרו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מותו עוטר קוזנצוב בתואר גיבור ברית המועצות. לאחר המלחמה הועברה גופתו של קוזנצוב לבית העלמין "גבעת התהילה" בלבוב, ופסל בדמותו הוצב באחד מרחובות העיר. בשנת 1973 עיר חדשה, שהוקמה במחוז רובנו נקראה על שמו - קוזנצובסק.
לאחר התפרקות ברית המועצות וכינון אוקראינה העצמאית, החליטו שלטונות לבוב לפרק את הפסל לזכרו של קוזנצוב בעיר. לטענתם חיסולי הבכירים הנאצים, שביצע קוזנצוב, הביאו לפעולות נקם, אשר פגעו קשות באוכלוסייה המקומית. הפסל הועבר לכפר הולדתו של קוזנצוב והוצב שם. בנוסף, ב-2016 שמה של העיר שונה לוורש, כחלק ממהלך כולל לשינוי שמות הקשורים לשלטון הקומוניסטי באוקראינה.
