נמה ירווי
 | |
| נמה ירווי בפסטיבל הזמר האסטוני בטאלין (יולי 2009) | |
| לידה |
7 ביוני 1937 (בן 86) טאלין, אסטוניה  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
אסטוניה, ברית המועצות, ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1963 |
| מקום לימודים |
האקדמיה האסטונית למוזיקה ותאטרון, הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
גרמנית, פינית, רוסית, אנגלית |
| חברת תקליטים |
דויטשה גרמופון |
| צאצאים |
פאבו ירווי, כריסטיאן ירווי, Maarika Järvi |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
נמה ירווי (באסטונית: Neeme Järvi, נולד ב-7 ביוני 1937) הוא מנצח אסטוני.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ירווי נולד בטאלין, שם אף התחיל לימודיו, אותם המשיך בלנינגרד, אצל יבגני מרווינסקי ואחרים. בראשית הקריירה שלו, עבד כמנצח ברדיו אסטוניה ובתזמורת הסימפונית של הטלוויזיה, בתזמורת האסטונית הממלכתית ובאופרה של טאלין. בשנת 1971 זכה בפרס ראשון בתחרות המנצחים הבינלאומית של האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה ברומא.[1]
הופעת הבכורה האמריקאית של ירווי הייתה במטרופוליטן אופרה, שם ניצח על יבגני אונייגין בשנת 1979. בשנת 1980 היגר לארצות הברית ובשנת 1987 התאזרח בה.[2] בשנת 1982 התמנה למנצח ראשי של התזמורת הסימפונית של גטבורג, משרה שבה החזיק עד שנת 2004, הכהונה הארוכה ביותר של מנצח ראשי בתולדות התזמורת. בתקופת כהונתו השתפרו מאוד הן פרופיל ההקלטות של התזמורת והן המוניטין שלה. כמו כן עזר ירווי בקבלת תמיכה כספית מחברת וולוו, שסייעה לתזמורת להגדיל את מספר חבריה מ-80 ל-110 נגנים.[3] לאחר פרישתו היה ירווי למנצח ראשי אמריטוס של תזמורת גטבורג.
במקביל לעבודתו עם תזמורת גטבורג, היה ירווי גם המנצח הראשי של התזמורת הסקוטית הלאומית בשנים 1984 עד 1988.[2] בשעתו, התייחס לשתי התזמורות שבניצוחו כאל "הפילהרמונית של ברלין" (הסקוטית) ו"הפילהרמונית של וינה" (גטבורג) שלו.[4] עם התזמורת הסקוטית הקליט מספר רב של הקלטות חשובות לחברת צ'אנדוס, בהן מחזורים של פרוקופייב ודבוז'אק, כמו גם פואמות סימפוניות של ריכרד שטראוס, יצירות שונות של שוסטקוביץ', בהן הסימפוניות הרביעית, השביעית והעשירית, ושני הקונצ'רטי לכינור עם לידיה מורדקוביץ'. אחרי הופעה כמנצח אורח בדצמבר 2006, לאחר 9 שנות היעדרות מן התזמורת הסקוטית הלאומית, הכתירה אותו התזמורת בתואר "מנצח החצר".
משנת 1990 עד 2005 עבד ירווי עם אדוארדו מאטה, ריי אלחאנדרו קונדה ואלדיוויה, גאורג שולטי ואנטל דוראטי. כיום ירווי הוא המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית של ניו ג'רזי.
ירווי נודע בעיקר בפרשנויותיו למוזיקה רומנטית ומוזיקה של המאה ה-20. הוא עודד את ביצוע יצירותיהם של המלחינים האסטונים אדוארד טובין וארוו פרט (שעל הקרדו שלו ניצח בביצוע בכורה בשנת 1968). גם פרשנותו לסיבליוס עם תזמורת GSO מוכרת לרבים.[2]
בארצות הברית התמנה ירווי ב-1990 למנהל המוזיקלי של תזמורת דטרויט. הוא כיהן במשרה זו עד 2005, וכיום הוא "מנהל מוזיקלי אמריטוס" של התזמורת. בנובמבר 1996 ניצח ירווי על קונצרט משותף לתזמורת פילדלפיה והפילהרמונית של ניו יורק בקמדן ניו ג'רזי, לגיוס תרומות לתזמורת פילדלפיה, שהייתה בעיצומה של שביתה. הוא תרם את שירותיו ולא קיבל כל שכר על קונצרט זה. נגני התזמורות של ארצות הברית הריעו לו על מחווה זו, בניגוד לכמה מנהלים של תזמורות אמריקאיות, שדחקו בו להימנע מניצוח על הקונצרט.
נמה ירווי הוא אביהם של המנצחים פאבו ירווי וכריסטיאן ירווי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נמה ירווי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
נמה ירווי, באתר AllMovie (באנגלית)
נמה ירווי, באתר ספוטיפיי
נמה ירווי, באתר AllMusic (באנגלית)
נמה ירווי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
נמה ירווי, באתר Discogs (באנגלית)
נמה ירווי, באתר Songkick (באנגלית)
.svg){kind=logo}
