נתנאל בירב פיומי
| לידה |
1090  |
|---|---|
| פטירה |
1165 (בגיל 75 בערך) ד'תתקכ"ה |
| תקופת הפעילות |
?–1165 |
| השתייכות | רבני תימן, ראשונים |
| תחומי עיסוק | מוסר, פילוסופיה |
| חיבוריו | "גן השכלים", לוח שנה, ספר דקדוק (?) |
  | |
רבי נתנאל בירב פיומי (חי במחצית הראשונה של המאה ה-12, נפטר בשנת ד'תתקכ"ה, 1165, לערך) נגיד וראש רבני תימן בראשית המאה ה-12, פילוסוף, מחבר הספר "גן השכלים".
גן השכלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיבורו העיקרי של ר' נתנאל הוא הספר "גן השכלים". שמו המקורי של הספר הוא "בֻּסְתַּאן אַלעִקוּל" - חיבור מוסרי פילוסופי שנכתב סביב שנת ד'תתק"ז (1147). שבעת פרקי הספר עוסקים באחדות האל, האדם כעולם קטן, קיום המצוות, תשובה, ביטחון בה', ימות המשיח והעולם הבא. בספר ניכרת בקיאותו של ר' נתנאל בכל מכמני ספרות ההלכה והמחשבה, לא רק בספרות המחשבה היהודית, אלא גם במכמני ספרות הפילוסופיה והמידות הערביים.
על פי עדותו, כתב רבי נתנאל את ספרו בעקבות ספרו של רבנו בחיי אבן פקודה, "חובות הלבבות" (התפרסם סביב שנת 1080) עליו הוא חולק בעניינים יסודיים ועקרוניים.
הוא מתפלמס עם המוסלמים שטענו שכביכול התורה שונתה במהלך הדורות. על כך השיבם מתוך הקוראן, כי התורה לעולם לא תשונה כיוון שדברי ה' הם נצחיים. הוא מצטט את דברי הקוראן בסורת אל-מאאידה פסוק 42 המדבר על בני ישראל "איך ישפטוך ובידיהם התורה שבה משפטי אלוה, ומשפטי אלוה לא ישכחו לעולם". בפולמוסו הוא מוכיח שהקוראן לא בא להחליף את תורת משה גם לשיטת המוסלמים הטוענים שהקוראן הוא התגלות אלוהית אל מוחמד: "לכן על כל אומה להתנהג במה שהגיע לה ובא לידה ותלך אחרי נביאיה וכהניה וראשיה, ולא נשאר אף אחד בלי תורה, שהכל מאל אחד ואליו וחוזרים, והכל מתפללים אליו ופונים אליו"[1].[2]
רבי נתנאל והרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ר' נתנאל מוכר גם מאיגרת תימן ששלח הרמב"ם אל בנו ויורשו של ר' נתנאל - ר' יעקב. בפתיחת האיגרת מהלל הרמב"ם את האב ובנו בשבחים רבים, וכך הוא כותב: "לכבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא יעקב החכם והנבון הנחמד היקר הנכבד, בן כבוד גדולת קדושת מרנא ורבנא נתנאל בירב פיומי הנגיד המיומן, נגיד ארץ תימן, ראש הקהילות ושוע המקהלות, רוח ה' תניחנו".
בהמשך האיגרת מתאר הרמב"ם כיצד הגיעה אליו השמועה בדבר מותו של ר' נתנאל כשהיה בדרכו מ"המערב" (מגרב) לארץ ישראל, וזו לשונו: "וכאשר יצאנו מן המערב לחזות בנועם ה' ולבקר מקום קדשו, שמענו כי נחה נפשו, ימציאהו אלהי צדקו וטובו, יבא שלום וינוח על משכבו, וישלח ליה מלאכי רחמין, וינוח ויעמוד לגורלו לקץ הימין, וזה לך ידידנו יקירנו מחמד נפשנו, האות כי האלהים רצה מעשהו ויכפיל שכרו, ויקרא לו שלום באמרו כי אתה בנו, ותעמוד על כנו, להקים דת וחוקה, לשמור משפט וצדקה, לשמור מצותו ודתו, לאחוז בבריתו. יהי ה' אלהיך עמך כאשר היה עם אבותיך, אל יעזבך ואל יטשך, ויתן לך לב רחב לשפוט עמו, ולא ימושו דבריו מפיך ומפי זרעך כנאומו, ותחת אביך תהיה לנגיד עמו, וייטיב אלהים את שמך משמו".
לדעת הרב יוסף קאפח (שההדיר את גן השכלים), ניכרת השפעת ספרו של ר' נתנאל על חיבורו הפילוסופי הגדול של הרמב"ם, "מורה נבוכים" (שגם אותו ההדיר הרב קאפח).
חיבורים נוספים של ר' נתנאל[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי נתנאל ייסד לוח עיבורי שנים המבוסס על "עיגול דרב נחשון", כלומר, מחזור רמ"ז (247) שנים, שהוא חוזר חלילה, לפי שיטת אותה קביעה. לוח זה נזכר על ידי רבי שמריה בר עזרא הלוי שכתב: "לפי שאני הלכתי בעקבות מה שקבע אותו הגאון נתנאל בן פיומי ז"ל, אלא שהמעתיקים שינו את אשר קבע".
פ. קוקובצוב פרסם את "יתר הפליטה" מחיבור אנונימי המכונה "ספר דקדוק לשון הערבית ולשון עבר". קוקובצוב משער שהמחבר נתנאל הוא רבי נתנאל בירב פיומי.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיו הצעיר של רבי נתנאל היה פייטן בשם רבי דניאל בירב פיומי. שלושה פיוטים שלו נכללים בסליחות יום הכיפורים של יהודי תימן. הראשון מפיוטיו מתחיל במילים "דרכי שבעה רועים" והשני "דעת האל בקשי" וראשי חרוזיהם "דניאל", והשלישי מתחיל "דרכך הטיבי" וראשי חרוזיו "דניאל בירב פיומי".
| תקופת חייו של הרב נתנאל בירב פיומי על ציר הזמן |
|---|
 |
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יוסף קאפח (מתרגם ומהדיר), ספר "גן השכלים" לרבנו נתנאל בירב פיומי, האגודה להצלת גנזי תימן, ירושלים. תשי"ד
- הרב יוסף קאפח (מתרגם ומהדיר), "איגרת תימן", בתוך: הנ"ל, איגרות הרמב"ם.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על רבנו נתנאל בירב פיומי, באתר "נוסח תימן".
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|