סיני תור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיני תור
בהופעה בפסטיבל "חדא כנישתא" ט"ו באב ה'תש"ע
בהופעה בפסטיבל "חדא כנישתא" ט"ו באב ה'תש"ע
לידה 1978 (בן 46 בערך)
قرية أربع, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1997
עיסוק זמר, נגן, יוצר, כותב שירים, מלחין
סוגה רוק, מוזיקה חסידית, מוזיקה יהודית מקורית, פולק
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה
חברת תקליטים הינדיק הפקות, j-music
www.sinaitor.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סיני תור בהופעה בפסטיבל הכליזמרים בצפת תשס"ט

סיני תור (נולד ב-1978) הוא זמר, מלחין וכותב שירים ישראלי המשלב בין סגנון הרוק למוזיקה חסידית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תור נולד וגדל בקריית ארבע, חמישי מבין תשעה ילדים. אביו, אילן תור למד בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק והיה ממייסדי היישוב היהודי בחברון. אמו יונה היא יועצת חינוכית. בילדותו היה סיני כתב צעיר בעיתון "אותיות". את דרכו המוזיקלית החל כילד בחוגים שנערכו במרכז ללימודי מוזיקה בקריית ארבע. את ימי נעוריו חילק בין לימודים בישיבה תיכונית מצפה רמון ובין גבעות יצהר. כמו כן למד בישיבת שילה - דרכה התגייס לצה"ל ושירת במסגרת "הסדר" בגבעתי.

מיד לאחר שסיים את שירותו הצבאי נישא והתיישב בבת עין שבגוש עציון. באותה תקופה התחיל ביצירה המוזיקלית שלו והוציא דיסק ראשון סגנון מוזיקה יהודית מקורית. תור החל לצבור קהל מעריצים בקרב צעירי המתנחלים. בהמשך נפוצה שמועה שהגיעו לביתו בני נוער צעירים שהשתמשו בסמים, ואמרו שאף תור עצמו השתמש בסמים. תור שלל זאת בנחרצות ואמר בריאיון לעיתון בשבע: "זה מעולם לא היה נכון, הכול ניפוחים וקשקושים... ממה שראיתי אצל אנשים, אני רואה עין בעין שגם סמים קלים מפריעים בעבודת ה'... רק מי שהוא פארש צריך את זה"[1]. לאחר מכן עבר לגור בקריית ארבע, ובהמשך לחווה בין גבעת החרסינה לקריית ארבע שהייתה שייכת לאודי דוידי, במטרה ליצור יותר "חיבור לאדמה". בשנת 2016 עבר להתגורר ברמת השרון. הוא נשוי בשנית ואב לשישה ילדים.

בשגרת יומו עובד כיום תור עם תלמידי בתי ספר ותיכון בפרויקט העצמה וחינוך מוזיקלי הנקרא "אפיק-אומן".

בשנת 2016 הוגש נגד תור כתב אישום על הסתה לאחר שהשתתף בחתונת השנאה[2][3]. בית המשפט פסק שהוא זכאי, בנימוק ש"לא ידע על המעשה ולא התכוון לקחת חלק"[4].

סימני ההיכר שלו הן פאותיו הגדולות השמלה התנ"כית והבנדנה שהוא חובש לראשו. על בגדיו אמר בריאיון לעיתון "בשבע": "כל אחד שמתלבש – מתחפש למישהו...אני אוהב להתחפש לאברהם אבינו, דוד המלך וכל הג'מעה שם בגזרה. למה שרק אני לא אתחפש? כשמתחפשים זה כדי שנזכור שהכול פה זה תחפושת שלו, וצריך לגלות אותו בעולם"[1]. יותר מעשור שנים לאחר מכן התבטא: "אני חובש כיסוי ראש כי אני רוצה להיות כמו אבותינו, אני רוצה לזכור שאנחנו חלק מהסיפור של התנ"ך.. . אני חושב שכולנו תחפושות, כל אחד בוחר משהו ללבוש"[5].

קהל המאזינים של תור מורכב בעיקר מצעירים דתיים לאומיים, אך הוא מופיע גם בפני הציבור החילוני במרכז הארץ, וכן בפסטיבלים שונים. משמש גם כחזן קבוע בימים הנוראים בתפילות שחרית ומוסף על יד מערת המכפלה בחברון.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיני תור בהופעה בחברון, חול המועד סוכות התשס"ט (2009)

תור החל את דרכו ביצירת שירים מן המקורות, עם לחנים בדגש על רגש של געגוע ותקווה, המזכירים בסגנונם את לחני קרליבך פופ רך ומוזיקה עממית. תור היה אחד מראשוני הז׳אנר של מוזיקה יהודית מקורית. עד כה תור יצר עשרות שירים, ועד כה ארבעים מתוכם יצאו לאור בשלושה תקליטורים. בשיריו יש הומור באמצעותו הוא מנסה להתאים את יצירתו לקהלים מגוונים כגון דתיים לאומיים וחוזרים בתשובה.

