סילבסטר הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סילבסטר הראשון
Silvester I
סילבסטר הראשון, בציור קיר מהמאה ה-11
סילבסטר הראשון, בציור קיר מהמאה ה-11
לידה 285
פנום סנקטי אנגלי דה סקאלה (אנ'), האימפריה הרומית
פטירה 31 בדצמבר 335 (בגיל 50 בערך)
רומא, האימפריה הרומית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Catacomb of Priscilla עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־33
31 בינואר 31431 בדצמבר 335
(21 שנים)
מונרך בתקופה קונסטנטינוס, קיסר רומא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האפיפיור סילבסטר הראשוןלטינית: Silvester I; מת ב-31 בדצמבר 335) היה הבישוף של רומא בתקופתו של קונסטנטינוס, הקיסר הרומאי הראשון שגילה יחס אוהד לנצרות. כיהן כאפיפיור מ-31 בינואר 314 עד למותו ב-335. סילבסטר נחשב לקדוש נוצרי.

לכבודו מציינים במדינות רבות בעולם את ליל הסילבסטר ב-31 בדצמבר.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צו מילאנו, שניתן על ידי הקיסר המערבי קונסטנטינוס והקיסר המזרחי ליקיניוס בשנת 313, שנה בטרם החל סילבסטר הראשון לכהן כאפיפיור, הבטיח לנוצרים מעמד שווה לבני הדתות האחרות באימפריה הרומית, ואיפשר להם חופש דת מלא. בזכות כך, הייתה תקופתו של סילבסטר הראשון תקופת פריחה לנצרות, והיא הפכה מדת שולית ומחתרתית לאחת הדתות הבולטות יותר באימפריה.

חוקרים שונים טוענים כי עיקר פרסומו הגיע מהעובדה כי הצליח לשכנע את הקיסר הרומי קונסטנטינוס להתנצר ולבנות את קונסטנטינופול (איסטנבול של היום), וכן לפעול להעברת בעלות על שטחים נרחבים באיטליה של היום לטובת הכנסייה הנוצרית[1].

בתקופת כהונתו של סילבסטר הראשון נבנו הכנסיות החשובות והגדולות של רומא: הבזיליקה וכנסיית סן פייטרו הישנה בוותיקן. נאמר עליו שהשתתף בוועידת ניקיאה הראשונה, שכונסה על ידי קונסטנטינוס, ושקיים בעצמו ועידה ברומא, שבה הוקיע את המינות האריאנית.[2]

במסורת הנוצרית מסופר שקונסטנטינוס, הקיסר הביזנטי, חלה בצרעת, וקיבל מרופאיו הפאגנים עצה לטבול בדם תינוקות, אך כששמע את זעקות האימהות החליט שלא להרוג את התינוקות.[3] הקדושים פטרוס ופאולוס ביקרוהו בחלום והמליצו לו לבקש עצה מסילבסטר בישוף רומא, ואכן נרפא קונסטנטינוס מקיום עצתו.[3] עם זאת, מקור האגדה הוא במאה ה־8 ואין לה אחיזה היסטורית.[3] קונסטנטינוס הוטבל לנצרות רק על ערש מותו, על ידי הבישוף אוסביוס מניקומדיה, כשנתיים לאחר מותו של סילבסטר. ייתכן שהמקור לאגדה זו הוא ברצון לטשטש את העובדה שקונסנטינוס, מיטיב הנצרות, לא קיבל על עצמו את הנצרות אלא רק בסוף חייו.

מסמך מזויף בשם Donatio Constantini ("מתת קונסטנטינוס") שחובר, כנראה, במאה השמינית, טען שקונסטנטינוס העניק לסילבסטר סמכות על הפרובינציות הרומאיות, ושימש את האפיפיורות להצדקת התערבותם המדינית בימי הביניים. המסמך הואשם בהיותו מזויף לראשונה על ידי הקיסר אוטו השלישי, במאה העשירית, האשמה שהוכחה כנכונה בתקופת הרנסאנס, על ידי לורנצו ואלה, על ידי בחינת השפה שבה נכתב.

ב-31 בדצמבר 335 נקבר סילבסטר בעיר רומא, ולכן זהו היום המוקדש לו על ידי הכנסייה הקתולית. בהתאם לכך, חגיגות ערב ראש השנה האזרחי, המתקיימות באותו תאריך, נקראות על שמו בכמה מדינות "ליל הסילבסטר", וזוהי כנראה הסיבה המרכזית לכך ששמו נזכר כיום.

גרסאות שונות של טענות עממיות לאנטישמיות מצד סילבסטר מייחסות לו האשמות שונות, בהן המרת יהודים לנצרות בכפייה, ורציחתם ועינוים של יהודים, ומועלות לרוב בהקשר של עידוד יהודים שלא לחגוג את ערב השנה האזרחית החדשה ("סילבסטר").[4][3] במציאות, סילבסטר התעקס במשך רוב כהונתו בעיקר בעניינים פנים־נוצריים, ובימיו נשמר חופש הדת של היהודים (רדיפת יהודים בידי נוצרים החלה מאוחר יותר; על אופי חופש הדת ראו צו מילאנו).[3] מקור ההאשמות הוא ככל הנראה בייחוס החלטות של קונסטנטינוס לסילבסטר שהיה האפיפיור בתקופתו,[דרוש מקור][מפני ש...] או ביחס הכנסייה ליהודים בתקופות מאוחרות יותר, לאחר שהשפעתה הפוליטית גברה.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
מילטיאדס
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
מרקוס