סטיב ואי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סטיב ואי
Steve Vai
לידה 6 ביוני 1960 (בן 63)
קרל פלייס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות קארל פלייס, ניו יורק
תקופת הפעילות מ-1980
מקום לימודים מכללת ברקלי למוזיקה, מכון המוזיקאים, Carle Place High School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק אינסטרומנטלי, רוק כבד, הבי מטאל
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה חשמלית, גיטרה בס,
קלידים, סיטאר
חברת תקליטים Favored Nations עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים בילי שיהן, טוני מקאלפין,
דייב ויינר, ג'רמי קולסון
בן או בת זוג פיה מאיוקו (1988–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס גראמי עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סטיבן סירו ואיאנגלית: Steven Siro Vai, נולד ב-6 ביוני 1960 בקארל פלייס ניו יורק) הוא גיטריסט, מלחין, מפיק, רב נגן ומוביל הרכב אמריקאי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת התבגרותו, סטיב ואי הושפע רבות מג'ימי הנדריקס, אליס קופר ולד זפלין ובשנת 1974 החל לקחת שיעורי נגינה על גיטרה חשמלית מג'ו סטריאני וניגן במספר הרכבים צעירים. בהמשך למד ואי במכללת ברקלי למוזיקה. בתקופה זו שלח סטיב ואי לפרנק זאפה הקלטה של עצמו מנגן קטעים של זאפה. בעקבות זאת קבע זאפה פגישה, בה התרשם עמוקות מהיכולות של הווירטואוז הצעיר. הוא שכר אותו באופן מיידי לעבוד כגיטריסט בהופעותיו. בהופעות אלו ניתנה לגיטריסטים מתוך הקהל אפשרות לעלות לבמה לקרב ידידותי מול ואי בו עליו לנגן בדיוק את הקטע שהושמע לו על ידי הגיטריסטים.

קריירת הסולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982, כשהוא בן 21, עזב ואי את פרנק זאפה ועבר לקליפורניה, שם הקליט את אלבום הסולו הראשון שלו (Flex-Able). ואי הופיע עם הרכבים שונים וב-1985 חבר לדייוויד לי רות' (סולנה לשעבר של להקת ואן היילן) והקליט, ביחד עם הבסיסט בילי שיהן והמתופף גרג ביסונט, את האלבומים Eat'em and Smile ו-Skyscraper. בשנת 1986 הפתיע את הקהל כשהשתתף בהקלטת אלבום של הרכב הגל החדש הבריטי Public Image Limited, שדווקא התאפיין באיכות נגינה פשטנית. ב-1989 הקליט אלבום עם הרכב הגלאם מטאל הבריטי "וייטסנייק".

בשנים אלו המשיך ואי ללמוד והתמחה בכל מה שקשור בתאוריה, הפקה וציוד נגינה. ואי החל להשתמש בגיטרה בעלת 7 מיתרים שנבנתה במיוחד בשבילו על ידי חברת "איבנז". ואי אף תכנן מספר דגמים של החברה, ביניהם סדרת JEM על דגמיה השונים וסדרת Universe. גיטרות בעלות 7 מיתרים היו בשימוש בשנות ה-30 ושנות ה-40 של המאה ה-20 בקרב נגני ג'אז אך מאז נזנח שימושם, כך שלמעשה ואי והגיטריסט ג'ון פטרוצ'י מלהקת הפרוגרסיב מטאל "דרים ת'יאטר" החזירו אותה לעולם המוזיקה העכשווית.

סטיב ואי החל להופיע עם הרכב משלו שלעיתים כלל אף את ג'ו סטריאני. בשנת 1990 הקליט את אלבומו Passion And Warfare. בשנת 1992 השתתף ואי בקונצרט "Guitar Legends" שנערך בסביליה, ספרד, יחד עם אמנים כג'ו סטריאני, בריאן מיי מלהקת קווין, נונו בטנקורט (אנ') מלהקת אקסטרים (אנ'), גארי צ'ארון (לשעבר מלהקות אקסטרים וואן היילן), וריק וייקמן מלהקת יס.

