סימן אירוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סימן אירוניה
סימן אירוניה
סימני פיסוק סימני כתב נוספים

נקודה .
פסיק ,
נקודה ופסיק ;
סוגריים ( ) [ ] { }
נקודתיים :
מקף ־
שלוש נקודות
קו מפריד
סימן שאלה ?
סימן קריאה !
אפוסטרוף
גרש ׳
גרשיים ״
מירכאות “ ” ‘ ’
לוכסן /
סימן תמיהה ?!

אמפרסנד (סימן "וגם") &
כוכבית *
כרוכית @
לוכסן שמאלי \
צלבון (פגיון) † ‡
מעלה °
סולמית #
טילדה ~
קו תחתון _
קו ניצב | ¦
פילקרו
גג ˆ
סימן קרט ^
תבליט רשימה
סימן נומרו
סימן הסעיף §
אחוז %
פרומיל
רבבית
סימן מטבע ¤
שקל
דולר $
סמל סימן מסחרי
סמל סימן מסחרי רשום ®
סמל זכויות יוצרים ©

סימן קריאה הפוך ¡
סימן שאלה הפוך ¿
סימן אירוניה

דוגמאות לסימן אירוניה.

סימן אירוניה או צרפתית: point d’ironie) הוא סימן פיסוק המשמש לסמן כי המשפט נאמר באירוניה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימן האירוניה הוצע על ידי המשורר הצרפתי אלקאנטר דה ברהם (המכונה מרסל ברנרד) בסוף המאה ה-19. בסימן נעשה שימוש בספרו של הרב באזין Plumons l’oiseau משנת 1966, בו נעשה שימוש בסימנים נוספים כגון:

  • סימן ספק ()
  • סימן ביטחון עצמי ()
  • סימן הבעת הסכמה ()
  • סימן סמכות (),
  • סימן התמרמרות או זעם ()
  • סימן האהבה ()

הסימן הפך לסמלו של המגזין לאמנות Point d’ironie שיצא לאור בשנת 1997.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסימן האירוניה נעשה שימוש בעיקר בכתבי עת אמנותיים וספרותיים. הסימן אינו פופולרי בעיקר בשל העובדה שאינו ידוע לציבור הרחב, ובשל השימוש המועט באירוניה בשפת הדיבור ובעיתונות, מה גם שבסוף משפט שאלה אפשר לשים סימן שאלה ובכך משאיר הכותב את הפרשנות של המשפט ואת הבנת האירוניה לקורא.

סיבה נוספת לשימוש המועט בסימן היא שבדרך כלל משפט אחד אינו אירוני כשלעצמו, אלא אמירתו בהקשר מסוים היא היוצרת את האירוניה.

סימן שאלה בערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימן האירוניה דומה מאוד לסימן בו נעשה שימוש בשפה הערבית על מנת לסמן סימן שאלה (؟).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סימן אירוניה בוויקישיתוף