סיאנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיאנס שנערך על ידי ג'ון ביטי, בבריסטול, אנגליה בשנת 1872.

סיאנסצרפתית: Séance) הוא טקס מיסטי, שבו מנסים המשתתפים, ליצור תקשורת עם נשמה של אדם מת, או עם רוח רפאים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של מונח זה במילה הצרפתית Séance שמשמעה "ישיבה" או "מושב" ומקורה במילה seoir בצרפתית עתיקה (Ancien français). הטקס נקרא כך בשל שיטת ביצועו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסים מעין אלה מוזכרים לראשונה בספר "להתקשר עם הצד האחר" (Communitation With the Other Side) מאת ג'ורג', ברון ליטלטון משנת 1760, אשר טען בספרו כי יצר קשר עם רוחותיהם של פריקלס, ויליאם פן, וכריסטינה, מלכת שוודיה.

הפופולריות של עריכת טקסי סיאנס גברה באנגליה ובארצות הברית במהלך אמצע המאה ה-19, בעיקר לאחר טקסים שנערכו על ידי הגברת הראשונה של ארצות הברית מרי טוד לינקולן בבית הלבן בנוכחות בעלה, נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן לאחר מות בנם. גל נוסף של עליה בהיקף התופעה התרחש לאחר מלחמת העולם הראשונה, וניתן להסבירו בחוסר היכולת למצוא נחמה, או להשלים, עם עובדת אובדנן של מיליוני נפשות, צעירות בחלקן הגדול, באותה מלחמה.

צורת עריכת הטקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הדרכים הנפוצות לביצוע הטקס היא בישיבה סביב שולחן, עליו מונח לוח מיוחד בו מופיעות כל אותיות האלפבית, הספרות '0' עד '9' ולעיתים גם המילים 'כן' ו'לא'. על הלוח מניחים המשתתפים כוס זכוכית הפוכה (או אמצעי דומה אחר) ולאחר שהם פונים בבקשה לרוחות המתים לקחת חלק בסיאנס ולהשיב לשאלותיהם, הם מניחים ביחד את אצבעותיהם על הכוס שעל הלוח, והרוח, לכאורה במענה לקריאתם ולשאלותיהם, מזיזה כביכול את הכוס על פני הלוח. במהלך הסיאנס נעה הכוס הלוך ושוב על פני הלוח ומתעכבת מדי פעם על אותיות, המצטרפות לכדי מילים, על ספרות או על 'כן'/'לא' וכך מתקבלות התשובות לשאלות המשתתפים.

הסבר מדעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסבר מדעי שניתן לתופעה זו הוא שהמשתתפים מזיזים את הכוס על ידי תופעה הנקראת האפקט האידיאומוטורי, כך שלמעשה הם אלו היוצרים את התשובות לשאלותיהם, מבלי להיות מודעים לכך.

ההוכחות לכך רבות, הרוחות כותבות בעשרות שפות בהתאם להגיה המדוברת במקום, סיאנס לא הצליח מעולם לגלות מידע בעל ערך, הסיאנס לא עובד ללא מגע בכוס, ועוד.

דרן בראון לקח תלמידים מאוניברסיטת רוקהאמפטון בטענה שלמקום יש נוכחות על טבעית מאז ששנים עשר אנשים התאבדו בו בהסכם התאבדות. חלק נרחב בתוכנית גם עסק בהם, שכן התלמידים ביקשו לזהות אותם על פי תמונות אקראיות "על פי חיבור טבעי" ולבסוף תומרנו לבחור בתמונתה של ג'יין, אחת המתאבדות לכאורה. אחר כך שמה של ג'יין גם הופיע בטקס הלוח אויג'ה בו רוח מנחה לכאורה את המשתתפים לאיית שם או תאריך בעזרת לוח עץ וכוס זכוכית. גם בסיאנס עצמו ג'יין עלתה כרוח, ואחת התלמידות הופנטה לחשוב שהיא עצמה ג'יין ודיברה בשמה, נותנת פרטים מדויקים על חייה.

בראון הסביר לאחר מכן באילו תמרונים השתמש, החל במיקום התמונות בבחירת התמונות האקראית והשימוש באפקט האידיאומוטורי כפתרון להזזת הכוס על לוח האויג'ה. המשתתפים אז הוכנסו בסוד שברית ההתאבדות כלל לא התרחשה וג'יין עצמה הוצגה בריאה ושלמה.

בתוכנית של פן וטלר נערך סיאנס על ידי מספר סטודנטים בחדר שבו התאבד ויליאם פרולי (אנ'), הסיאנס התחיל ועבד כשורה, לאחר מכן כוסו עיניהם של המבצעים והסיאנס המשיך, ללא ידיעת עורכי הסיאנס פן וטלר הפכו את הלוח כך שבמקום שבו אמור להיות המילים כן ולא - לא נכתב כלום, כשהסיאנס המשיך התגובות כן ולא הגיעו למקום הריק, אף על פי שעיני הרוח או הנשמה לא כוסו...

הסיאנס ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מן הפוסקים הרציונלים הכחישו את קיומן של כוחות מיסטיים כל שהם כדוגמת העלאה באוב,[1] לעומתם המקובלים ורבים מהראשונים האמינו בקיומן.

מכל מקום, התורה אוסרת על ביצועם של כל טקסים מסוג זה,[2] תחת הקטגוריה של 'דורש אל המתים'.

עם זאת הרמ"א פסק שאיסור השבעת חולה לאחר מיתתו, הוא רק בגוף המת ממש ולא ברוחו,[3] וכך סברו פוסקים אחרים, לעומת השולחן ערוך שחלק, בעקבות הרמ"א היו שרצו להתיר לעשות סיאנס, אך הרב קוק אסר לבצעו.[4]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]