ספלול

ספלול
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים קדומים
סדרה:	פלפליים
משפחה:	ספלוליים
סוג:	ספלול
שם מדעי
Aristolochia ‏ליניאוס, 1753

סַפְלוּל (שם מדעי: Aristolochia) הוא סוג של צמחים בעלי פרחים במשפחת הספלוליים. סוג זה כולל כ-400 מיני צמחים, מהם 6 גדלים כצמחי בר בארץ ישראל. אחדים מהם משמשים כצמחי נוי.

השם 'ספלול' הוא כינוי עממי למבנה דמוי-כוס שעוטף את זרע עץ האלון, ובא לרוב בסמיכות לכינוי 'בלוט' שמתייחס לזרע העץ עצמו. אך השם 'ספלול' בהתייחסו לשם צמח, שייך לסוג זה.

תיאור הסוג

זהו הסוג העיקרי במשפחתו, וממנו נגזר שם המשפחה, גם בעברית וגם בשפות אחרות. כלולים בו כ-300–500 מינים, על פי השקפות שונות. תפוצתו הטבעית בעולם הישן - היבשות אסיה, אפריקה ואירופה. רובם גדלים באזורים טרופיים חמימים, ומיעוטם באזורים סובטרופיים ואף אזורים קרירים. סקציה מסוג זה גדלה ביבשת אוסטרליה- ויש המשייכים מינים אלו לסוג אחר. מספר מינים רב באופן יחסי (45) גדל בתחומי מדינת סין, כאשר 33 מינים מהם אנדמיים למדינה זו.

קיים דמיון רב במנגנון ההאבקה בין הספלול לבין צמח הלוף. לעומת זאת, אין ביניהם קרבה גנטית כלשהי. בדומה ללופיים סוג זה הוא "פרח מלכודת" המאופיין בצורה מיוחדת המותאמת ללכידה, בריח לא נעים ובצבע המזכיר צואה או בשר מרקיב. בשל תכונותיו מושך אליו הפרח חרקים מסוימים, דוגמת זבובים הנמשכים לצואה או בשר מרקיב, אלה נוחתים על הפרח ונכנסים לתוך תעלה שלאורכה שעריות חד כיווניות המאפשרות רק כניסה לתוכה ולא יציאה ממנה. כך מובל החרק בעל כורחו אל אזור אברי הרבייה של הפרח וגורם להאבקתו. לאחר ההאבקה מתייבשות השעריות והחרק יכול לעזוב את ה"מלכודת". חרקים רבים שוב נופלים בפח ומיד לאחר שהשתחררו, הם נלכדים בפרח שכן ומביאים גם כן להאבקתו. צורת הפרח המיוחדת זכתה לכינויים שונים, הן בעברית: מקטרת, אוזן, אוזניות (שם הסוג הקודם בעברית) חצוצרה, ובאנגלית Dutchman's Pipe ('מקטרת ההולנדי'). כינויים אחרים לצמח זה, משווים בין צורת הפרח לבין צורתו החיצונית של איבר המין הנקבי.

מקור שמו המדעי של הסוג הוא בהלחם של שתי מילים ביוונית עתיקה - aristos שפירושו טוב מאוד, ו- lochia שפירושו לידה. שם זה הוא עדות לשימוש בצמח כמקל על הלידה ולשימושים שונים ברפואה העממית. ייתכן ושימושים אלו קשורים לדמיון של צורת וריח הפרח לאיבר המין הנקבי ומערכת ההולדה.

פרחיו רבי הרושם של הצמח, מהווים סיבה לגידולו כצמח נוי, ומספר מינים תורבתו לשם כך, והם גדלים בגנים ואוספי צמחים ברחבי העולם. בישראל, המין המטפס ספלול נאה מגודל בהיקף קטן.

מורפולוגיה

על סוג זה נמנים עשבים רב-שנתיים, חלקם מטפסים וחלקם גאופיטים. עלי הצמח הם דמויי-לב לרוב. העלים מסורגים: בצמח זה התכונה בולטת יחסית, שכן המרחק היחסי בין עלה לעלה בגבעול הוא גדול. העלים פשוטים, בעלי פטוטרת וחסרי עלי לוואי.

עטיף הצמח (החלק שמקביל לעלי הגביע) אינו סימטרי. חלקו התחתון של העטיף רחב במקצת, חלקו התיכון צר כדוגמת צוואר, וחלקו העליון - החיצוני- רחב מאוד יחסית, ויוצר צורה דמוית אוזן, או ספל, בעל סימטריה דו-צדדית. ברוב המקרים צבע עלי הכותרת שחור, קרם או תערובת של שני אלו. במינים רבים גודל הפרחים מגיע ל-40 ס"מ ויותר.

מספר האבקנים בפרח- 6-36, לרוב 6. מספר עמודי העלי משתנה אף הוא - 4-6, לרוב מאוחים. פרי הספלול הוא מטיפוס הלקט, שנפתח ב-6 סדקים עם ההבשלה. מספר הזרעים בפרי רב.

סיסטמטיקה

כאמור, זהו הסוג היחיד ממשפחת הספלוליים שמיוצג בצמחיית ארץ ישראל. זהו גם הסוג העיקרי במשפחה, שכוללת 7–8 סוגים אחרים. סך כל המינים האחרים במשפחה, שאינם שייכים לסוג זה, הוא כרבע עד חצי מהמינים ששייכים לסוג. 'נזילות' המספרים מקורה בהשקפות סיסטמטיות שונות. לדוגמה, החלוקה המסורתית של הסוג מכלילה בתוכו צמחים של העולם הישן בלבד, וככזה הוא כולל כ-300 מינים; ואילו החלוקה המעודכנת כוללת בתוכו גם צמחים מיבשות העולם החדש (אמריקה הצפונית והדרומית) ומגדילה את מספר המינים בו ל-400–500.

סוג זה נמנה עם סדרת ה'פלפליים' ובה חמש משפחות אחרות. אחת מן המשפחות, משפחת הפלפליים כוללת את המטפס הטרופי הקרוי 'פלפל שחור' שמפירותיו מופק התבלין המוכר.

הספלול ומשפחתו נחשבים לפרימיטיביים בסולם הפילוגנטי, משמע- הם נוצרו בתקופה מוקדמת יחסית באבולוציה של צמחי הפרחים. יעידו על כך מספר לא-קבוע של איברי רבייה בפרח, ושינוי תפקוד אצל איברי הפרח. ניתן להשוותם, לדוגמה, למשפחת השושניים שנחשבת למפותחת.

רעילות

צמחי סוג זה הם רעילים, וזאת הודות לרעלן בשם 'Aristolochic acid' ('חומצה אריסטולוצית') שנמצא בעלי הצמח. חרקים מסוימים פיתחו עמידות לרעלן זה. מבין חרקי ארץ ישראל, בולטים פרפראים המכונים בעברית צבעוני ונמנים עם הסוגים Archon ו-Allancastria. בעברית, שמם 'צבעוני קשוט', 'צבעוני צהוב' ו'צבעוני שקוף'.

פרפרים אלו נמנים עם משפחת הצבעוניים (Papilionidae) שכוללת גם את הסוג 'זנב סנונית'. זחלי משפחה זו ניזונים לעיתים קרובות מצמחים רעילים עבור רוב בעלי-החיים. לזחלים של פרפרי משפחה זו איבר המכונה 'בלוטת מזלג'. איבר זה חבוי לרוב, באחורי גוף הזחל. כשנוצר מגע על גוף הזחל - מצב שבאופן טבעי מתרחש בעיקר בעת לכידת הזחל על ידי טורף - יוצאות הבלוטות החוצה. מן הבלוטות מופרש ריח דוחה, וכן צבען בולט ומזהיר. זהו מנגנון הגנה חיוני של הזחל מפני טריפה, שכן הזחל הוא איטי וחסר הגנה חיצונית.

מיני הסוג

מיני הסוג בארץ ישראל

כאמור, שישה מינים מסוג זה גדלים בארץ ישראל כצמחי בר. המשותף להם, הוא דגם תפוצה פזור בשטח- כלומר, אין הפרטים גדלים במרוכז. הם גדלים בבתי גידול טבעיים בלבד, ומעדיפים בתי גידול מתצורות ים-תיכוניות מפותחות- כלומר בתה, גריגה וחורש. המין 'ספלול השדה' יוצא מכלל זה.

מספר מיני הספלול בארץ עולה כלפי צפון; אין בכך משום מגמה ביוגאוגרפית עולמית, שכן רוב מיני הסוג טרופיים.

רשימת מיני הספלול בארץ- על פי סדר סיסטמטי

• ספלול קטן (Aristolochia parvifolia)
• ספלול הגליל (Aristolochia billardierei) - ערך טבע מוגן בישראל
• ספלול החורש (Aristolochia sempervirens) - ערך טבע מוגן
• ספלול ססגוני (Aristolochia paecilantha) - ערך טבע מוגן
• ספלול מחוספס (Aristolochia scabridula)
• ספלול השדה (Aristolochia bottae)

לקריאה נוספת

• נעמי פינברון-דותן ואבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ-ישראל, ירושלים: הוצאת כנה, 1991, עמ' 104–105 (הספר בקטלוג ULI)
• ראובן יעקובסון, החי והצומח של ארץ ישראל, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1983, כרך 10, עמ' 39–40.

קישורים חיצוניים

• ספלול, באתר ITIS (באנגלית)
• ספלול, באתר NCBI (באנגלית)
• ספלול, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• ספלול, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
• ספלול, באתר Tropicos (באנגלית)
• ספלול, באתר GBIF (באנגלית)
• ספלול, באתר IPNI (באנגלית)
• ספלול באתר צמחיית סין (באנגלית)
• מידע גנני אודות ספלול נאה באתר "הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים"