ספייק לי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספייק לי
Spike Lee
לי בפסטיבל הקולנוע בקאן 2018
לי בפסטיבל הקולנוע בקאן 2018
לידה 20 במרץ 1957 (בן 67)
אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה שלטון ג'קסון לי
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1978 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג טוניה לואיס לי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלטון ג'קסון "ספייק" ליאנגלית: Shelton Jackson "Spike" Lee; נולד ב-20 במרץ 1957) הוא מפיק קולנוע, תסריטאי, שחקן ובמאי קולנוע אמריקאי, זוכה פרס אוסקר. ספייק לי ידוע בין השאר בעקבות היותו אוהד מושבע של הניו יורק ניקס, שכן הוא נוהג להגיע למשחקים רבים של הקבוצה ולשבת בשורות הראשונות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות ולימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לי נולד באטלנטה שבג'ורג'יה לנגן ג'אז ומורה. המשפחה עברה לברוקלין בילדותו, ואימו כינתה אותו "ספייק" כיוון שהיה קשוח יחסית לגודל גופו קטן הממדים. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון בברוקלין, התחיל ללמוד בקולג', שם צילם את סרט הסטודנטים הראשון שלו "המפלט האחרון בברוקלין". לי למד קולנוע באוניברסיטה, וסיים לימודים לתואר ראשון בתקשורת המונים. לאחר מכן נרשם לאוניברסיטת ניו יורק, וסיים את הלימודים בהצטיינות לאחר שיצר מספר סרטים.

סרט התזה שלו, שגם הופק לטלוויזיה ולקולנוע, נקרא "המספרה של ג'ו המופרע: אנחנו מורידים ראשים" וזכה להצלחה בקרב סרטי הסטודנטים, ובפרס הסרט הטוב ביותר בפרסי האקדמיה לסטודנטים.

סרטיו הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי "המספרה של ג'ו המופרע" קיבל לי תקציב של 160,000 דולר להפקת סרט הקולנוע הראשון שלו. עם התקציב הזעום סיים לי את סרטו "לא יכולה בלי זה" בשבועיים בלבד, וגרף בקופות בארצות הברית 7 מיליון דולר, סכום גדול לסרט באותם ימים, ובמיוחד לסרט עם תקציב כה קטן. עד סרטו הבא, "School daze", אסף לי קטעי וידאו מחיי היומיום בניו יורק, תוך התמקדות בשכונות הארלם וברוקלין, ובשילוב מוזיקת ג'אז ייחודית. הסרט התמקד בזיכרונותיו של לי מבית ספרו.

לי זכה להכרה רחבה בסרטו הרביעי שהופק לקולנוע: "עשה את הדבר הנכון". בסרט, שעוסק בנקודות רגישות ברחובות ניו יורק, הציג לי לראשונה את יכולות הבימוי והכתיבה שלו לעולם הרחב. הסרט היה מועמד לשני פרסי אוסקר על הכתיבה (לי) ועל שחקן המשנה (דני איילו). כמו כן היה הסרט מועמד לפרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל קאן וקיבל 4 מועמדויות: על הבימוי ועל הכתיבה (לי), על שחקן המשנה (דני איילו) ועל סרט הדרמה הטוב ביותר.

בסרטו השישי, מלקולם אקס, על חייו, בשורתו ופועלו של המנהיג השחור מלקולם אקס, יצר לי ז'אנר ביוגרפי קולנועי חדש. אורך הסרט היה שלוש שעות ועשרים דקות. בתפקיד הראשי כיכב דנזל וושינגטון.

ביקורת חברתית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמעט בכל סרטיו של לי מופיעה ביקורת חברתית ופוליטית נוקבת. לי ידוע בביקורת החברתית והפוליטית שהוא מעביר על כלל המהגרים לארצות הברית, בין אם הם שחורים, איטלקים, פורטוריקנים או אירים ועל הלאומיות הלבנה. ספייק לי בוחן את החברה האמריקאית דרך שאלות של זיהוי גזעי, גזענות, שאלות מעמדיות ועוד. הביקורת הפוליטית בסרטיו באה כחלק מהעלילה, ונראית כמובנת מאליה, אך לעיתים הוא חושף אותה בהתבטאויות בכלי התקשורת בארצות הברית, בעיקר נגד הממשל, ולעיתים "נותן לצופים" להבין את המסר בעצמם.

לי בחר לתקוף את המתח הגזעי, מעמדי, חברתי הן מנקודת המבט של האפריקאים האמריקאים והן מנקודת המבט של האירים ועוד. למשל, בסרטו "השעה ה-25" על אודות סוחר סמים אירי שעומד להישלח לכלא לשבע שנים, ומבלה את הלילה האחרון שלו בחופשי בחברת שני חברים ותיקים שלו ואהובתו. הסרט מעביר ביקורת על האדם וטבעו לרדוף בצע, על מושג החברות, על אמון ובגידה, על החוקים האמריקניים ועל משטרת ארצות הברית.

פילמוגרפיה נבחרת וחלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ספייק לי בוויקישיתוף
ספייק לי – פרסים