נעמי צורי

נעמי צורי

לידה	1917 צנעא, תימן
פטירה	1995 (בגיל 78 בערך)
מוקד פעילות	ישראל
סוג קול	מצו-סופרן
שפה מועדפת	עברית

נעמי צורי (דצמבר 1917 – 14 בנובמבר 1995) הייתה זמרת ישראלית ממוצא יהודי-תימני, בעלת קול מֶצוֹ-סופרן.

ביוגרפיה

נעוריה ותחילת דרכה

נעמי צורי נולדה בצנעא בירת תימן. בשנת 1923, בילדותה, עלתה לארץ ישראל, וגרה בנחלת אחים בירושלים. בצעירותה הייתה חברה בתנועת הנוער "בחרות סוציאליסטית עברית" בקבוצה שהדריך אפרים קצ'לסקי (לימים קציר, נשיא מדינת ישראל). ב-1937 נישאה למשה אלבוחר, ונולדו להם בן ובת. צורי למדה זמרה בסטודיו של פרופ' רוקה בירושלים והמשיכה את לימודיה באירופה, בהזמנת זמרת הסופרן אנה אֵל-טוּר (יהודייה מהאימפריה הרוסית שעברה לפריז ואחר-כך לאמסטרדם והייתה שם זמרת ומורה נודעת לפיתוח קול; אחת מתלמידותיה הידועות היא הזמרת ג'ני טורל), ששמעה את צורי בארץ ישראל. במשך שנתיים למדה צורי מאל-טור את אמנות ה"בל קאנטו". בשלב מאוחר יותר בקריירה שלה לימדה נעמי צורי פיתוח קול בסטודיו שפתחה בביתה בתל אביב.

קריירה

צורי הייתה בעלת קול מֶצוֹ-סופרן ששילבה בקריירה שלה את התרבות הקלאסית לצד התרבות העממית. בתחום זה היא הייתה חלוצת הזמרות התימניות. חובבי מוזיקה קלאסית הכירו אותה מביצועיה על הבמה לשירים האמנותיים של מלחיני ישראל ואירופה, ומאזינים אחרים הכירו את קולה הערב כששרה משירי טובי המשוררים והמלחינים בישראל או משירי ריקודי העם, כמו למשל השיר: "אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר" שהלחין יזהר ירון.

צורי שרה בתוכנית "פינת הילד", שהגישה אסתר סופר בקול ישראל במשך שבע שנים, שם היא לימדה שירי ילדים בליווי הפסנתרנית אלישבע יונוביץ'. צורי יזמה את הקמת מקהלת הילדים של "פינת הילד", ובחנה את הזמרים הצעירים לתוכנית, שבה שרו בין היתר את "כך הולכים השותלים", "יורם רב החובל מן הכרמל" וכן את "ט"ו בשבט" שחיברו יגאל וילצנר בן ה-9 ונחום ירון בן ה-10. נעמי שמר החמיאה לה במכתב מ-1958 על "הביצוע העליז והנקי של הילדים" ל"אחינו הקטן".

ציוני דרך בהופעותיה

הופעתה הראשונה על הבמה הייתה באפריל 1941 באולם ההסתדרות של מועצת פועלי ירושלים. תוכנית ההופעה כללה אריות איטלקיות, מספר שירים של שוברט ושירים מאת מלחינים עבריים כגון פאול בן-חיים ומשה רפפורט. ב-1942 הופיעה צורי ברסיטל במוזיאון תל אביב בתוכנית שכללה שירים אמנותיים של בטהובן, שוברט ומאהלר. מבקר המוזיקה הדקדקן דוד רוזוליו, שהתרשם מהופעתה של הזמרת הצעירה, ציין לאחר הקונצרט בביקורתו בעיתון "הארץ" (2 במרץ 1942) ש"איש לא ציפה מזמרת תימנייה לחדור בהצלחה לרוח תרבות המערב".

ב-1948 הופיעה בביצוע הבכורה של "שלושה שירים לסופרן ופסנתר" שחיבר המלחין יצחק אדל. ב-1954 הופיעה בבכורה העולמית בעברית באופרה "דוד" של דאריוס מיו, שהועלתה בבנייני האומה בירושלים בצורת אורטוריה בתרגומו של אהרן אשמן, אשר הוזמנה על ידי "קרן קוסביצקי" במלאת 3,000 שנה לירושלים. צורי ביצעה את תפקיד אשת ישי בליווי תזמורת קול ישראל, תזמורת משטרת ישראל ומקהלות בניצוח גאורג זינגר.

כמו כן הופיעה עם שני סולנים, מקהלה ותזמורת קול ישראל בחיזיון "קול האדמה" של משה שמיר ומרק לברי. כזמרת רפרטואר קלאסי הופיעה נעמי צורי ברסיטלים ובקונצרטים בליווי תזמורות בישראל וכן בהולנד, בצרפת ובבלגיה. בהזמנת רשות השידור של מרוקו הופיעה בתחנות שידור בצפון אפריקה. הופעותיה על גלי האתר בליווי תזמורות בארצות אלה הוציאו לה מוניטין אצל מאזיני הרדיו חובבי המוזיקה הקלאסית.

ביקורת

מבקרי המוזיקה שיבחו את יכולתה האומנותית של נעמי צורי. מבקר עיתון "דבר" כתב על סגנון קאמרי שנדיר לשמעו בעידון כזה בביצועה ל"שירים סקוטיים" של בטהובן במוזיאון תל אביב.

ה"ג'רוזלם פוסט" דיווח בפסח 1951 מפסטיבל המוזיקה בעין גב שצורי הייתה יוצאת מן הכלל בביצוע היצירה "בראשית" מאת אהרן קופלנד ובניצוחו. גם מבקר "הארץ" שיבח את ביצועיה לשירים של מלחינים מישראל ומאירופה.

מקומה בזמר העברי

בהופעותיה שרה צורי ואף הקליטה שפע של שירים ידועים של משוררים כביאליק ("יש לי גן", "הכניסיני תחת כנפך"), ברוידס ("אין כירושלים"), אלכסנדר פן ("אדמה אדמתי"), של משוררי שירי ילדים כלוין קיפניס ("שיר הרעשן"), מרים ילן-שטקליס ("דני גיבור"), אנדה עמיר ("הגמל"), (אונית זהב) ושירים רבים של יוצרים אחרים.

ברסיטלים שהגישה החל משנות הארבעים כללה יצירות של מלחינים ישראלים כבן-חיים ("שיר לכת למעפיל"), רפפורט ("אדם כי ימות בעמק יזרעאל"), גרוסמן ("שושנה"), דאוס ("חג" - של המשוררת רחל) ועמירן ("גחלילית"). שיתוף פעולה אמנותי ממושך עם יצחק לוי העשיר את הרפרטואר שלה ברומנסות ספרדיות. בין המלחינים הישראלים הרבים שאת שיריהם שרה – ידידיה אדמון, נחום נרדי, שרה לוי-תנאי, משה וילנסקי, מרדכי זעירא, נירה חן, יוסף ספיבק ואמיתי נאמן. בהקלטותיה בליווי פסנתר ליוו אותה לרוב הפסנתרנים אריה זקס ויוחנן בם.

הופעותיה האחרונות נערכו באמצע שנות ה-60 וה-70 בפני קהל מצומצם יותר של ארגונים או יישובים קטנים, ובתוכניותיה לפניהם כללה מגוון יצירות, משירים סקוטיים של בטהובן ועד רומנסות ספרדיות וספיריטואלז.

דיסקוגרפיה

מתקליטיה: ריקודי עם ושירים מ"שיר השירים" עם תזמורת הד ארצי בניצוחו של המלחין והמנצח מרק לברי ושירים מפסוקי תנ"ך עם תזמורת קול ישראל בניצוחו של שבתי פטרושקה. ההקלטות נעשו על ידי חברות ההקלטה "הד ארצי" ו"ארצי".

קישורים חיצוניים

• נעמי צורי, באתר זמרשת
• נעמי צורי, דף שער בספרייה הלאומית