עוד אני הולך (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עוד אני הולך
בימוי יקי יושע
הופק בידי דורית יושע
תסריט יקי יושע
שחקנים ראשיים דני גבע
נינה קוטלר
עמוס לביא
דביר בנדק
מרינה שויף
ראידה אדון
מוזיקה ריצ'רד ברגר
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה יקי יושע בע"מ
הקרנת בכורה 30 בדצמבר 2010
משך הקרנה 90 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"עוד אני הולך" הוא סרטו העלילתי השמיני באורך מלא של הבמאי יקי יושע. הסרט מבוסס על ספרו העלילתי של הבמאי תחת אותו השם ולדברי יושע: ”עוד אני הולך הוא האח הגדול של "שלום", ומציג את הצעירים המתחבטים במצב החברתי והפוליטי שהם חיים בו, כשהם מבוגרים בשנות דור. הסרט שילך בעקבות הספר, יתחקה אחר יפי הבלורית והתואר שבלוריתם כבר נשרה, שהתואר שלהם מפוקפק, ושהמקום שבו הם חיים – לא עלינו.”[1]

פרטי העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקי, בוגר סיירת ובכיר בשב"כ לשעבר, מוצא עצמו בסיומו של ליל הימורים שבו הגיע לחוב עצום, מוטל בשלולית.

עד שהוא מחלים מהתקף לב, אנו למדים שהוא נשוי לאורה, אלכוהוליסטית בהווה והבטחה גדולה בעבר, שבתו (יעל איזנברג) שונאת אותו ובו בעת אוהבת אותו, שהוא קשור לאולגה, עובדת בזנות, ושרשת הביטחון של החברים לנשק חלפה עם הרוח.

תוך כדי ניסיון להתחמק מחיבוטי נפש מכאיבים של "איפה טעינו", מיקי נמלט מפני גובי חובות אלימים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך ריאיון לעיתון "גלריה", 9 באוגוסט 2007