נסים קורקידי
 | |
| לידה |
1872  |
|---|---|
| פטירה |
30 באוקטובר 1937 (בגיל 65 בערך) |
| מקום קבורה |
בית הקברות נחלת יצחק |
| תקופת הפעילות |
? – 30 באוקטובר 1937 |
| צאצאים |
נחום קורקידי |
  | |
נסים גרשון קורקידי (ברגאמה, האימפריה העות'מאנית, 1872 - תל אביב, 30 באוקטובר 1937) סוחר, חזן ואיש ציבור ממייסדי תל אביב. נודע בכישורי הגישור שלו וכונה "חכם", על אף שהיה רב מוסמך, סירב לעסוק ברבנות כמקצוע.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביו של נסים, הרב אברהם קורקידי, היה רב הקהילה בעיר ברגאמה, הסמוכה לאיזמיר, מחבר הספר "וייקח אברהם"[1]. בשנת 1881 עלתה המשפחה והשתקעה בירושלים, נסים למד בתלמוד תורה "דורש ציון" ולאחר מכן בישיבת תפארת ירושלים.
בשנת 1889 נישא לרחל לוי היפואית, בתו של הסוחר נחום ריזו לוי, והזוג עבר להתגורר ביפו כיוון שקורקידי סבר ששם המתיחות בין אשכנזים וספרדים פחותה מאשר בירושלים. ביפו פעל קורקידי לאיחוד ועדי שתי העדות והצליח להשפיע על ועד הקהילה הספרדי שיצטרף לוועד האשכנזי ליצירת ועד משותף ליהודי העיר. היה זה ועד דמוקרטי ששפתו עברית (עובדות עליהן העיר הסופר ש. בן ציון: "מופתים הם אשר לא נראו עוד בארץ אלא ביפו בלבד"[2]). קורקידי היה גם חבר בוועד בית החולים שער ציון, בית החולים היהודי הראשון ביפו, חבר לשכת המסחר וחבר הנהלת חברה קדישא בעיר, כן היה חבר מועצת העיר יפו בין השנים 1910–1913.
לזוג נולדו שלושה בנים ובת בביתם ברחוב ד"ר שטיין בנווה צדק: פורטונה (1890–1973), אברהם (1894–1954), נחום (1899–1978) ויעקב (נולד בשנת 1905 ונפטר בהיותו פעוט).
בשנת 1909 היו נסים ורחל קורקידי חברים באגודת אחוזת בית ונמנו על 66 משפחות המייסדים של תל אביב. בהגרלת המגרשים לאחוזת בית הגרילו את המגרש בשדרות רוטשילד 8, אך לא בנו בו את ביתם.
בין היתר נודע קורקידי בגישתו לגבי העסקת פועלים ערבים. לדידו, בניגוד לדעת פועלי העלייה השנייה, אין להתעקש על עבודה עברית אלא יש לשתף גם את השכן הערבי בשפע העבודה שהביא המפעל הציוני לארץ ישראל[3].
בעת מלחמת העולם הראשונה פעל קורקידי לרכישת חיטה מסוחרים ואיכרים ערבים והזין את יושבי תל אביב. הוא היה חבר "ועד ההגירה" שהסדיר במידת מה את העזרה לגולי תל אביב, משום שהיה אזרח האימפריה העות'מאנית ולא נתין זר, כמו רוב יהודי העיר.
בסוף המלחמה, קורקידי אולץ לעזוב את מקומו ביפו ולעבור לטבריה עם משפחתו, ושם הם התגוררו זמן-מה אצל משפחת הרב אבולעפיה, אשר היה אחד הרבנים החשובים בטבריה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה המשיך בפעילות ציבורית. היה מבין מייסדי בנק קופת עם ושכונת "בית וגן" (לימים בת ים).
קורקידי היה במשך שנים רבות חזן בכמה בתי כנסת שכבר לא קיימים וכמו כן בבית הכנסת אוהל מועד, ועמד משנת 1927 בראש בית הספר לחזונת "פרחי כהונה", שהוקם על ידי הראשון לציון הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל ועל ידי כך היה בין התורמים להשלטת נוסח התפילה והלחן ה"ספרדי-ירושלמי" בקרב בתי הכנסת של עדות המזרח[4].
נקבר בבית הקברות נחלת יצחק.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אברהם קורקידי, וייקח אברהם, מכון ירושלים, ירושלים, תשמ"ד, "תולדות המחבר", חלק ב' - הבן, נסים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רחל ונסים קורקידי, באתר מייסדי תל אביב
- מרדכי נאור, עמית לוינסון, מי היו 66 מייסדי תל אביב?, תל אביב בראשיתה - 1909–1934: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, יד יצחק בן-צבי 1984, באתר מט"ח
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו אודותיו: חכם אברהם קורקידי, באתר "החכם היומי"
- ^ מובא אצל רות קרק, הקהילה היהודית ביפו בסוף תקופת השלטון העות'מאני, קתדרה 16 תש"ם, עמוד 21
- ^ נחום גוטמן, עיר קטנה ואנשים בה מעט
- ^ עזרא ברנע, התגבשות נוסח התפילה במסורת החזנות הספרדית-ירושלמית עד הגיעה למעמדה כיום, שנה בשנה תשס"ב