עבד אל-עזיז א-רנתיסי

עבד אל-עזיז א-רנתיסי
عبدالعزيز الرنتيسي
	אין תמונה חופשית
לידה	23 באוקטובר 1947; יבנא, פלשתינה (א"י)
נהרג	17 באפריל 2004 (בגיל 56); עזה, הרשות הפלסטינית
מדינה	הרשות הפלסטינית
השכלה	אוניברסיטת אלכסנדריה
בת זוג	ג'מילה עבדאללה טאהא א-שנטי
השתייכות	חמאס
תפקידים בשירות
	טרוריסט, מדינאי, פוליטיקאי, דובר, מנהיג חמאס ברצועת עזה
תפקידים אזרחיים
	רופא

עבד אל-עזיז א-רנתיסי (בערבית: عبد العزيز الرنتيسي; 23 באוקטובר 1947 – 17 באפריל 2004) היה טרוריסט פלסטיני, רופא במקצועו, אחד משני מייסדי תנועת חמאס שחוסל על ידי צה"ל בסיכול ממוקד. הנהיג את חמאס ברצועת עזה במשך חודש, תפקיד שאליו מונה בעקבות הריגתו של השייח' אחמד יאסין, המנהיג הרוחני של הארגון וקודמו בתפקיד.

קודם למינויו כמנהיג כיהן רנתיסי כדובר חמאס וכן כראש הזרוע המדינית של חמאס ברצועה (היה פעיל גם בזרוע הצבאית באופן בלתי רשמי). כמו כל אנשי חמאס, ובהתאם למדיניות הארגון, שלל רנתיסי כל פשרה עם ישראל, וקרא ל"שחרור" כל תחומי פלסטין באמצעות ג'יהאד נגד מדינת ישראל. הוא היה גם מכחיש שואה, וטען שהשואה הייתה "זיוף ציוני".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רנתיסי נולד בכפר יבנא ב-1947. ב-1948 ברחה משפחתו לרצועת עזה. הוא למד רפואת ילדים במצרים במשך 9 שנים והיה לרופא מוסמך.

ב-1976 חזר לעזה והיה חבר בתנועת האחים המוסלמים. היה פעיל בארגון "הסהר האדום הפלסטיני" והצטרף למועצת המנהלים של ה"קומפלקס האסלאמי", חברה רפואית מעזה. ב-1978 השתתף בפתיחת הפקולטה למדעים של האוניברסיטה האיסלאמית בעזה. בהמשך לימד באוניברסיטה זאת קורסים לגנטיקה ולפרזיטולוגיה ומונה לרופא ילדים ראשי של בית החולים נאצר בח'אן יונס. רנתיסי היה נשוי לג'מילה עבדאללה טאהא א-שנטי ואב לשישה ילדים ממנה.

רנתיסי היה בין 415 פעילי חמאס והג'יהאד האסלאמי שגורשו למרג' א-זוהור בדרום לבנון על ידי ממשלת רבין בשנת 1992. עם שובו לישראל כעבור שנה, הוא נעצר, אך לאחר מכן שוחרר.

רנתיסי תמך בעמדה תקיפה נגד הרשות הפלסטינית ותקף אותה על שבחרה בדרך אוסלו. על רקע זה נעצר מספר פעמים ע"י הרשות בשנים 1998-2001. באפריל 1998 הוא נעצר ע"י הרשות הפלסטינית בעקבות ביקורת שמתח נגדה על אופן טיפולה בחקירת פרשת הריגתו של מחי אלדין שריף (מרס 1998). בדיאלוג שהתנהל בין הפלגים הפלסטינים בקהיר היה רנתיסי ממובילי ההתעקשות של החמאס שלא להגמיש עמדותיה.

ב-6 בספטמבר 2003, במבצע קטיף כלניות, שנעשה בניסיון להרוג את צמרת החמאס ובה יאסין, רנתיסי ובכירים אחרים, ניצל מניסיון התנקשות.

ב-23 במרץ 2004, לאחר מותו של אחמד יאסין, נבחר רנתיסי כמנהיג חמאס ברצועה, מתוקף תפקידו כסגנו של יאסין במועצת השורא ברצועה. המינוי היה לפחות באופן זמני, עד אשר יתקיימו בחירות מסודות לתפקיד זה.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 באפריל 2004, חודש לאחר הריגתו של אחמד יאסין, נהרג עבד אל-עזיז א-רנתיסי על ידי חייל האוויר הישראלי, באמצעות ירי טילים מסוג היילרפייר שנורו מתוך מסוק Apache AH-64 לעבר המכונית שבה נסע. עמו נהרגו שניים ממלוויו (שומר ראש בשם אכרם נאסר, ובנו בן ה-27 של רנתיסי, מוחמד).

דובר משרד החוץ הישראלי יונתן פלד הצהיר באותו יום כי "ישראל... היום פגעה בגאון של טרור, עם דם על ידיו. כל עוד הרשות הפלסטינית לא תנקוף אצבע ותילחם נגד טרור, ישראל תמשיך לעשות זאת לבדה."

תגובות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריגת רנתיסי עוררה תגובות מדיניות בעולם^[1]. דובר הבית הלבן הביע את דאגתה של ארצות הברית מהשפעת ההתנקשות על השלום והיציבות במזרח התיכון. מזכ"ל האו"ם קופי אנאן גינה את הפעולה וכינה אותה "הפרה של החוק הבין-לאומי". גם שרי החוץ של בריטניה וצרפת גינו את הפעולה. שר החוץ הבריטי ג'ק סטרו אמר: "הממשלה הבריטית הבהירה ש"סיכולים ממוקדים" מהסוגים הזה הם לא חוקיים, לא מוצדקים ומביאים לתוצאה ההפוכה מהמבוקשת". דובר משרד החוץ הרוסי הביע דאגה מתוצאות המהלך.

ב-31 באוגוסט 2004 בוצע פיגוע התאבדות כפול בבאר שבע בו חמולת קוואסמה מחברון, החברה בחמאס, פוצצה שני אוטובוסים. בפיגוע נהרגו 16 אנשים ו-80 נפצעו. בהודעה מטעם חמאס נמסר שהפיגוע בוצע כנקמה על ההתנקשויות באחמד יאסין וברנתיסי.

לאחר מות רנתיסי יצאה הוראה מראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, למנות מנהיג למפקדת הפנים אך לא לפרסם את שמו מחשש שישראל תהרוג גם אותו. לאחר זמן מה, פורסם כי אסמאעיל הנייה נבחר לעמוד כמנהיג מפקדת הפנים.