ניקולאי גרסימוביץ' קוזנצוב
 | |
| לידה |
24 ביולי 1904 כפר מידבדקי שבמחוז ארכנגלסק, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
6 בדצמבר 1974 (בגיל 70) מוסקבה, ברית המועצות  |
| מקום קבורה |
בית הקברות נובודוויצ'יה  |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות |
| השכלה |
מכון הצי הפטרבורגי |
| השתייכות | הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1919–1956 (כ־37 שנים) |
| דרגה | אדמירל הצי הסובייטי (Адмирал Флота Советского Союза) |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד הצי הסובייטי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת האזרחים בספרד מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
|
גיבור ברית המועצות עיטור לנין (*4) עיטור הדגל האדום האדום (*3) עיטור מסדר אושקוב(*2) עיטור הכוכב האדום | |
| תפקידים אזרחיים | |
| קומיסר הצי | |
| הנצחה | |
| נושאת מטוסים על שמו | |
  | |
ניקולאי גרסימוביץ' קוזנצוב (ברוסית: Николай Герасимович Кузнецов; 24 ביולי 1904 - 6 בדצמבר 1974) היה מצביא ופוליטיקאי סובייטי, קומיסר הצי (1939—1946), שר הצי (1951—1953), מפקד הצי הסובייטי במלחמת העולם השנייה. חבר מרכז המפלגה הקומוניסטית (1939–1956).
קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא הצטרף לצי הסובייטי ב-1919, בגיל 15, לאחר שהוסיף שנתיים לגילו. ב-1920 הוצב בפטרוגרד וב-1924 השתתף עם יחידתו בהלווייתו של לנין. באותה שנה הצטרף למפלגה הבולשביקית. ב-1926 סיים את לימודיו באקדמיה הימית על שם פרונזה ושירת על המשחתת "אוקראינה האדומה". ב-1932 השלים את השכלתו במכללה הימית וב-1934 חזר לאותה משחתת כמפקד.
במלחמת האזרחים הספרדית בשנים 1936–1937 שימש כנספח צבאי ויועץ לעניינים ימיים של ממשלת הרפובליקנים. באותה תקופה פיתח תיעוב לפאשיזם. בשובו לברית המועצות התמנה למפקד הצי באוקיינוס השקט. הוא עבר בשלום את טיהורי סטלין ואף הגן על קצינים רבים.
ב-28 באפריל 1939 מונה לשר לענייני הצי והחזיק בתפקיד זה עד תום המלחמה.
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת העולם השנייה היו לצי הסובייטי שתי שייטות: הצי הבלטי ושייטת הים השחור. באזור הבלטי היה לצי תפקיד חשוב בעת המצור על לנינגרד ובהעברת אספקה לעיר הנצורה. ב-27 באוגוסט 1941 הצליח הצי לחלץ את רוב חיילי הצבא האדום שנלכדו בטאלין.
בים השחור לחם הצי בקרבות על אודסה וסבסטופול. כן השתתף הצי בנחיתת הכוחות באזור קרץ'. בפברואר 1944 הועלה קוזנצוב לדרגת אדמירל הצי.
לקראת סוף המלחמה השתתף הצי במלחמה עם יפן ובכיבוש האי סחלין והאיים הקוריליים. ב-14 בספטמבר 1945 הוענק לו עיטור גיבור ברית המועצות.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1947 סולק מתפקידו בהוראת סטלין וב-1948 נאסר הועמד למשפט ביחד עם עוד אדמירלים בצי. הם הואשמו בהעברת חומר מסווג לבריטים. האדמירלים האחרים קבלו עונשי מאסר ואילו קוזנצוב שוחרר אך הורד לדרגת תת-אדמירל. ב-1951 החזיר אותו סטלין לתפקידו הקודם כמפקד הצי אבל דרגתו הוחזרה לו רק לאחר מותו של סטלין ב-1953. באותה שנה מונה לסגן ראשון של משרד ההגנה וב-1955 מונה למפקד העליון של הכוחות הימיים בדרגת אדמירל הצי הסובייטי, עוטר ב"כוכב מרשל" והועלה לדרגת אדמירל הצי הסובייטי.
קוזנצוב התעמת עם ז'וקוב בעניינים הקשורים לצי. ב-29 באוקטובר 1955 אירע פיצוץ אדיר באניית המערכה נובורוסיסק (Новороссийск) והיא שקעה ביחד עם 608 אנשים. ז'וקוב מצא בכך דרך להיפטר מקוזנצוב. הוא הורד שוב לדרגת תת-אדמירל, נאלץ להתפטר מהצבא ונאסר עליו לעסוק בכל דבר הנוגע לצי.
קוזנצוב מת במוסקבה ב-6 בדצמבר 1974 ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'יה. בשנת 1988 החליטה נשיאות הסובייט העליון של ברית המועצות להחזיר לו את דרגתו ועיטוריו. על שמו קרוי מצר אדמירל קוזנצוב ונושאת המטוסים אדמירל קוזנצוב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניקולאי גרסימוביץ' קוזנצוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ניקולאי גרסימוביץ קוזנצוב, באתר world war II