סרק

סרק
Sark
Sercq
Sèr
דגלסמל
ממשל
משטר דמוקרטי
שפה רשמית אנגלית, צרפתית, סרקסווזית
עיר בירה אין
רשות מחוקקת Chief Pleas עריכת הנתון בוויקינתונים
גאוגרפיה
יבשת אירופה
שטח יבשתי 5.45 קמ"ר
אזור זמן UTC
היסטוריה
הקמה  
הענקת צ'רטר מהכתר הבריטי 1565
דמוגרפיה
אוכלוסייה
(2002)
610 נפש
צפיפות 110.09 נפש לקמ"ר
כלכלה
מטבע לירה שטרלינג‏ (GBP)
שונות
סיומת אינטרנט gg.
קידומת בין־לאומית 44-1481
www.sark.co.uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת הבייליוויק של גרנזי
לה קופה

סֶרְקאנגלית: Sark; בצרפתית: Sercq; בסרקסווזית: Sèr) הוא אי קטן, אחד מאיי התעלה, ומהווה חלק מהביליוויק (אנ') של גרנזי. באי מתגוררים כ-500 תושבים.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי מורכב משני חלקים - "סרק הגדול" ו"סרק הקטן". החלקים המחוברים ביניהם במצר יבשה צר הנקרא La Coupée, שרוחבו 3 מטרים, ומצוקים בגובה 100 מטרים יורדים משני צדדיו. בשנת 1900 הותקן מעקה במקום על מנת לאפשר מעבר ללא נפילה בשל הרוחות העזות.

בתקופת מלחמת העולם השנייה בנו הגרמנים באמצעות שבויי מלחמה כביש לאורך מצר היבשה.

האי ברצ'ו מהווה חלק מסרק. ברצ'ו הוא אי פרטי שאינו פתוח למבקרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי הביניים התגוררה באי סרק קהילה של נזירים. האי יושב בפועל במאה ה-16 על ידי שודדי ים שהשתמשו באי כבסיס למתקפותיהם אל חופי צרפת. לכן הליה דה קרטרה (Helier de Carteret), הסניור של סנט אוון (St. Ouen) בג'רסי, קיבל רישיון מהמלכה אליזבת' הראשונה ליישב את האי סרק עם 40 משפחות מסנט אוון, בתנאי שימנע את התיישבות שודדי הים באי.

ניסיון של המתיישבים לחוקק לעצמם חוקה ולהקים שיטת ממשל שבראשה יעמוד בייליף נכשלה, בשל התנגדות רשויות הממשל בגרנזי, שהתנגדו להוצאת האי מהבייליוויק של גרנזי.

בתקופת מלחמת העולם השנייה היה האי תחת כיבוש נאצי בין השנים 19401945.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי סרק נחשב עד 2008 לאתר הפאודליזם האחרון באירופה, בו חלק מבעלי האדמות החזיקו אותם כואסאלים. נערכה הצבעה לשינוי מצב משפטי זה במרץ 2006, והמעבר לדמוקרטיה נכנס לתוקף ב־9 באפריל 2008.

האדון השליט הוא הסניור של סארק, והוא עומד בראש הממשלה הפאודליטית של סארק. מאז 1974 משמש ג'ון מישל בומון (John Michael Beaumont) כסניור ה-22 של סארק.

תפקיד הסניור נקבע על ידי המלכה אליזבת הראשונה בשנת 1565. הסניור הוא השליט באי והיחיד הרשאי לגדל יונים, וכן היחיד הרשאי לגדל כלבות שאינן מעוקרות באי. כמו כן הוא הבעלים של כל החפצים שהים משליך על חופי האי.

בשנת 1974, עם מותה של סיביל האת'וויי, השליטה ה-21 של האי, נחקקה בו חוקה דמוקרטית, והועברו זכויות שלטוניות מהשליט למועצה נבחרת המשמשת בית מחוקקים, שנקראת: Chief Pleas.

