עודד בורלא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עודד בורלא
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 23 ביוני 1915
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 ביולי 2009 (בגיל 94)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19362009 (כ־73 שנים)
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עודד בורלא (23 ביוני 191526 ביולי 2009) היה סופר, משורר מאייר וצייר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורלא נולד בירושלים כבן הבכור לסופר יהודה בורלא, ממשפחה ספרדית מיוחסת, ולרעייתו מרים בת משה גולדברג. במהלך מלחמת העולם הראשונה גויס אביו לצבא העות'מאני ובסיומה נשלח מטעם ועד הצירים לדמשק להקים בית ספר עברי ליהודי העיר. עודד בילה כחמש שנים מילדותו שם. במשפחה היו ארבעה ילדים, ביניהם האח יאיר בורלא והאחות עפרה בורלא אדר. לאחר הולדת האחות צוריה שבה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בזכרון יעקב ועברה לאחר זמן קצר לחיפה, בה למד בורלא בבית הספר הריאלי. מיוזמתו ובהסכמת הוריו עבר ללמוד בבית הספר בקיבוץ בית אלפא ומשם עבר ללמוד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל. לאחר מכן עבר לירושלים ולמד שלוש שנים בבית הספר לאמנות "בצלאל", שם הכיר את אשתו סוזן, אזרחית אמריקאית, עמה נישא בתום לימודיו. בקיץ 1939 הציג בגלריה לאמנות כ"ץ את תערוכת ציוריו הראשונה שכללה ציורי שמן ותרשימים בפחם.[1]

בשנת 1940 יצא עם רעייתו לארצות הברית והשניים התיישבו בעיר ניו בדפורד שבמסצ'וסטס. שם עסק בעבודות שונות. מאוחר יותר מצא משרה כמורה לעברית בבית ספר יסודי באטלנטיק סיטי.[2] באוקטובר 1947 הציג תערוכת יחיד של ציוריו בניו יורק.[3] באביב 1948 שימש כמדריך למתנדבים יהודים במחנה הכשרה בניו ג'רזי. הוא הצטרף לקבוצת מתנדבים שיצאה את ארצות הברית במאי אותה שנה בספינה לארץ ישראל. זמן קצר לאחר הקמת המדינה עגנה הספינה בביירות, וקבוצה של 69 צעירים ישראלים ואמריקאים, ובורלא ביניהם, הורדה מן הספינה ונכלאה במחנה בבעלבכ. הקבוצה שוחררה לאחר כ-6 שבועות, לאחר שכולם נאלצו להישבע שישובו לארצות הברית. השבויים הועלו על אותה הספינה, ורובם ירדו בפלרמו ומשם הגיעו לישראל.[4]

בשנים 1951–1953 שימש בורלא כקריין וכעורך תוכניות לשידור העברי של קול אמריקה.[5] בד בבד למד והשתלם בציור, בעיצוב אריגים ובאמנות. הוא שב לישראל בשנת 1955, והיה מורה לציור, לגרפיקה, והציג מתערוכותיו בישראל ומחוצה לה. בין שאר עיסוקיו גם הוציא תקליט שירי ילדים, שהוא עצמו חיבר את המלים והלחין את השירים.

את ספרו הראשון, "מכתבים לליאורה", כתב בגיל 45. הספר יצא לאור ב-1960 וכלל אוסף מכתבים אמיתיים שכתב לבת-אחותו ליאורה, בעת שהותו בארצות הברית. בשנות ה-70 כתב את התסריט לסדרת הטלוויזיה רגע עם דודלי. בשנות ה-80 כתב בורלא גם עבור כתב העת לילדים פילון.

לאחר יציאתו לגמלאות היה מבקר בבתי ספר ברחבי הארץ, שם קרא והציג בפני הילדים את סיפוריו. הוא הפסיק פעילות זו כאשר הגיע לגיל 80. סיפוריו של בורלא התפרסמו ביותר מ-70 ספרים. הוא כתב ואייר שלל ספרים לילדים. ספריו מלאי הומור, איגיון (נונסנס) ומוזרויות לשון. בספרו "הספר הגדול של עודד בורלא" רוכזו סיפורים מתוך ספריו (שאת רובם קשה להשיג כיום). בספריו של בורלא דמויות רבות של חיות ביניהן: צרצר, סוס, פנדה, תנין, זיקית, חמור. לדבריו, כתב סיפורים על 346 בעלי חיים שונים.

בשנת 1996 כתב את ספרו האחרון. בשנת 2008 הוציא אוסף משיריו.

בשנת 2006 התגלתה בגופו מחלת סרטן העור.[6]

בורלא נפטר בעיר מגוריו תל אביב ונטמן בבית העלמין קריית שאול. הוא הותיר אחריו את טליה רעייתו. מנישואיו הקודמים לסוזן (נפטרה בישראל ב-1974) הותיר בן ובת.

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכתבים לליאורה, הוצאת עם עובד, 1960. הוצאה מחודשת – ידיעות ספרים, 2009
  • שירים מכל הצבעים, עם עובד, 1964
  • א-ב של סוסים, עם עובד, 1964
  • סיפורים וחרוז, עם עובד, 1967
  • הביטי טליה, עם עובד, 1967
  • קמיורה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1969
  • שלוש ועוד כחול, עם עובד, 1970 - זכה בציון לשבח מטעם פרס אסתר רבינוביץ ב-1973
  • רכבת החלומות, עם עובד, 1972
  • זוג זוגות, עם עובד, 1972
  • הרפתקאות נמילי, עם עובד, 1974
  • יש לנו כלבלב שחום כלם קוראים לו , מוציא לאור: שירים מכל הצבעים, תל אביב, 1974.
  • בבקר יום בהיר אחד נשמע בלול קול, שירים מכל הצבעים, תל אביב, 1974.
  • יצאתי שלשום לטיל קצת ברחוב כי נמאס לי, שירים מכל הצבעים, תל אביב, 1974.
  • על ראש גבעה על יד הרטוב, שירים מכל הצבעים, תל אביב, 1974.
  • במדבר שם באוסטרליה מעשה זה לי ספרו, שירים מכל הצבעים, תל אביב, 1974.
  • שישה צבים ביום חמים פגשו איש את רעהו, שירים מכל הצבעים, תל אביב, 1974.
  • בזווית החדר לא רחוק מהמסמר, שירים בכל הצבעים, תל אביב, 1974.
  • חמורל'ה, חמוריקו, וחמורון., שירים מכל הצבעים, תל אביב, 1974
  • פלפל ירק צמח בצל היה מבריק שמן, שירים מכל הצבעים, תל אביב, 1974.
  • על ענף סנאי יושב ובין כפיו אגוז, שירים מכל הצבעים, תל אביב, 1974.
  • קר חם ואביב, עם עובד, 1975
  • למה חיכה הקוברה?, עם עובד, 1975
  • סוד ורוד, הקיבוץ המאוחד, 1976
  • פנדי הפנדה, עם עובד, 1977
  • בתוך הבחוץ, עם עובד, 1978

• כמו סיפורים, ספרית שפן הסופר, 1980

  • כוכבים בדשא, הוצאת רוניגל, 1980
  • אחרי הרחוק ולפני הקרוב, רוניגל, 1983
  • חצי חלום, רוניגל, 1983
  • לפעמים הירח שמח, רוניגל, 1983
  • שם סודי, האתגר, 1984
  • בית יתומים לפילים, הוצאת תגא, 1986
  • לפינגווין יש נזלת, זמורה-ביתן, 1987
  • איך נברא העולם, זמורה-ביתן, 1987
  • אחרי המבול, זמורה-ביתן, 1987
  • סיפורי אבוקדו, זמורה-ביתן, 1988
  • התירוץ של נוני התנין, הוצאת סירקיס, 1988
  • 1+1+1=3, (אחד ועוד אחד ועוד אחד שוה שלש), מוציא לאור: זמורה-ביתן, תשמ"ח, 1988.
  • הספר הגדול של עודד בורלא - אוסף סיפורים, עם עובד, 1990
  • ברוש הרצל, הוצאת זמורה-ביתן, 1993
  • משה, דוד, גלית וכו', זמורה-ביתן, 1993
  • מי רוצה להיות דחליל?, ספרית פועלים, 1996
  • חרוזים שובבים, הוצאת לילך, 1996
  • חיוך בכל פינה: אנתולוגיה, ידיעות ספרים, 2005
  • עם פרח של תכלת בדש, (שירים), איור ועצוב - פפי מרזל, עריכה : חגי ברקת, מוציא לאור : דני ספרים, קריית גת, תשס"ח, 2008.
  • נשף מסכות, עם עובד, 2018

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קארקופינו ז'ירום, חיי יום-יום ברומא: בדורו של אוגובטוס ,(תרגום - עודד בורלא, עריכה מדעית - צבי יעבץ), מוציא לאור: עם הספר, תל אביב, סדרה: חיי יום-יום בעולם העתיק, ספר 5, 1967.
  • שינגביז: שירים אינדיאניים על אהבה, מלחמה ומוות, עקד, תל אביב, 1973.

מהספרים שאייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לא יאומן!: 300 סיפורים מוזרים, אבל אמיתיים, לקט וערך: חיים שכטר, (חיים אבי אורי - שמו הספרותי של המחבר), ציורים - עודד בורלא, אחיאסף, ירושלים, תשכ"א.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Art Show in Tel Aviv, פלסטיין פוסט, 28 ביולי 1939
  2. ^ עודד בורלא, ב"חנות הספרים של איתמר"
  3. ^ Bourla Show, פלסטיין פוסט, 26 בספטמבר 1947
  4. ^ מזכרונותיו של מתנדב המח"ל אלי קינג (באנגלית)
  5. ^ אורח לשבת, שהשמחה במעונו, מעריב, 15 ביוני 1951
  6. ^ נורית קנטי, "עודני ילד", מעריב, 15 במאי 2008.


הקודם:
אורי אורלב, רות אלמוג, רחל חלפי
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם ישעיהו קורן, ישראל אלירז

2008
הבא:
לאה איני, שלומית כהן-אסיף, מרדכי גלדמן