נקודת היפוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נקודת ההיפוך)
מצב כדור הארץ יחסית לשמש בשני ימי ההיפוך. בדצמבר חצי הכדור הדרומי זוכה גם בשעות אור רבות יותר, וגם בזווית גבוהה יותר של השמש, לכן שם שיא הקיץ, ולהפך בחצי כדור הצפוני. ביוני המצב מתהפך.

נקודת היפוך הוא הזמן במהלך השנה שבו הנטייה של ציר כדור הארץ מגיעה לשיאה מול השמש. בכל שנה מתרחשות שתי נקודות היפוך: נקודת ההיפוך הקיצית, שבו חצי כדור הארץ אליו מתייחס הדובר נמצא בנטייה מקסימלית לכיוון השמש, ונקודת ההיפוך החורפית, שבו חצי כדור הארץ אליו מתייחס הדובר נמצא בנטייה מקסימלית הרחק מהשמש. נקודות ההיפוך מתרחשות בסביבות 21 בדצמבר ו-21 ביוני[1].

ההבדלים בין נקודות ההיפוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקודת ההיפוך הקיצית מתרחשת ביום הארוך בשנה, והלילה לאחר אותו יום הוא הלילה הקצר ביותר. התושבים בחצי הכדור הצפוני מציינים את נקודת ההיפוך הקיצית ב-21 ביוני. התושבים בחצי הכדור הדרומי מציינים את נקודת ההיפוך הקיצית ב-21 בדצמבר.

ביום בו מציינים את נקודת ההיפוך השמש נמצאת בנקודה הצפונית ביותר שלה, בהתאם לקו הרוחב משתנה אורך היום. בשיקגו למשל היום נמשך (ב-21 ביוני 1999) 15 שעות ושתי דקות. ככל שעולים צפונה היום מתארך והלילה מתקצר, עד שבאזור הקוטב הצפוני יש אור גם בלילה[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נקודת היפוך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Midsummers Night! – Dark Sky Wales Training Services (באנגלית בריטית)
  2. ^ אבי בליזובסקי, ‏נקודת היפוך הקיץ – שיעור קצר באסטרונומיה, באתר "הידען", 20 ביוני 2011