מחלוקת טריטוריאלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף סכסוך גבול)
קו השליטה מחלק את אזאד קשמיר וגילגיט-בלטיסטן שבשליטת פקיסטן, וטריטוריות האיחוד של ג'אמו וקשמיר ולדאק בשליטת הודו. קו השליטה בפועל מחלק את האקסאי צ'ין שבשליטת סין ואתטריטוריית האיחוד של לדאק שבשליטת הודו.
מפה של אזור החיץ הנוכחי בקפריסין

מחלוקת טריטוריאלית או סכסוך גבול הוא אי הסכמה על שאלת החזקה או שליטה בקרקע, בין שתי ישויות פוליטיות או יותר.

הקשר והגדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלוקות טריטוריאליות כרוכות לעיתים קרובות בשאלת החזקה על משאבי טבע כגון נהרות, אדמות חקלאיות פוריות, משאבי מינרלים או נפט, אם כי המחלוקות יכולות להתרחש על רקע פערי תרבות, דת ולאומיות אתנית. מחלוקות טריטוריאליות נובעות לרוב משפה עמומה ולא ברורה בהסכם שקבע את הגבול המקורי.

מחלוקות טריטוריאליות הן גורם עיקרי למלחמות וטרור, כיוון שמדינות מנסות לעיתים קרובות לתבוע את ריבונותן על טריטוריה באמצעות פלישה, וישויות שאינן מדינות מנסות להשפיע על פעולותיהם של פוליטיקאים באמצעות טרור. המשפט הבינלאומי אינו תומך בשימוש בכוח על ידי מדינה אחת כדי לספח את שטחה של מדינה אחרת. מגילת האו"ם קובעת: "כל החברים יימנעו ביחסיהם הבינלאומיים מאיום או שימוש בכוח נגד שלמותה הטריטוריאלית או העצמאות המדינית של כל מדינה, או בכל דרך אחרת שאינה עולה בקנה אחד עם מטרות האומות המאוחדות".[1]

במקרים מסוימים בהם הגבול אינו מסומן, כגון מצר טאיוואן וקשמיר, הצדדים המעורבים מגדירים קו שליטה, המשמש כגבול בינלאומי דה פקטו.

  • המונח סכסוך גבול מתייחס למקרים שבהם שטח מוגבל שנוי במחלוקת על ידי שתי מדינות או יותר, כל מדינה מתמודדת תפרסם מפות משלה התוחם את האזור הצמוד לגבולות המוכרים של המדינות המתחרות, כמו אזור אביי הנתון במחלוקת בין דרום סודאן לסודאן. במצב של סכסוך גבול, עצם קיומה העצמאי של המדינה היריבה אינו נתון במחלוקת, שלא כמו ביחסים בין הרפובליקה העממית של סין לטאיוואן, או היחסים בין קוריאה הצפונית לקוריאה הדרומית. בסכסוך גבול כל מדינה מכירה בגבולותיה של המדינה היריבה זולת השטח הנמצא במחלוקת, למרות זהות מי ששולט בפועל בקרקע וכיצד השטח מוכר בקהילה הבינלאומית.
  • שטח כבוש, באופן כללי, הוא אזור נבדל משטחן המוכר של המדינות הריבוניות אבל המדינה הכובשת שולטת בו, בדרך כלל באמצעות כוחות צבא. לפעמים, כיבוש ארוך טווח נמשך כאמצעי להוציא לפועל תביעה טריטוריאלית, אך כיבוש עשוי להיות גם אסטרטגי (כגון יצירת אזור חיץ או מניעת שליטה מכוח מתחרה) או אמצעי כפייה (כגון ענישה, נקיטת צעדים פנימיים או לצורך שימוש כקלף מיקוח).
  • המונח "אירדנטיזם" חל על סכסוכי גבול, אולם גם על תביעות טריטוריאליות רחבות יותר
    • אם אומה תופיע בעת הכרזת עצמאות ממדינה גדולה יותר, ייתכן שההכרה הסופית בה לא תמיד תעניק למדינה החדשה שליטה על השטח אותו בקשה כחלק מההכרזה. אותם שטחים נותרים שטח שלא נגאל בעיני תנועות לאומניות מהמדינה, אך אינן גורמות לקושי ביחסים שבין הממשלות בכל צד של הגבול.
    • במקרים שהטריטוריה הושגה באמצעות כיבושים היסטוריים כמו אימפריה, שומרי מסורת עשויים לראות במושבות לשעבר טריטוריה שלא נגאלה.

משפט הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למחלוקות טריטוריאליות יש משמעות רבה בתחום היחסים הבינלאומיים בין מדינות, הן בשל יחסן לזכויות היסוד של מדינות לריבונות, והן משום חשיבותן לשלום בינלאומי. המשפט הבינלאומי עוסק במחלוקות טריטוריאליות מכיוון שמחלוקות אלה מעלות שאלות הנמצאות בבסיס המשפט הבינלאומי ועוסקות בריבונותה של מדינה על שטחה. המשפט הבינלאומי בעניין זה מבוסס על ישויות מדיניות להן טריטוריה מוגדרת, כפי שהוזכר באמנת מונטווידאו משנת 1933 בדבר הזכויות והחובות של מדינות.

סעיף 1 לאמנת מונטווידאו מצהיר כי "ישות לצורך המשפט הבינלאומי צריך שתהא בעלת התכונות הבאות: (א) אוכלוסייה קבועה; (ב) טריטוריה מוגדרת; (ג) ממשלה; ו-(ד) יכולת לכרות יחסים עם מדינות אחרות.[2]

כפי שכתב החוקר ב.ט. סמנר: "בחוק וביחסים בינלאומיים, הבעלות על טריטוריה היא בעלת משמעות כיוון שריבונות על אדמה מגדירה מהי מדינה".[3]

לפיכך, הפרת גבולותיה של מדינה או מחלוקות טריטוריאליות מהוות איום על עצם ריבונותה של המדינה וזכותה להיות מוכרת כישות בחוק הבינלאומי. בנוסף, מחלוקות טריטוריאליות מובאות לעיתים לבית הדין הבין-לאומי בהאג, כפי שקרה במחלוקת בין קוסטה ריקה וניקרגואה[4] לא ניתן להפריד בין סכסוכים טריטוריאליים למשפט הבינלאומי המבוסס על דיני גבולות המדינה, הפוטנציאל ליישוב מחלוקות אלה נשען גם הוא על המשפט הבינלאומי ועל בית המשפט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחלוקת טריטוריאלית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מגילת האו"ם
  2. ^ Convention on Rights and Duties of States
  3. ^ Sumner, Brian Taylor. "Territorial Disputes at the International Court of Justice". Duke Law Journal. ארכיון מ-3 במרץ 2016. נבדק ב-6 בספטמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ List of Cases referred to the Court since 1946 by date of introduction