סאל מינאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סאל מינאו
Sal Mineo
סאל מינאו
סאל מינאו
לידה 10 בינואר 1939
הברונקס שבניו יורק שבארצות הברית
נרצח 12 בפברואר 1976 (בגיל 37)
מערב הוליווד שבקליפורניה שבארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות גייט אוף הייבן עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Salvatore Mineo עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1951 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • תיכון כריסטופר קולומבוס
  • אוניברסיטת אדלפי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס גלובוס הזהב
http://www.salmineo.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סלבטורה "סאל" מינאו, ג'וניוראנגלית: Salvatore "Sal" Mineo, Jr; ‏10 בינואר 193912 בפברואר 1976) היה שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון אמריקאי זוכה פרס גלובוס הזהב ומועמד לשני פרסי אוסקר על תפקידיו בסרטים "מרד הנעורים" ו"אקסודוס".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינאו נולד ברובע הברונקס שבניו יורק, אמו ג'וזפין הייתה אמריקאית ואביו סלבטורה מינאו, האב, היה איטלקי. כילד נרשם מינאו לשיעורי ריקוד ומשחק והופיע במחזה של טנסי ויליאמס "השושנה המקועקעת". הוא החל את דרכו בתוכנית הטלוויזיה "Jukebox Jury", ואת הופעתיו הקולנועיות הראשונות עשה בסרטים "שישה גשרים לעבור" ו"מלחמתו הפרטית של מייג'ור בנסון".

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינאו פרץ לתודעה בשנת 1955 בדרמה "מרד הנעורים" בה שיחק בתפקיד המתבגר הרגיש ג'ון "פלטו" קרופורד. מינאו קיבל מועמדות לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על הופעתו. הופעתו זיכתה אותו באהדת הקהל ובמעריצות רבות. בהמשך דרכו ככוכב קולנוע השתתף מינאו בדרמות "ענק" של ג'ורג' סטיבנס בתפקיד אנחל אוברגון, "מישהו שם למעלה אוהב אותי" של רוברט וייז, בקומדיה הצבאית "רומן פרטי" בתפקיד גיבור העלילה לואיג'י מרסי ובסרטו של דון סיגל "פשע ברחובות".

מינאו זכה בפרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר והועמד בפעם השנייה לפרס האוסקר בשנת 1960 על תפקידו בדרמה "אקסודוס" בתור ניצול השואה דב לנדאו. מינאו השתתף גם בסרט המלחמה המצליח "היום הארוך ביותר" בתפקיד טוראי מרטיני ובמערבון של ג'ון פורד "סתיו צ'ייני" בתפקיד האינדיאני חולצה אדומה.[1] ב-1968 הופיע בסרט האסונות "מזרחית ליאווה.

את תפקידיו האחרונים עשה מינאו בסרטים "הבריחה מכוכב הקופים" בתור השימפנזה ד"ר מילו ו"מזרחית ליאווה".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יציאה מהארון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינאו היה לכוכב הקולנוע הראשון אשר הצהיר בתקשורת על נטיותיו ההומוסקסואליות, לקראת סוף שנות ה-60.

רצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בפברואר 1976, לאחר שחזר מצילומים שערך בלוס אנג'לס, נרצח מינאו בדקירת סכין בלבו במערב הוליווד. לאחר חקירה ארוכה שנערכה נעצר החשוד ברצח, ליונל ריי ויליאמס, ובשנת 1979 הורשע בעוון הרצח ובעוון עבירות שוד ונשלח ל-57 שנות מאסר בפועל.

מינאו היה בן 37 במותו. הוא נקבר ב"בית הקברות שער גן עדן" שבכפר הות'ורן, ניו יורק.

פילמוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סאל מינאו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בישראל הופץ הסרט תחת השם "הקרב הגורלי", עזריה רפפורט, מסע לילה ארוך - אל תוך הלילה, מעריב, 1 ביולי 1965
  2. ^ בישראל הופץ תחת השם "תופים ולבבות"