סבלנות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סוֹבְלָנוּת היא היכולת לסבול המתנה, עיכוב או התגרות בלי לכעוס או לדאוג, וכן היכולת להתמיד בשקט בהתמודדות מול קשיים או להתאפק ולא לבקש שיחת טלפון הניגוד של סבלנות הוא קוצר רוח. סבלנות נזכרת ביהדות כאחת המידות של השגת אמונה בבורא עולם והבנה שהכל לטובה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבלנות מתוארת כמידה טובה בדת או בתרגולים רוחניים. ביהדות סבלנות היא מידת אמונה וקבלה שבורא עולם פועל רק לטובת הבריות שברא. סבלנות מלשון סבל, כשהאדם מקבל את מה שעובר עליו אף אם נראה לו שזה לרעתו, הוא יראה לבסוף שהכל לטובתו. "כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד." כל מה שעושה האלוקים הוא לטובה.

במהאיאנה, הסבלנות היא אחת משש (או עשר) פרמיטות שבודהיסטווה מתרגל ונוהג לפיהן כדי להגיע לבודהי (הארה) מושלמת.

באסלאם, הסבלנות היא אחת מהמידות הטובות החשובות בחיים. המוסלמי מאמין שהאדם יכול להגיע לקרבת אלוהים וכך להשכין שלום. עוד מאפיין בולט באסלאם שאלוהים נמצא עם אלה ארכי הרוח, במיוחד תחת סבל.

ההינדואיזם מתייחס לסבלנות כיכולת חיונית בהשגת שליטה בחמשת החושים כחלק מהשגת המוקשה - השחרור ממחזור החיים, מוות ולידה.

סבלנות היא תכונה חשובה בחברה המודרנית, ולכן מגיל קטן מקובל להנחיל לילדים את עיקרון הסבלנות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.