סוף עונת התפוזים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוף עונת התפוזים
אלבום אולפן מאת תמוז
יצא לאור 23 בפברואר 1976
הוקלט אולפני טריטון
סוגה רוק
שפה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך

42:15 (הוצאה מקורית)

50:14 (הוצאה מחודשת 2006)
חברת תקליטים CBS ישראל
הפקה לואי להב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוף עונת התפוזים הוא אלבומה היחיד של להקת הרוק הישראלית תמוז. הוא יצא לאור בפברואר 1976 ובהוצאה מחודשת כעבור 30 שנים בתחילת 2006 על ידי חברת התקליטים NMC. האלבום הופק מוזיקלית על ידי לואי להב. האלבום גם היה שם סיבוב ההופעות של הלהקה ב-1976, שבמסגרתו הופיעה 200 פעמים ברחבי המדינה[1].

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב שירי האלבום מהווים ביצועים מחודשים לשירים של חברי הלהקה שלום חנוך ואריאל זילבר. "הולך בטל" נכתב על ידי מאיר אריאל, אשר ביצע אותו במקור בלחן משלו (הביצוע של אריאל מופיע באלבום האוסף "המיטב"). הלחן שכתב זילבר לשיר הוקלט לראשונה באנגלית בביצועו בשנת 1972 ונקרא "wheel chair". השיר "מה שיותר עמוק יותר כחול" היה במקור שיר קצר בן פחות משלוש דקות באלבומם של חנוך ואריק איינשטיין "שבלול", והפך ליצירה בת כמעט תשע דקות. את השיר "אנ'לא יודע איך לומר לך" הקליט חנוך בשנת 1973 עם להקת "בני נוח", ואת "אהבה שקטה" ביצע במקור באנגלית תחת השם Peaceful Love. את "ככה את רצית אותי", שהלחין זילבר למילים של יהונתן גפן, ביצעו במקור צמד העופרים בשנת 1968, כ-"Purple Eyes". גם השיר "סוף עונת התפוזים" הוקלט מחדש, בסולו של חנוך, לאחר שזילבר לא אהב את העיבוד המחודש. שני השירים הנוספים באלבום היו מקוריים - "פנס הרחוב" ו"לא יכול לישון עכשיו", אשר נכתבו והולחנו שניהם על ידי חנוך.

בשנת 2006 יצא האלבום במהדורה חדשה כפולה. האלבום במהדורת הדיסק יצא בחברת NMC במסגרת הסדרה "סימני דרך", וכולל דיסק בונוס ובו שישה שירים מתוך הופעה של הלהקה בצוותא ב-1975[2].

בתחילת שנת 2015 יצא האלבום מחדש במהדורת תקליט ויניל מוגבלת. חברת NMC, בעלת הזכויות על הקטלוג העצום של הד ארצי, הוציאה את האלבום יחד עם התקליטים של החלונות הגבוהים ושל הצ'רצ'ילים, ובכך סימנה את חזרתם של תקליטי הויניל לשוק המכירות בישראל[3]. בעקבות ההוצאה המחודשת ערכו חברי תמוז הופעת איחוד[4].

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום נחשב לאבן יסוד ברוק הישראלי, ושירים רבים ממנו היו ללהיטים המושמעים רבות גם כיום. ב-1998 ערך חוקר הרוק הישראלי יואב קוטנר סדרה תיעודית על הרוק הישראלי, שנקראה על שם האלבום: "סוף עונת התפוזים"[5]. בשנת 1999 זכה עליה קוטנר בפרס תמוז, שנקרא על שם הלהקה.

בשנת 2005 "סוף עונת התפוזים" הגיע למקום העשירי ברשימת מאה האלבומים הישראלים הטובים של ידיעות אחרונות[6].

בשנת 2006, עם ההוצאה המחודשת של האלבום, הגדיר אותו מבקר המוזיקה יואב קוטנר כ"אלבום הטוב מעולם"[7].

ב-15 בפברואר 2008, האלבום דורג במקום השישי ברשימת 50 אלבומי הבכורה הישראליים הטובים בכל הזמנים, מטעם מוסף 7 לילות של עיתון ידיעות אחרונות[8].

בשנת 2017 יצא לאור ספרו של בועז כהן "וכשאפתח את הדלת" שהוקדש לאלבום ותהליך יצירתו על רקע ישראל של אמצע שנות ה-70[9].

רשימת השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי שלום חנוך (למעט היכן שמצוין אחרת). 

מס' שםמיליםלחן משך
1. מה שיותר עמוק יותר כחול    8:45
2. פנס הרחוב (מישהו הפסיק את הזרם)    4:00
3. לא יודע איך לומר לך    5:38
4. הולך בטל מאיר אריאלאריאל זילבר 3:44
5. סוף עונת התפוזים מאיר אריאלשלום חנוך ואריאל זילבר 4:31
6. אהבה שקטה    6:34
7. לא יכול לישון עכשיו    3:32
8. ככה את רצית אותי יהונתן גפןאריאל זילבר 5:28
רצועות בונוס בגרסת תקליט שדרים
מס' שםמילים משך
9. סוף עונת התפוזים מאיר אריאל 4:05
10. פנס הרחוב (מישהו הפסיק את הזרם)   3:57
דיסק 2 (מתוך הופעה בצוותא)
מס' שם משך
1. פתיחה והצגת הלהקה מאת אהוד מנור  
2. מה שיותר עמוק יותר כחול  
3. הולך בטל  
4. פנס הרחוב (מישהו הפסיק את הזרם)  
5. בטי בם  
6. לא יכול לישון עכשיו  
7. סוף עונת התפוזים  

מבצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הלהקה:

נגנים נוספים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "סוף עונת התפוזים", דבר, 7 ביולי 1976
  2. ^ תמר סוקניק, "כמו צמח בר" ו"סוף עונת התפוזים" יוצאים מחדש, באתר הארץ, 21 בינואר 2006
  3. ^ אתר למנויים בלבד בן שלו, למה כולם מוציאים פתאום תקליט ויניל, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2016
  4. ^ עמי פרידמן, איחוד מרגש: צפו בלהקת תמוז על הבמה, באתר ynet, 28 במרץ 2016
    רות פרל בהריר, תמוז מתאחדת: "אנחנו רגל אחת בקבר, צריך להתעורר", באתר הארץ, 14 ביולי 2016
    אלעד בן דוד, עכבר העיר, מה שיותר עמוק: תמוז סיפקו הופעה מושלמת, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2016
  5. ^ גיורא יהלום, ‏זה מה שנשאר, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2002
  6. ^ 7 לילות, 100 האלבומים הישראלים הטובים, באתר ynet, 30 בספטמבר 2005
  7. ^ יואב קוטנר, ‏הכי טובים בעולם, באתר גלובס, 16 בפברואר 2006
  8. ^ כל ההתחלות קלות, מוסף 7 לילות, ידיעות אחרונות עמוד 6, 15 בפברואר 2008
  9. ^ בועז כהן, לשפוט אלבום לפי העטיפה שלו, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2017