ניקולאס כריסטאקיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ניקולאס כריסטאקיס
Nicholas A. Christakis
ניקולאס כריסטאקיס
ניקולאס כריסטאקיס
לידה 7 במאי 1962 (בן 61)
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים קיימברידג', ניו הייבן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Renée Fox עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה עמית/ה באגודה האמריקאית לקידום המדע עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ניקולאס כריסטאקיסאנגלית: Nicholas A. Christakis; נולד ב-7 במאי 1962) הוא רופא וסוציולוג אמריקאי-יווני. פרופסור סטרלינג למדע טבעי וחברתי באוניברסיטת ייל,[1] מנהל מעבדת טבע האדם באוניברסיטה ומנהל שותף של מכון ייל למדע הרשתות.[2]

לאחר שסיים את הכשרתו הרפואית ברפואה פנימית, שילב את המחקר שלו עם ניסיון רפואי כרופא בבית חולים וחיפש דרכים לשפר את הטיפול בנוטים למות. בשנת 2006 נבחר כריסטאקיס לחבר באקדמיה הלאומית לרפואה.[3] בשנת 2009 נכלל ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם של מגזין "טיים".[4] לחבר האגודה האמריקאית לקידום המדע (אנ') נבחר בשנת 2010, ולאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים בשנת 2017.[5]

בשנת 1995 החל לשמש מרצה במחלקות לרפואה ולסוציולוגיה באוניברסיטת שיקגו, ובשנת 2001 קיבל משרת הוראה באוניברסיטה, שאותה עזב עוד באותה שנה בשל משרה שקיבל באוניברסיטת הרווארד. עד 2013 היה כריסטאקיס מרצה לסוציולוגיה רפואית במחלקה למדיניות הבריאות בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, מרצה לסוציולוגיה במחלקה לסוציולוגיה בפקולטה לאמנות ומדעים באוניברסיטת הרווארד ומרצה לרפואה ורופא אחראי במחלקה לרפואה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד. ב-2013 עבר לאוניברסיטת ייל, שבה הוא פרופסור למדע טבעי וחברתי במחלקה לסוציולוגיה, ומרצה בנוסף במחלקה לאקולוגיה וביולוגיה אבולוציונית, במחלקה לסטטיסטיקה ולמדע הנתונים, במחלקה להנדסה ביו-רפואית, במחלקה לרפואה, ובבית הספר לניהול. בשנת 2018 היה ל"פרופסור סטרלינג" – התואר הגבוה ביותר באוניברסיטה, שמוענק לחוקרים שנחשבים הטובים ביותר בתחומם.

משנת 1999 חוקר כריסטאקיס כיצד גורמים חברתיים ואינטראקציות חברתיות משפיעים על הבריאות ועל תוחלת החיים. כריסטאקיס ידוע גם בזכות מחקריו על הדרך שבה רשתות חברתיות נוצרות ופועלות. ממצאיו בתחום פורסמו גם בספרו המשותף עם ג'יימס פאולר, "מחוברים" (מטר 2011). כריסטאקיס ופאולר טענו כי תופעות כמו השמנה מתפשטות בדומה למחלות מידבקות ברשת החברתית. טענה זו ספגה ביקורת מצד מדענים רבים[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]