כל אחד מהואסאלים באי נקרא "טנאנטס" (tenant), במשמעות הצרפתית של המילה (ואסאל) ולא במשמעות האנגלית (שוכר). באי 40 משפחות של וסאלים. אין בעלות ממש על קרקעות האי, והקרקעות נחכרו בחכירה לדורות מהסניור. ניתן להעביר את החכירה דרך ירושה או מכירה [1].

כיום במועצת האי חברים 40 הואסאלים ו-12 נבחרים הנבחרים לתקופה של שלוש שנים בבחירות חופשיות. בהצבעה שנערכה ב-8 במרץ 2006 התקבלה הצעה לשנות את מבנה המועצה (ברוב של 25 למול 15). לפי ההצעה החדשה יכלול בית המחוקקים החדש 14 בעלי קרקעות שייבחרו מבין הואסאלים ו-14 שייבחרו מבין כל התושבים.

הדעות באי היו חלוקות - חלק העדיפו להשאיר את השיטה הפאודלית וחלק רצו דמוקרטיה מלאה. בסקר שנערך בו השתתפו 165 תושבים, 53% הצביעו עבור דמוקרטיה מלאה ו-47% העדיפו את הפשרה שהתקבלה.

הבחירות שנקבעו בהחלטת המועצה נקבעו לדצמבר 2008.

הסניור והסנשאל הם חברי ה-Chief Pleas. כמו כן ישנם פרבו, גרפייה ושר אוצר, שנוכחים בישיבות המועצה אך אינם חברים.

הרשות המבצעת של האי היא:

  • הסנשאל (Seneschall) - האחראי על השופטים.
  • הפרבו (Prevôt) - האחראי ניהול המועצה ומערכת המשפט.
  • הגרפייה (Greffier) - הרשם הראשי של האי.
  • האוצר (Treasurer) - אחראי על תקציב האי.
  • שוטר (Constable) - אחראי על שיטור באי.
  • סגן השוטר (Vingtenier)

הסנשאל, הפרבו, הגרפייה והאוצר נבחרים על ידי הסניור. השוטר וסגנו נבחרים על ידי המועצה. בשנת 2003 הצביעה המועצה לביטול החוק האוסר גירושים באי.

כלכלה ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר כלכלת סרק מתבססת על תיירות ובנקאות. אסורה באי תנועת כלי רכב, והתנועה מתנהלת באמצעות כירכרות רתומות לסוסים, זוגות אופניים, טרקטורים, וכן כלי רכב חשמליים עבור המבוגרים באי. הגישה לאי מתבצעת באמצעות מעבורת מגרנזי.

שפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרקסווזית (באנגלית: Sercquiais, Sarkese או Sark-French) היא ניב של השפה הנורמנית המדובר על ידי המבוגרים בתושבי האי. עקב ההגירה מבריטניה לאי, השפה העיקרית באי היא השפה האנגלית.

קלמור דה ארו (Clameur de Haro)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד החוקים העתיקים של איי התעלה הוא חוק קלמור דה ארו - מנגנון משפטי שקיים עד ימינו בחלק מהאיים, ובהם האי סרק. מנגנון זה מאפשר מתן סעד מיידי למתלונן בגין הפרה שנעשתה נגדו או פגיעה בזכויותיו. אופן הפעלת המנגנון: בעת ההפרה צועק המתלונן בעיני עדים את המשפט בשפה הצרפתית: "Haro, Haro, Haro! À mon aide mon Prince, on me fait tort!" (לעזרתי נסיך שלי! מעוולים נגדי!). קריאה זו צריכה להירשם במשרד הרשם (ה-Greffe) תוך 24 שעות; כל פעולות הממשל נגד אותו אדם צריכות להיפסק מידית עד לדיון בעניינו, ואותו דיון צריך להיקבע בהקדם האפשרי (בדומה לצו מניעה במשפט הישראלי).

האירוע האחרון בו הופעל חוק זה היה ביוני 1970 כאשר אחד מתושבי האי קרא "קלמור" נגד הרשויות שרצו להקים גדר סביב גינתו.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרק משתתפת במשחקי חבר העמים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות