סיקסטן ארלינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיקסטן ארלינג
Sixten Ehrling
לידה 3 באפריל 1918
Malmö Sankt Petri församling, שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בפברואר 2005 (בגיל 86)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Östra kyrkogården, Malmö עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות שוודיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכללה המלכותית למוזיקה בסטוקהולם עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת שוודית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Gunnel Lindgren (19 בספטמבר 194713 בפברואר 2005) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרופסור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיקסטן ארלינגשוודית: Sixten Ehrling‏; 3 באפריל 191813 בפברואר 2005) היה מנצח שוודי. הוא היה, בין היתר, המנהל המוזיקלי של האופרה השוודית המלכותית והמנצח הראשי של תזמורת דטרויט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארלינג נולד במאלמה, שוודיה, בן לאב בנקאי. מגיל 18 למד באקדמיה המלכותית למוזיקה בסטוקהולם. באקדמיה למד כינור, עוגב ופסנתר לצד ניצוח. בתקופת מלחמת העולם השנייה למד אצל קרל בהם ואצל אלברט וולף.

הופעתו הפומבית הראשונה כמנצח הייתה עם התזמורת הפילהרמונית המלכותית של סטוקהולם בשנת 1950, אז ניצח על פולחן האביב של סטרווינסקי. בשנת 1953 התמנה כמנהלה המוזיקלי של האופרה השוודית המלכותית, משרה בה התמיד עד 1960. במהלך השנים האלה עבד בצמוד למנצחים ידועי שם כמו הטנור יוסי ביירלינג והסופרן בירגיט נילסון. בראשית שנות ה-50 הקליט ארלינג את המכלול הראשון השלם של הסימפוניות של סיבליוס עם תזמורת סטוקהולם. בשנת 1959 הוא הביא את ההפקה של "אניארה", יצירתו של קרל-בירגר בלומדאהל, אל פסטיבל אדינבורו הבינלאומי.

תקופת כהונתו של ארלינג עם האופרה המלכותית הסתיימה במרירות. הוא התפטר ויצא לארצות הברית לאחר שהתבקש לעדן את סגנון מנהיגותו הבוטה, שעליו אף התנצל. בשנת 1963 החליף ארלינג את פול פאריי בתפקיד המנצח הראשי של תזמורת דטרויט. בתקופת שהותו בדטרויט היה לוצ'אנו בריו מלחין הבית שם, לתקופה קצרה. ארלינג נודע ברבגוניות בניצוחו ושלח את ידו בכל סוגי המוזיקה. הוא נודע גם בהזדהות מלאה עם הסגנון והתקופה של כל יצירה שעליה ניצח. עם זאת, לא הצטיין בחדשנות על דוכן המנצחים, שלא כברנשטיין או סטוקובסקי.

ארלינג גם לימד בבית הספר למוזיקה ג'וליארד, בין 1973 ל-1987. הוא מת בניו יורק, שם התגורר מאז שנות ה-70.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארה, לייף (1995), "מאסטרו: Sixten Ehrling, en Dirigent och Hans Epok" סטוקהולם, פישר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיקסטן ארלינג בוויקישיתוף


הקודם:
פול פאריי
מנהלים מוזיקליים, תזמורת דטרויט

1963 - 1973

הבא:
אלדו צ'קאטו
הקודם:
סרג'יו קומיסיונה
מנצחים ראשיים, התזמורת הסימפונית של גוטנבורג

1974 - 1986

הבא:
שארל דיטואה