המילים באלבום הראשון הן פשוטות ומובאות ברובן מהמקורות (אם כי גם שם ישנה ייחודיות מסוימת ביחס לזמרים חסידיים, כמו למשל השיר "שמחה גדולה" מבוסס על קטע מספרו של רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן). דודו אלהרר השמיע שירים מאלבום זה בתוכנית הרדיו שלו, "הפוגה", ששודרה בגלי צה"ל בימי שישי בצהריים. בתקליטורים הבאים חלה מגמה של הפיכת התוכן למורכב יותר. כך, המילים שבתקליטור השלישי אינן לקוחות כלל מהמקורות. למספר שירים משני האלבומים הראשונים הופקו קליפים עבור ערוץ התכלת.

ב-26 במאי 2019 העלה תור לערוץ ה-Youtube שלו את השיר "צד יקר בנו"[6], וב-29 באפריל 2021 העלה את השיר "נסיך"[7].

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרשתי קרבתך

את אלבומו הראשון סיני תור הקליט באולפן הקלטות של יצחק שדהו[8] ביישוב בת עין. כל המילים באלבום זה מהמקורות חוץ מהשיר "פשפש" שכתב בעצמו, והשיר "שלולי" שלקוח מספרה בעל אותו השם של מירה מאיר.

יצא לאור סוגה
ה'תש"ס (2000) רוק יהודי
שירים
  1. בוקר טוב (3:47)
  2. שמחה גדולה (4:57)
  3. פרשתי ידי (3:56)
  4. געגועים (3:56)
  5. פשפש (3:53)
  6. ברכי נפשי (4:05)
  7. הכפירים (3:54)
  8. וארשתיך (4:57)
  9. שלולי (4:11)
  10. פתחו לי (3:17)
  11. תיפוף לה' יתברך (1:42)
  12. דרשתי קרבתך (5:08)
טוב כמו עכשיו
יצא לאור הוקלט סוגה חברת תקליטים מפיקים
ה'תשס"ד (2004) ה'תשס"ב-ה'תשס"ד (2002-2004) רוק יהודי התו השמיני גבריאל חסון
שירים
  1. חיבור נון (1:38)
  2. לשם יחוד (3:17)
  3. טוב כמו עכשיו (4:38)
  4. ואני ברוב חסדך (5:35)
  5. תיכון תפילתי (4:53)
  6. קן ציפור (7:09)
  7. עין בעין (4:38)
  8. תן לנו לב (3:54)
  9. כנור (מישהו) (4:43)
  10. בצאת ישראל (2:47)
  11. באורך נראה אור (5:46)
  12. עיני ירח (5:11)
  13. ליבי עולה (5:37)
  14. טל חרמון (6:36)
עולה מן הים

באלבומו השלישי סיני תור שינה גישה בקשר למילות השירים, ובאלבום זה אין אף שיר מהמקורות אלא כולם פרי עטו.

יצא לאור סוגה מפיקים
ה'תשס"ח (2008) רוק יהודי גבריאל חסון
שירים
  1. עולה מן הים (5:28)
  2. יערת הדבש (1:49)
  3. אבא שכזה (5:21)
  4. דואט (5:10)
  5. אנשים ילדים (4:58)
  6. השמים (4:22)
  7. לית אתר (4:00)
  8. חיים (3:56)
  9. טיול (5:01)
  10. שברי אדמה (4:56)
  11. איה (2:26)
  12. תפילה (5:23)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיני תור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 חגית רוטנברג, קול התור, באתר ערוץ 7, 27 בדצמבר 2007
  2. ^ משה ויסטוך, ‏כתב אישום נגד חלק מהרוקדים בחתונה, והזמר סיני תור, באתר כיפה, 26 באוקטובר 2016
  3. ^ "שבעה ממשתתפי "חתונת השנאה" הורשעו בהסתה לטרור, הנאשם השמיני זוכה". הארץ. נבדק ב-2023-11-19.
  4. ^ גלעד כהן, "חתונת השנאה": החתן ושישה נוספים הורשעו בהסתה לטרור ובאלימות, באתר ynet, 27 באפריל 2022
  5. ^ "קול התור חוזר", ראיון בגיליון עולם קטן, 702, בהעלותך תשע״ט
  6. ^ סיני תור - צד יקר בנו - sinai tor, נבדק ב-2021-06-20
  7. ^ סיני תור - נסיך, נבדק ב-2021-06-20
  8. ^ יוסף ארנפלד, עניין אישי והפעם עם סיני תור, באתר ערוץ 7, 18 באוגוסט 2022