סבטוזר בורוייביץ'

סבטוזר בורוייביץ'
Svetozar Borojević von Bonja

סבטוזר בורוייביץ'
לידה	13 בדצמבר 1856 אומטיץ', האימפריה האוסטרית
פטירה	23 במאי 1920 (בגיל 63) קלאגנפורט, אוסטריה
מקום קבורה	בית הקברות המרכזי בווינה
מדינה	אוסטריה
השתייכות	הצבא האוסטרו-הונגרי.
תקופת הפעילות	1872–1918 (כ־46 שנים)
דרגה	פלדמרשל
תפקידים בשירות
מפקד הקורפוס ה-6 מפקד הארמייה השלישית מפקד הארמייה החמישית
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
עיטורים
אות המסדר מריה תרזיה בדרגת מפקד עיטור הכוכב של רומניה מסדר כתר הברזל הצלב הגדול של מסדר לאופולד צלב ההצטיינות הצבאית המסדר הצבאי של מריה תרזה

סבטוזר בורוייביץ' (בקרואטית: Svetozar Borojević von Bonja; ‏ 13 בדצמבר 1856 – 23 במאי 1920) היה מפקד בכיר בצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה.

קריירה מוקדמת

בורוייביץ' נולד בכפר אומטיץ' בקרואטיה, אז בתחום האימפריה האוסטרית במשפחה מעורבת סרבית-קרואטית. הוטבל בנצרות האורתודוקסית. בגיל עשר התקבל לפנימייה צבאית וסיים אקדמיה צבאית בגראץ.

בשנת 1878 הצטיין בכיבוש בוסניה והרצגובינה על ידי אוסטרו-הונגריה. הוא טיפס מהר בדרגות ובתפקידים וב-1904 הועלה לדרגת גנרל מיור. בשנים 1907–1912 הוא פיקד על חיל המשמר הקרואטי המלכותי. ב-1912 התמנה למפקד הקורפוס ה-6 וב-1913 הועלה לדרגת גנרל חיל הרגלים.

מלחמת העולם הראשונה

בחזית המזרחית

עם פרוץ המלחמה היה בורוייביץ' מפקד הקורפוס ה-6 שהיה חלק מהארמייה הרביעית, ולחם עמו בקרב גליציה. בספטמבר 1914 הוא התמנה למפקד הארמייה השלישית במקום רודולף פון ברודרמן שהתפטר, ובאוקטובר 1914 הוא הצליח להגיע למבצר פשמישל הנצור על ידי הרוסים ואילץ את הרוסים לסגת. בפברואר 1915 פתחו הרוסים במצור על פשמישל, כבשו את המבצר ואילצו את בורוייביץ' לסגת. הוא הצליח להחזיק מעמד עד שנפתחה המתקפה המשולבת עם הגרמנים בפיקודו של אוגוסט פון מקנזן שדחקה את הרוסים מזרחה וכבשה שוב את פשמישל ביוני 1915, אבל הוא לא זכה לראות את כיבוש פשמישל, כי ב-25 במאי 1915 הוא נשלח לחזית האיטלקית.

בחזית האיטלקית

בחזית האיטלקית הוא קיבל את הפיקוד על הארמייה החמישית בחזית נהר האיזונצו והצליח לעמוד מול האיטלקים ב-11 קרבות הנהר איזונצו. באוקטובר 1917 הנחיל לאיטלקים ביחד עם עמיתו הגרמני אוטו פון בלוב, תבוסה קשה בקרב קפורטו.

הוא זכה לתהילה וכונה "אביר האיזונצו". חייליו העריצו אותו וכינו אותו Naš Sveto (סבטו שלנו). ב-1 בפברואר 1918 הוא הועלה לדרגת פילדמרשל ועוטר במדליות רבות. הוא היה הקרואטי היחיד שהגיע לדרגה זו.

בהתקפה האיטלקית האחרונה בקרב ויטוריו ונטו החל הצבא האוסטרו-הונגרי להתפרק כאשר הונגריה פרשה מהאיחוד עם אוסטריה והחיילים ההונגרים ביחד עם בני לאומים נוספים סירבו להמשיך להילחם עבור הקיסר האוסטרי.

הקיסר פיזר את הצבא ב-6 בנובמבר 1918 ובורובייץ' פרש ב-1 בדצמבר 1918.

לאחר המלחמה

בורוייביץ' הציע את שירותיו לממלכת יוגוסלביה שהקימו הסרבים הקרואטים והסלובנים אבל הם לא הסכימו לקבלו ואף החרימו את רכושו. הוא התיישב בקרינתיה בדרום אוסטריה ונפטר ב-1920 בבית חולים בקלאגנפורט בירת קרינתיה.

הוא נקבר בבית הקברות המרכזי בווינה. קרל הראשון, קיסר אוסטריה שגלה בשווייץ, שילם עבור המצבה המפוארת אבל היה מנוע מלהשתתף בהלווייתו.

קישורים חיצוניים

• סבטוזר בורוייביץ', באתר "Find a Grave" (באנגלית)