עדי זילברברג
עדי זילברברג (נולד ב-18 בנובמבר 1975 ברחובות) הוא מוזיקאי מגוון, מלחין ונגן בכלים שונים, מורה, מרצה וחוקר. התמחה בנגינת חליליות, אך נוסף לכך מנגן גם בכלים שונים ממשפחות כלי הקשת והפריטה, כלי מקלדת וכלי נשיפה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשפחתו של עדי לא הייתה מסורת של מוזיקאים מקצועיים, אבל אוהבי מוזיקה היו והמוזיקה הייתה חלק מחייו מילדות. בגיל 7 נרשם לראשונה לחוג חלילית בקונסרבטוריון העירוני של רחובות ובאותה שנה כבר החל גם לכתוב מנגינות קטנות. במהלך ילדותו ונערותו למד במסגרת הקונסרבטוריון ואצל מורים פרטיים חלילית וכלים נוספים. בין מוריו הראשונים אפשר להזכיר את איתן רביד ורבקה חורן, ולאחר מכן החל ללמוד אצל גרשון פרנסקי, ממורי החלילית הבולטים והוותיקים בארץ, אצלו למד במקביל גם נגינה בכינור. לימוד אוטודידקטי היה גם הוא חלק מדרכו כבר בשנים אלה, ומלווה אותו ביתר שאת גם בשנות בגרותו.
בבית הספר היסודי היה פעיל בתזמורת ובמקהלת בית הספר, בהדרכת משה אהרון, מורה נלהב ומסור. פעילותו המוזיקלית של עדי נמשכה גם בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, במסגרתה לקח בין השאר חלק מרכזי בארגון ובביצוע הפן המוזיקלי של הטקסים בבית הספר. במקביל כתב שירים, והיה חבר-מקים בהרכב אקוסטי של מוזיקה קלה מקורית בשם "שחור לבנבן" ביחד עם דן צפורי, עמו המשיך לאחר מכן לשתף פעולה בפרויקטים רבים לאורך הקריירה. בשנים אלה החל להשתתף באופן קבוע בסדנאות למוזיקה עתיקה בירושלים, שם נחשף לאמנים ידועי שם בתחום המוזיקה העתיקה בעולם, וזכה להדרכה ישירה מחלקם במסגרת כיתות אמן ועבודה בהרכבים שונים.
בשנים 1994–1996 שירת בצה"ל בחיל התחזוקה בימ"ח צאלים, אך גם שם, נהג לעיתים להופיע בנגינה בטקסים שונים.
במהלך שנים אלה זכה עדי במלגות קרן התרבות אמריקה ישראל.
לימודים, מחקר והוראה במוסדות להשכלה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת הלימודים 7–1996 למד עדי בחוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אך המערכת שהרכיב בשנה זו לא הייתה סטנדרטית. היא הייתה דחוסה במיוחד וכללה בנוסף לשיעורים עיוניים גם שיעורי נגינה בצ'מבלו, פורטה-פיאנו, לאוטה, ויולה דה גמבה ועוד. בשנה זו גם הופיע לראשונה כסולן עם תזמורת רמת השרון בקונצ'רטו של ויוואלדי.
בשנה שלאחר מכן יצא להשתלם בנגינת חלילית בקונסרבטוריון של בית הספר הגבוה לאמנויות באוטרכט, הולנד. מוריו לחלילית שם היו היקו טר סככט וליאו מיילינג, אותם הכיר מן הסדנאות למוזיקה עתיקה בירושלים. את התואר בהולנד סיים תוך שנתיים (1997-9) בציון טוב, ובדגש להערכה גבוהה ליכולותיו הטכניות והמוזיקליות. תואר הנגינה כלל מלבד לימודי מוזיקה עתיקה גם לימודי תעודת הוראה וניצוח אנסמבלים. כמו כן גילה עדי בשנים אלו עניין רב במוזיקה מודרנית, השתתף בקורסים בתחום זה וכתב יצירות מודרניות לכלים שונים, שאת חלקן אף ביצע בעצמו על הבמה.
לאחר הפסקה ארוכה חזר עדי ללמוד באוניברסיטת בר-אילן בשנת 2016 במגמה לטכנולוגיות מוזיקליות, ומחקר בתחום נטיות כיוון בקרב מוזיקאים במסגרת תואר שני ושלישי.
במקביל הוזמן זילברברג ללמד ולהדריך כמרצה קבוע, מרצה מחליף ומרצה אורח במוסדות שונים. ביניהם, מכללת לוינסקי, אוניברסיטת בר-אילן, והמסלול להנדסת קול של בית הספר להנדסאים באוניברסיטת אריאל.
קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 1999 עד 2005 עסק עדי בעיקר בהוראת מוזיקה, תחום בו הוא ממשיך לעסוק עד היום, הן במוסדות שונים ובאופן פרטי, וכן המשיך להקליט ולהופיע בתחום המוזיקה הקלה עם אמנים שונים, הן בחלילית והן בכלים אחרים. בין השאר השתתף ביצירת מוזיקה מקורית לקולנוע ולהופעות מחול והופיע במועדונים ובפסטיבלי מוזיקה. עדי זילברברג יוצר חלק מן המוזיקה שלו באולפן ביתי צנוע. ביצירתו החל בשנים אלה גם מוזיקה מחתרתית, שפורסמה באינטרנט באתרים כמו "במה חדשה" (שם נתן ביטוי גם לתחומי יצירה אחרים כמו כתיבת פרוזה ושירה, ציור ויצירה ויזואלית דיגיטלית). מוזיקה זו נעה על הציר שבין פופ לאוונגארד, עם השפעות תרבותיות מגוונות - החל ממוזיקת עולם, ג'אז, פופ ורוק, מוזיקה יהודית, מוזיקה אלקטרונית ומוזיקה קלאסית לסוגיה. בעקיפין גם נוצר דרך הפעילות ב"במה חדשה" קשר, שסלל את דרכו בחזרה לבמות המרכזיות בארץ בתחום המוזיקה העתיקה, כאשר מירנה הרצוג מאנסמבל פניקס למוזיקה עתיקה, מורתו לוויולה דה גמבה באוניברסיטת בר-אילן, הזמינה אותו להשתתף במיזם שלה.
בשנים אלה המשיך עדי גם לכתוב יצירות מתוות המיועדות לביצוע חי. יצירותיו בוצעו בעיקר בהולנד ובגרמניה, לעיתים בהשתתפותו, כאשר נסע להופיע בעצמו מספר פעמים במדינות אלה, בין השאר בפסטיבל גאוקן בבורגשטנברג בגרמניה. חלק מיצירתו יצא גם על גבי דיסקים בהוצאה עצמית.
עדי ממשיך בקוי עשייה אלו עד ימינו, אך משנת 2005, בעקבות פעילותו בפניקס, החל לעבוד בקביעות עם מיטב האמנים וההרכבים בתחומי המוזיקה העתיקה בישראל, ביניהם "בארוקדה", "תזמורת הבארוק ירושלים", "נשפני רנסאנס ירושלים" ו"ריתמו אנימה". כמו כן, היה חבר יוזם במספר אנסמבלים כגון "טריו שמש מוגבהת", "יהודים טובים" ו"דואו מראה". בהפקות אלה מנגן עדי, נוסף לחלילית, גם בכלים נוספים כגון כינור, ויולה דה גמבה, קרומהורן, ראושפייפה, קולשון ועוד. עם פרויקטים אלו ואחרים השתתף לאורך השנים בהקלטות לתקליטורים (למשל עם בארוקדה, פניקס, או אנסמבל בית הגת), תוכניות רדיו וטלוויזיה (למשל בקונצרטי אתנחתא של קול המוזיקה או אינטרמצו עם אריק), פסטיבלים (למשל פסטיבל יחיעם או פסטיבל אבו גוש) ובקונצרטים רבים בסדרות או בהפקה פרטית. רבים מהפרויקטים בהם השתתף עוסקים במוזיקה יהודית עתיקה בדגש זה או אחר.
במקביל ממשיך עדי לעסוק בתחום המוזיקה הקלה, בין השאר עם ההרכב "ראשם בעננים", המבצע שירים מהקלאסיקה של הזמר העברי. במוזיקה מקורית משל עצמו הוציא מאז שנת 1996 מספר סינגלים פרטיים לרדיו. כמו כן הקים את "אנסמבל ליירה", המבצע שירים מקוריים בהשראת מוזיקת עולם מגוונת. בנוסף, החל משנת 2015 מריץ עדי על במות שונות גם מופע סולו בו המוזיקה מאולתרת במלואה בכל פעם מחדש בהשראת המקום, הקהל והרגע, באמצעים אלקטרונים ובשילוב כלים אקוסטיים שונים.
עדי נשוי למיכל (שפיגל), אמנית זכוכית ומעצבת פנים. השניים הורים לבת ולבן ומתגוררים בחיפה. לביתו בחיפה צמוד אולפן הופעות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של עדי זילברברג
