נסטור הכרוניקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נסטור הכרוניקן
Нестор Летописец
לידה 1056?
קייב, רוס של קייב עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1114 (בגיל 58 בערך)
קייב, רוס של קייב עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוס של קייב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה לאוורת קייב-פצ'רסק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה סלאבית מזרחית עתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הכרוניקה הרוסית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מרק אנטוקולסקי, נסטור, 1890 (המוזאון הרוסי)

נסטור, המכונה גם נסטור הכרוניקןרוסית: Нестор Летописец)‏ או נסטור מקייב (בערך 1056[דרושה הבהרה]1114[דרוש מקור]) היה נזיר מקייב אשר מיוחסת לו עריכת "הכרוניקה הרוסית הראשונה", הכרוניקה הסלאבית הקדומה ביותר שמתארת את תולדות העמים הסלאבים המזרחיים, ועותקים ממנה נשתמרו עד היום. בכרוניקה כלול גם תיאור תולדות עמים סלאביים אחרים, כגון הפולנים. כמו כן מיוחסים לו שני חיבורים ביוגרפיים אודות קדושים.

נסטור הוכרז כקדוש בנצרות האורתודקוסית המזרחית. יום החג שלו נחגג ב-27 באוקטובר. הוא מונצח יחד עם קדושים אחרים מלאוורת קייב-פצ'רסק ב-28 בספטמבר, וכן ביום ראשון השני של התענית הגדולה (התענית שלפני חג הפסחא).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורות חייו של נסטור תוארו לראשונה בפטריקון קייב-פצ'רסק, אוסף הגיוגרפי המכיל מעשיות, אנקדוטות ואימרות של קדושים, אבות כנסייה, ונזירים בולטים בלאוורת קייב-פצ'רסק.

החל משנת 1073 היה נסטור נזיר במנזר המערות בקייב. הוא נשלח יחד עם שני נזירים נוספים למצוא את שרידיו של הקדוש תאודוסיוס מפרצ'קרוסית: Феодосий Печерский), ממייסדי המנזר – משימה שעלה בידו למלא[דרושה הבהרה]. לאחר מציאתם השרידים הועברו לקתדרלת המנזר, וארוחה חגיגית שנתית נקבעה ליום מציאתם, 14 באוגוסט 1091.

ויקטור ואסנצוב (Васнецов), ציור איקונוגרפי של הקדוש נסטור הכרוניקן, 1919 (קתדרלת ולדימיר הקדוש, קייב)

נסטור היה בן תקופתם של ווסוולוד הראשון ושל סוויאטופולק השני ששלטו בקייב לסירוגין (בהתאמה) בין 10781113 ובהיותו עד ראייה, היה באפשרותו לתאר את שלטונם.[דרושה הבהרה]

בסביבות שנת 1114 מת נסטור, ונקבר במערות לאוורת קייב-פצ'רסק, שרידיו נמצאים שם עד היום.

ניתוח דמותו וכתביו במחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי השערות במחקר ההיסטוריוני יכול היה נסטור ללקט פרטים מפיהם של זקנים בני תקופתו – ובהם אולי גְיוּרַטַה רוֹגוֹביץ' מנובגורוד, אשר עשוי היה לתת לו מידע על שהתרחש באזור צפון רוס, בנהר פצ'ורה ובאזורים נוספים, וכן יאן וישאטיץ' (Вышатич), מצביא אציל שהיה אז מבוגר למדי, ונפטר ב-1106.

על פי ההשערה המקובלת כיום[דרושה הבהרה], הכרוניקה שחיבר הייתה עבודת טלאים שהורכבה מרסיסים רבים של כרוניקות שונות, והסיבה ששמו של נסטור הוצמד לחיבור היא כי הוא שכתב את חלק הארי של הכרוניקה, או אולי מפני שקיבץ את הרסיסים יחדיו.

ההיסטוריון סרגיי סולוביוב (Соловьё́в) טען כי נסטור אינו הכרוניקן הרוסי המוקדם ביותר, אך הוא המחבר הראשון אשר כתב את ההיסטוריה מנקודת מבט לאומית, בעוד יתר הכרוניקנים היו לכל היותר פטריוטים מקומיים.

בשל סגנון כתביו משערים[דרושה הבהרה] כי הוא תמך בשליטהּ המכהן של רוס של קייב, סוויאטופולק השני, ובחבורתו הפרו-סקנדינבית, ותיעב את ההשפעה היוונית על קייב.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חייו של הקדוש תאודוסיוס ממערות קייב (1080 לערך)
  • הכרוניקה הרוסית הראשונה, המכונה גם הכרוניקה של נֶסְטוֹר, כרוניקת קייב, הכרוניקה הראשונה או סיפורי השנים שחלפו (1113 לערך[דרושה הבהרה]) סלאבית כנסייתית עתיקה: Повѣсть времяньныхъ лѣтъ; ברוסית: Пóвесть временны́х лет; באוקראינית: Пóвість врéм'яних літ; בבלארוסית: Апо́весць мі́нулых часóў; בפולנית: Powieść minionych lat)
  • דיווחים אודות חייהם של הקדושים בוריס וגלב (1080 לערך)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]