מאז שנת 1996 השתתף במופעי G3 שנתיים יחד עם ג'ו סטריאני, אריק ג'ונסון, אינגווי מלמסטין, ג'ון פטרוצ'י ואחרים, נוהג שנמשך עד היום. ב-2 ביולי 2005 הקליט באצטדיון אוסטרפורט-חרונינגן בהולנד, קונצרט בן שעתיים מיצירותיו, פרויקט מיוחד בשם Sound Theories עם תזמורת המטרופול של הולנד, שיצא לאור ב-2007 במהדורת CD כפולה ומארז DVD.

סטיב ואי היה מועמד שמונה פעמים לפרס גראמי, מתוכם זכה בשניים (בשנת 2006 על הביצוע הטוב ביותר לקטע האינסטרומנטלי "Lotus Feet" מתוך אלבומו "Real Illusions Reflections", ובשנת 2008 על הביצוע הטוב ביותר לקטע "The Attitude Song").

ברבות השנים, חברו סטריאני העיד על ואי כי התלמיד התעלה על המורה.

עבודה פילנתרופית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005, ואי החל לתמוך בארגון שלא למטרות רווח בשם "Little Kids Rock" שמספק כלי נגינה ושיעורי חינם לילדים בבתי ספר ברחבי ארצות הברית. הוא וג'ו סטריאני נמנים בין מכובדי הארגון.

הופעות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיב ואי הופיע בהיכל התרבות בתל אביב ב-30 ביוני 2009 בסדנת אמן לה הוא קורא Alien Guitar Secrets. בסדנה זו הוא מדבר על הקריירה שלו, נותן טיפים ושיטות כיצד לנגן טוב יותר, עונה על שאלות הקהל ומנגן ביחד עם נבחרים מהקהל. סטיב ניגן בסדנה כמה מלהיטיו[1]. מיד לאחר הסדנה יצא לסיבוב הופעות באירופה. כמו כן הוא ניגן עם גיטריסטים ידועים בארץ ביניהם: אבי סינגולדה, ארז נץ, רועי קלנר ועוד.

ואי הגיע להופעה שנייה בישראל ב-26 במרץ 2014, בהיכל התרבות בתל אביב[2]. ב-23 במרץ 2018 שוב העביר כיתת אמן לקהל הישראלי[3].

ב-15 בפברואר 2020, העביר כיתת אמן בפסטיבל "גיטרה בים האדום"[4].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1984 - Flex-Able
  • 1990 - Passion and Warfare
  • 1993 - Sex and Religion
  • 1995 - Alien Love Secrets
  • 1996 - Fire Garden
  • 1999 - The Ultra Zone
  • 2005 - Real Illusions: Reflections

אלבומי EP ואוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1984 - Flex-Able Leftovers
  • 2000 - The Seventh Song
  • 2002 - The Elusive Light and Sound, volume 1 (אוסף פסקולים)
  • 2003 - The Infinite Steve Vai: An Anthology

הופעות חיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2001 - Alive in an Ultra World
  • 2007 - Sound Theories Vol. II & II
  • 2009 - Where the Wild Things Are

פסקולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעות באלבומיו של פרנק זאפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה אלבום ביצוע
1981 Tinsel Town Rebellion גיטרה מלווה, שירה
1981 Shut Up 'n Play Yer Guitar גיטרה מלווה
1981 You Are What You Is סטראט
1982 Ship Arriving Too Late to Save a Drowning Witch אפקטים של גיטרה
1983 The Man from Utopia אפקטים של גיטרה
1984 Them or Us גיטרה
1984 Thing-Fish גיטרה, שירה
1985 Frank Zappa Meets the Mothers of Prevention גיטרה
1987 Jazz from Hell גיטרה
1988 Guitar גיטרה
1988 You Can't Do That on Stage Anymore Sampler גיטרה
1988 You Can't Do That on Stage Anymore, Vol. 1 גיטרה
1989 You Can't Do That on Stage Anymore, Vol. 3 גיטרה
1991 You Can't Do That on Stage Anymore, Vol. 4 גיטרה, שירה
1991 Beat the Boots I: As An Am גיטרה
1992 You Can't Do That on Stage Anymore, Vol. 5 גיטרה
1992 You Can't Do That on Stage Anymore, Vol. 6 גיטרה
1995 Strictly Commercial גיטרה
1997 Have I Offended Someone? גיטרה
1998 Cheap Thrills גיטרה
1999 Son of Cheep Thrills גיטרה, שירה

