סטיבן פרירס
.jpg) | |
| לידה |
20 ביוני 1941 (בן 82) לסטר, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות |
מ-1968 |
| מקום לימודים |
|
| בן או בת זוג |
Mary-Kay Wilmers (1968–?) |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
סטיבן ארתור פרירס (באנגלית: Stephen Arthur Frears; נולד ב-20 ביוני 1941) הוא במאי קולנוע יהודי-בריטי, המביים חלק מסרטיו גם בהוליווד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרירס נולד בלסטר שבאנגליה[1]. אמו, רות (לבית דנציגר), הייתה עובדת סוציאלית, ואביו, ראסל פרירס, היה רופא ורואה חשבון. פרירס גדל וחונך כאנגליקני, ולא גילה שאמו יהודיה עד שהיה בסוף שנות ה-20 לחייו[2].
בשנים 1954–1959, פרירס התחנך בפנימייה פרטית לבנים בעיירת השוק הולט שבמחוז נורפוק. לאחר מכן למד בטריניטי קולג', שבאוניברסיטת קיימברידג', שם הוא קיבל תואר ראשון במשפטים[1].
באוניברסיטת קיימברידג' הוא היה עוזר מנהל הבמה של מופע רביו בשנת 1963, שבו כיכב בין השאר ג'ון קליז. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה, עבד בתור עוזר במאי במספר סרטים בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20. הוא בילה את רוב קריירת הבימוי המוקדמת שלו בטלוויזיה, בעיקר עבור ה-BBC.
הוא ביים את סרטו הראשון ב-1971. פרסומו בא לו מאוחר יותר, באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 עם הסרטים: "מכבסה יפהפיה שלי", "זקוף ת'אוזן" ו"סמי ורוזי עושים את זה" (אנ')[3]. סרטים אלו הובילו אותו לסרטו ההוליוודי הראשון, "יחסים מסוכנים", שהתבסס על העיבוד הבימתי של כריסטופר המפטון לספר בשם זה של פייר שודרלו דה לאקלו[4]. הסרט זכה בשלושה פרסי אוסקר ובפרס סזאר. הצלחתו הגדולה של הסרט אפשרה לפרירס לעבור לביים בהוליווד, אך הוא המשיך לביים במקביל בבריטניה.
בשנת 1992 ביים את הסרט "גיבור מזדמן", דרמה קומית בכיכובם של דסטין הופמן, ג'ינה דייוויס ואנדי גרסיה[5]. ב-1998 ביים את הסרט "ארץ קטנה גדולה" בכיכובו של וודי הרלסון. בשנת 2000 ביים לרשת הטלוויזיה CBS את סרט המלחמה הטלוויזיוני "אזעקת שווא", על המלחמה הקרה.
בשנת 2005 ביים את הסרט "גברת הנדרסון גאה להציג", המתרחש על רקע הבליץ במלחמת העולם השנייה[6].
בשנת 2006 ביים את הסרט "המלכה", סרט דרמה אודות המלכה אליזבת השנייה (הלן מירן) המתמודדת עם מותה של הנסיכה דיאנה ועם הביקורת התקשורתית על ניכורה מן העם[7]. בסרט משחקים גם מייקל שין כטוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה, וג'יימס קרומוול כפיליפ, הדוכס אדינבורו[8]. הסרט זכה לביקורות חיוביות והיה מועמד לשישה פרסי אוסקר שמתוכם הוא זכה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר עבור משחקה של מירן[9].
בשנת 2009 ביים את הסרט "שרי", דרמה קומית-רומנטית על פי תסריט מאת כריסטופר המפטון, המבוסס על הרומן משנת 1920 באותו שם מאת הסופרת הצרפתייה קולט. מככבים בו מישל פייפר ורופרט פרנד[10].
בשנת 2010 ביים את הסרט "תמרה דרו"[11], שפתח את פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה[12]. ב-2013 את "פילומנה"[13].
בשנת 2015 ביים את הסרט "התוכנית", על רוכב האופניים לאנס ארמסטרונג. הסרט, בכיכובו של בן פוסטר, מספר על התמודדותו של ארמסטרונג עם מחלת הסרטן, זכייתו שבע פעמים בטור דה פראנס ושלילת תאריו לאחר שהתברר כי השתמש בסמים. הסרט פתח את פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה[14].
בשנת 2016 ביים את הסרט "פלורנס פוסטר ג'נקינס" בכיכובה של מריל סטריפ[15]. בשנת 2017 את "להעיר את המלכה".
בשנת 2017 ביים את הסרט "להעיר את המלכה", על הידידות בין המלכה ויקטוריה למשרת ההודי שלה[16].
