סיפורי אבו-נימר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיפורי אבו-נימר
מידע כללי
מאת דן בן אמוץ
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה הוצאת זמורה ביתן
תאריך הוצאה 1982
מספר עמודים 158
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001312428

"סיפורי אבו נימר" (בהרחבה: "סיפורי אבו נימר: לאנשים שלא מפינים ערבית ולא מכירים טוף אל-ערבים") הוא ספר סיפורים עממיים, פתגמים ומשלים מאת דן בן אמוץ. הסיפורים התפרסמו בתחילה כטור במעריב ויצאו בספר לראשונה בשנת 1982, בהוצאת זמורה ביתן מודן. מאז יצאו מספר מהדורות.

לפי דבריו של בן אמוץ בראיון פיקטיבי עם עצמו שפרסם בסוף הספר, מקורם של הסיפורים בשיחות שערך עם מספר סיפורים ערבי זקן מיפו, שאותו הכיר במהלך חתונה ובהמשך רשם את הסיפורים מפיו, בלשונו. בן אמוץ סירב לגלות מיהו "אבו נימר" המקורי והיכן בדיוק הוא מתגורר, ולפיכך הסברה היא שבן אמוץ כתב את הסיפורים מדמיונו[1] לשונם של הסיפורים ציורית, מערבת עברית וערבית ושזורה ניבים והמצאות לשוניות.

בין גיבורי הסיפורים אבו נוואס המחוכם, השופט קרקאש האוויל, "שעושה משפט כמו שכתוב בספר" בלי להתחשב בטיעונים המובאים בפניו, הארמני הקמצן קרוטיאן ועוד גלריה של דמויות שסיפוריהן נטועים בימי האימפריה העות'מאנית ועד ימי ראשית מדינת ישראל. כמו כן משובצים בספר פתגמים עממיים ומשלי חיות.

הספר מעוטר בדמויות כרכוֹז וחג'יוואת, שני גיבורים עממיים מתוך תיאטרון צלליות שהיה נפוץ באימפריה העות'מאנית.

הסיפורים הועלו על הבמה פעמיים, פעם בהפקת תיאטרון צוותא, עם בסאם זועמוט כמספר, ופעם כמופע יחיד של דודו אלהרר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי ה"אחרית דבר" בספר