עם אמנים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה אמן/להקה אלבום
1985 Heresy At The Door
1985 אלקטרז Disturbing the Peace
1985 Public Image Ltd. Album
1986 בוב האריס The Great Nostalgia
1986 שאנקר וקרוליין The Epidemics
1986 דייוויד לי רות' Eat 'Em and Smile / Sonrisa Salvaje
1986 ראנדי קובן Funk Me Tender
1986 Western Vacation Western Vacation
1988 דייוויד לי רות' Skyscraper
1989 וייטסנייק Slip of the Tongue
1990 Rebecca The Best of Dreams
1991 אליס קופר Hey Stoopid
1994 וייטסנייק Whitesnake's Greatest Hits
1995 אוזי אוסבורן Ozzmosis (cowriter on one song)
1996 Wild Style Cryin'
1997 מונטקה היגוצ'י עם "דרים קאסל" Free World
1997 ג'ו סטריאני / אריק ג'ונסון / סטיב ואי G3: Live in Concert
1997 דייוויד לי רות' The Best
1998 גרג ביסונט Gregg Bissonette
1998 אל דימיולה The Infinite Desire
1999 ג'ו ג'קסון Symphony No. 1
2000 וייטסנייק The Back to Black Collection
2000 גרג ביסונט Submarine
2000 ת'אנה האריס Thanatopsis
2001 רובין דימג'יו Blue Planet
2001 בילי שיהן Compression
2002 טאק מטסומוטו Hana
2003 סורינדר סאנדהו Saurang Orchestra
2002 Girls Together Outrageously (G.T.O) Solo in their cover version of "I'll Be Around"
2003 אריק סארדינס Black Pearls
2003 סטיב לוקאת'ר וחברים SantaMental
2003 Hughes Turner Project HTP 2
2003 שאנקר וג'ינג'ר One In A Million
2003 היארדבירדס Birdland
2004 ג'ו סטריאני, סטיב ואי, ינגוויי מלמסטין G3: Live - Rockin' In The Free World
2004 מוטורהד Inferno
2004 בוב קרפנטר The Sun, The Moon, The Stars
2004 מייק קנילי Vai: Piano Reductions, Vol. 1
2005 ג'ון 5 Songs for Sanity
2005 דייב ויינר Live at Astoria DVD
2005 ג'ו סטריאני, סטיב ואי, ג'ון פטרוצ'י G3: Live in Tokyo
2006 The Devin Townsend Band Synchestra
2006 מרטי פרידמן Loudspeaker
2006 מיט לוף Bat out of Hell III: The Monster Is Loose
2007 אקי רהימובסקי U vremenu izgubljenih
2007 דרים ת'יאטר (שירה בלבד) Systematic Chaos
2007 ארוס רמאצוטי
2008 ג'ייסון בקר אוסף
2009 ספיינל טאפ Back from the Dead
2009 מייק סטרן Big Neighborhood
2009 אוריאנטי Believe

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדויות לפרס גראמי על ביצוע הרוק האינסטרומנטלי הטוב ביותר [1]
שנה טקס מס. אלבום/קטע הערות
1991 33 Passion and Warfare  
1996 38 Tender Surrender מתוך האלבום Alien Love Secrets
1998 40 For the Love of God מתוך האלבום Passion and Warfare
2000 42 Windows to the Soul מתוך האלבום The Ultra Zone
2002 44 Whispering a Prayer מתוך האלבום Alive in an Ultra World
2004 46 Essence  
2005 47 Whispering a Prayer מתוך האלבום Alive in an Ultra World
2006 48 Lotus Feet מתוך האלבום Real Illusions: Reflections
2008 50 (The Attitude Song (live מתוך מופע Sound Theories

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטיב ואי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סטיב ואי לישראל, באתר וואלה!‏, 5 באפריל 2009
  2. ^ אסף נבו, ‏הגיטריסט סטיב ואי יופיע בהיכל התרבות ב-26 במרץ 2014, באתר ‏מאקו‏, 23 בינואר 2014
  3. ^ עמי פרידמן, הגיטריסט סטיב ואי ישוב לישראל, באתר ynet, 1 בינואר 2018
  4. ^ שגיא בן נון‏, הגיטריסט האגדי סטיב ואי ישתתף בפסטיבל "גיטרה בים האדום" הראשון, באתר וואלה!‏, 21 בינואר 2020