נשאטל (קנטון)

**נשאטל**
Grafschaft (Fürstentum) Neuenburg (גרמנית)
Comté (Principauté) de Neuchâtel (צרפתית)
דגל	סמל
ממשל
שפה נפוצה	צרפתית
עיר בירה	נשאטל
רשות מחוקקת	Grand Council of Neuchâtel
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
היסטוריה
הקמה	הקמת הרוזנות
תאריך	1034
פירוק	התנתקות מפרוסיה והפיכה לרפובליקה
תאריך	1848
ישות קודמת	דוכסות בורגונדיה
ישות יורשת	שווייץ
שונות
	www.ne.ch

**הרפובליקה והקנטון של נשאטל** (קנטון)
**République et Canton de Neuchâtel**
סמל נשאטל סמל נשאטל	דגל נשאטל דגל נשאטל
מדינה	שווייץ
רשות מחוקקת	Grand Council of Neuchâtel
בירת הקנטון	נשאטל
שפה רשמית	צרפתית
תאריך ייסוד	1815
שטח	803 קמ"ר
גובה	430 מטרים
‑ הנקודה הגבוהה	Chasseral Ouest (1,552 מטר)
‑ הנקודה הנמוכה	אגם ביל (429 מטר)
אוכלוסייה	‏
‑ בקנטון	176,496 (31 בדצמבר 2019)
‑ צפיפות	246.1 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות	46°59′N 6°47′E / 46.983°N 6.783°E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.NE.ch
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה (למפת נשאטל רגילה) נשאטל לה שו-דה-פון ול-דה-רי ול-דה-טראוור לה לוקל קנטון נשאטל

נֶשַאטֶל (צרפתית: Neuchâtel, גרמנית: Neuenburg, נוֹיֶנבּוּרג) הוא אחד הקנטונים של שווייץ, במערב המדינה. בירתו היא העיר נשאטל. אוכלוסייתו דוברת צרפתית, ומונה כ-176,400 נפשות, נכון ל-2013.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנטון נשאטל נמצא בצפון-מערב שווייץ, ברכס הרי היורה. הוא כולל אזור נמוך - בדרום-מזרח הקנטון, לאורך גדותיו של אגם נשאטל, בו נמצאת הבירה נשאטל, ואזור הררי גבוה מצפון-מערב, בו נמצאות הערים לה לוקל ולה שו-דה-פון, העיר הגדולה בקנטון.

הקנטון גובל בצפון-מזרח בקנטון ברן, בדרום-מזרח באגם נשאטל, בדרום-מערב בקנטון וו ובצפון-מערב בחבל פראנש-קונטה שבצרפת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק היחיד של שווייץ של היום שנכנס לקונפדרציה כנסיכות (ב-19 במאי 1815), לנשאטל יש היסטוריה ייחודית. מקור השם "נשאטל" בשם הלטיני Novum Castellum ("מבצר חדש"). בין המאות ה-11 וה-15 היו העיר נשאטל וסביבתה טריטוריה וסאלית של דוכסות בורגונדיה, ולאחר מכן נסיכות במסגרת האימפריה הרומית הקדושה.

השליט הראשון שלה, רודולף השלישי מבורגונדי, הזכיר את נשאטל בצוואתו בשנת 1032. שושלת אולריך הרוזן מפניס (האסנבורג) השתלטה על העיירה ושטחיה בשנת 1034. השושלת שגשגה וב-1373, כל האדמות כיום שהן חלק מהקנטון השתייכו לרוזן. בשנת 1405, הערים ברן ונשאטל נכנסו לאיחוד. אדמות נשאטל עברו לאדוני צרינגן מפרייבורג בשלהי המאה ה-14 בתור ירושה מאליזבת, רוזנת נשאטל חסרת הילדים, לאחייניה, ולאחר מכן ב-1458 למרקיזי זאוזנבורג שהיו שייכים לבית באדן. היורשת שלהם, יוהנה מהכברג-זאוזנברג (ז'אן דה הוכברג), ובעלה, לואי הראשון ד'אורליאן, דוכס לונגוויל, ירשו אותו בשנת 1504, ולאחר מכן הבית הצרפתי של אורליאן-לונגוויל (ואלואה-דונואי). לאחר מכן כבשו אותו בני בריתה השווייצרים של נשאטל מ-1512 עד 1529 לפני שהחזירו אותו לרוזנת האלמנה שלו. המטיף הצרפתי גיום פארל הביא לאזור את תורת הרפורמציה הפרוטסטנטית בשנת 1530, ובעקבות ביטול צו נאנט ב-1685 היגרו לאזור הוגנוטים רבים. לכן, כאשר בית אורליאן-לונגוויל נכחד עם מותה של מארי ד'אורליאן-לונגוויל ב-1707, נשאטל הייתה פרוטסטנטית, וניסתה להימנע מלעבור תחת שליט קתולי. היורשת החוקית של ז'אן דה רוטלין הייתה פול דה גונדי, הדוכסית מרץ, שהייתה קתולית. אנשי נשאטל בחרו את היורשת של הנסיכה מארי מבין חמישה עשר תובעים. הם רצו שהנסיך החדש שלהם יהיה בראש ובראשונה פרוטסטנטי, וגם שיהיה חזק מספיק כדי להגן על הטריטוריה שלהם אבל יתבסס מספיק רחוק כדי להשאיר אותם לרשותם. לואי הארבעה עשר, מלך צרפת קידם באופן פעיל את המתיימרים הצרפתים הרבים לתואר, אך אנשי נשאטל העבירו אותם בהחלטה הסופית ב-1708 לטובת המלך הפרוטסטנטי פרידריך הראשון, מלך בפרוסיה, שטען לזכאותו בצורה מסובכת למדי באמצעות בית אורנז'-נסאו, שאפילו לא היו צאצאי ז'אן דה רוטלין. פרידריך הראשון וממשיכיו שלטו בנסיכות נשאטל (בגרמנית: Fürstentum Neuenburg) באיחוד אישי עם פרוסיה מ-1708 עד 1806 ושוב מ-1814 עד 1857. נפוליאון בונפרטה הדיח את פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה כנסיך נשאטל ומינה במקומו את ראש מטהו לואי-אלכסנדר ברתייה. החל משנת 1807, הנסיכות סיפקה לגרנד ארמה של נפוליאון גדוד של ריינג'רים. הסיירים זכו לכינוי קנאריס (כלומר כנריות) בגלל המדים הצהובים שלהם.

לאחר מלחמות השחרור הוחזרה הנסיכות לפרידריך וילהלם השלישי ב-1814. ה-Conseil d'État (מועצת המדינה, כלומר ממשלת נשאטל) פנתה אליו במאי 1814 בבקשה לקבל רשות להקים גדוד מיוחד, Bataillon de Chasseurs, לשירות הוד מלכותו. פרידריך וילהלם השלישי הקים בפריז ב-19 במאי 1814, על ידי "מסדר הקבינט העליון" שלו (Allerhöchste Cabinets-Ordre, A.C.O.), את Bataillon des Tirailleurs de la Garde בהתאם לאותם עקרונות כמו עם גדוד נשאטל בתוך הגראנד ארמה. הוועדה ל-Etat של נשאטל הייתה בעלת זכות המינוי לקציני הגדוד. המפקד היה הקצין היחיד של הגדוד שנבחר על ידי המונרך.

שנה לאחר מכן הוא הסכים לאפשר לנסיכות להצטרף לקונפדרציה השווייצרית, שאז עדיין לא הייתה פדרציה משולבת, אלא קונפדרציה, כחברה מלאה. כך הפכה נשאטל למונרכיה הראשונה והיחידה שהצטרפה לקנטונים השווייצריים הרפובליקניים לחלוטין. מצב זה השתנה בשנת 1848 כאשר מהפכה שלווה התרחשה וכוננה רפובליקה, באותה שנה שבה הפכה הקונפדרציה השווייצרית המודרנית לפדרציה. פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה לא ויתר מיד, וכמה ניסיונות למהפכה נגדית התרחשו, שהגיעו לשיאם במשבר נשאטל של 1856–1857. ב-1857, פרידריך וילהלם ויתר סופית על תביעת המלוכה על האזור.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשאטל היה אחד הקנטונים הראשונים בשווייץ שהעניק זכות הצבעה לנשים (1959) וגם שהעניק את זכות ההצבעה לזרים בעלי אשרת שהייה (2002), וכן שהוריד את גיל ההצבעה ל-18.

במועצה המחוקקת של הקנטון יש 115 מושבים שמחולקים בין ששת המחוזות באופן יחסי. במועצת המדינה (ממשלת הקנטון) יש 5 שרים.

העם גם בוחר את נציגיו לפרלמנט הפדרלי פעם בארבע שנים: חמישה מתוך 200 חברי המועצה הלאומית (הבית התחתון) ושני חברי מועצת הקנטונים (הבית העליון).

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוכלוסייה היא כמעט לחלוטין דוברת הצרפתית. לאורך ההיסטוריה הקנטון היה מאוד פרוטסטנטי, אך בעשורים האחרונים הייתה אליו נהירה של הגירה קתולית, בעיקר מפורטוגל ומאיטליה. בשנת 2000, האוכלוסייה התחלקה באופן הדוק בין הפרוטסטנטים (38%) וקתולים (31%).

177,327 תושבים (נכון ל-2014) גרים באופן שווה למדי בעיירות קטנות וכפרים רבים לאורך החוף של אגם נשאטל. צפיפות האוכלוסייה הממוצעת היא 209 נפשות לקמ"ר. רבע מהאוכלוסייה הם ממוצא זר. העיר נשאטל היא העיר הגדולה בקנטון.

יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקנטון פועל בית כנסת אחד בעיר לה שו-דה-פון (La Chaux-de-Fonds). בית הכנסת מארגן פעילויות ללימוד השפה העברית וללימוד תורה ומייבא אוכל כשר ליהודי המקום.

בנשאטל כ-100 יהודים.