בשנת 2019 יצר, ביים והפיק את סדרת הטלוויזיה "State of the Union" לרשת הטלוויזיה האמריקאית Sundance TV. ב-14 בפברואר 2022 עלתה העונה השנייה של הסדרה.
בשנת 2020 ביים את סדרת הדרמה "השעשועון", שמבוססת על שערורייה בריטית מ–2001, ומגוללת סיפור מבוסס מציאות על בני זוג שהואשמו בהונאת ענק שהפכה אותם למנצחים בשעשועון הטלוויזיה "מי רוצה להיות מיליונר" ולזוכים בפרס הגדול[17].
בשנת 2022 ביים את הסרט "המלך האבוד", דרמה קומית תקופתית, בהשראת איתור שאריות גופת המלך ריצ'רד השלישי במגרש חנייה בעיר לסטר שבאנגליה[18].
בשנת 2024 ביים עבור רשת HBO את המיני-סדרה "המשטר" (אנ'), דרמה-פוליטית בכיכובה של קייט וינסלט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סטיבן פרירס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- סטיבן פרירס, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
סטיבן פרירס, באתר AllMovie (באנגלית)- סטיבן פרירס, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
סטיבן פרירס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
סטיבן פרירס, באתר Discogs (באנגלית)- סטיבן פרירס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אבנר שביט, "גיליתי מחדש עד כמה העולם צבוע ומלא דעות קדומות": ריאיון עם במאי "שערורייה אנגלית למדי", באתר וואלה!, 28 באפריל 2019
- ישי קיצ'לס, הבמאי סטיבן פרירס חושף את האמת על המלך הרצחני והמושמץ בתולדות אנגליה, באתר ישראל היום, 22 בדצמבר 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Akin Ojumu, Reel-life hero, The Guardian, 8 Dec 2002
- ^ Evening Standard, 'I hope you find it vulgar', Evening Standard, 2 במרץ 2012
- ^ יובל לוי, סמי ורוזי עושים את זה/ בריטניה 1987 / במאי: סטיפן פריירס/ 95 דקות/ פורום פילם, חדשות, 5 באוקטובר 1989
- ^ תמר גלבץ, גיהוק נעים של שביעות רצון - "יחסים מסוכנים" - במאי: סטפן פרירס; תסריט (עפ״י מחזהו): כריסטופר האמפטון, חדשות, 28 במרץ 1989
- ^ רונית הבר, הטוב, הרע והנערה - סאטירה מבולבלת על החיבור שבין החיים והמדיה - 'גיבור מזדמן׳, חדשות, 26 במרץ 1993
- ^ אורי קליין, רק רצינו להעלות את המוראל הלאומי, באתר הארץ, 2 בפברואר 2006
ישי קיצ'לס, עכבר העיר, תל אביב, בחורות ערומים זה חולירע, באתר הארץ, 5 בפברואר 2006 - ^ תמר גלזרמן, המלכה אליזבת בפסטיבל הקולנוע הבריטי, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2006
- ^ יוני אשפר ולונדון, אליזבת יקירתי, באתר הארץ, 16 בינואר 2007
- ^ אורון שמיר, עכבר העיר, המלכה שולתתת!!!1, באתר הארץ, 30 בינואר 2007
- ^ גבי לוין, הסרט "שרי" לפי קולט: רקדנית עירום, ברונית, סופרת, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2009
אורי קליין, "שרי": לא ממריא מעבר לבסיס הנרטיבי, באתר הארץ, 10 בינואר 2010 - ^ אורי קליין, "תמרה דרו": הנאה קולנועית לא מחייבת, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2010
- ^ נירית אנדרמן, הסרט "תמרה דרו" יפתח את פסטיבל חיפה, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2010
- ^
אורי קליין, "פילומנה": יצירה צנועה של דרמה קורעת לב, באתר הארץ, 20 במרץ 2014
אורון שמיר, עכבר העיר, "פילומנה": להתרגש בלי להתנצל, באתר הארץ, 20 במרץ 2014 - ^ איתי שטרן, סרט עלילתי על לאנס ארמסטרונג יפתח את פסטיבל חיפה, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2015
- ^ אורי קליין, סטיבן פרירס מזייף עם פלורנס פוסטר ג'נקינס, באתר הארץ, 2 ביוני 2016
- ^ ארז דבורה, ביקורת סרט: "להעיר את המלכה" - שמרני ומנומס מדי, באתר ynet, 7 באוקטובר 2017
- ^ חן חדד, "השעשועון": הזוג הזה היה מוכן לעשות הכל כדי לזכות במיליונים, באתר הארץ, 15 בפברואר 2022
- ^ אמיר בוגן, טורונטו, מפגן עוצמה בטורונטו כהכנה ראשונה לעונת האוסקר, באתר ynet, 8 בספטמבר 2022
