עוזי דיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עוזי דיין
עוזי דיין, חברון, מרץ 2019
עוזי דיין, חברון, מרץ 2019
לידה 4 בינואר 1948 (בן 76)
כ"ב בטבת תש"ח
עפולה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
בן או בת זוג תמר דיין עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19662002 (כ־36 שנים)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה הראשונה
תפקידים אזרחיים

ראש מפלגת תפנית
יו"ר מפעל הפיס

חבר הכנסת
30 באפריל 20193 באוקטובר 2019
(22 שבועות ו־3 ימים)
16 במרץ 20206 באפריל 2021
(שנה)
כנסות ה־21, 23
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עוזי דיין (נולד ב-4 בינואר 1948, כ"ב בטבת ה'תש"ח) הוא פוליטיקאי ואיש צבא ישראלי. כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד, יו"ר מפעל הפיס, היה אלוף בצה"ל ושימש כסגן הרמטכ"ל וראש המועצה לביטחון לאומי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוזי דיין, 2008

דיין נולד בעפולה. הוא בנם של מימי לבית דופלט ושל זוהר דיין שנפל בשנת 1948 בקרב רמת יוחנן (כאשר עוזי היה בן 3 חודשים). דיין גדל במושב היוגב, אליו עברה אמו לאחר שנישאה מחדש, למשה רבינוביץ'. כתלמיד תיכון, למד בכפר הנוער ויצו ניר העמק. בהשכלתו בעל תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה מהאוניברסיטה העברית, ובוגר תואר שני בחקר ביצועים מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיין התגייס לצבא למחזור נובמבר 1966, שרת תחילה בצנחנים, כמסומן לסיירת מטכ"ל, וב-1967 עבר ליחידה בה המשיך לעבור הכשרה כלוחם[1] ולקח חלק במבצע תשורה כקשר של מפקד היחידה דאז, עוזי יאירי. בהמשך השלים קורס קציני חי"ר[2] כחניך מצטיין ושב ליחידה כמפקד צוות. דיין לחם במלחמת ההתשה[3], בין היתר במבצע בולמוס 3[4], והשתתף בחילוץ חטופי מטוס סבנה[5] ובמבצע ארגז[6]. מלחמת יום הכיפורים תפסה את דיין כשהוא בחו"ל בשליחות ביטחונית. דיין, אז סטודנט באוניברסיטה, שב ארצה ולחם בחזית הדרום ולאחר מכן ברמת הגולן כמפקד פלוגה בסיירת מטכ"ל. במהלך המלחמה הוביל דיין את פלוגתו בפשיטות על סוללות ארטילריה בעומק המערך הסורי[7], לקראת סוף המלחמה שימש כסגנו של יוני נתניהו במבצע קינוח לכיבוש החרמון[8]. ב-1977 עשה הסבה לשריון. במבצע ליטני פיקד על כוח שכלל מספר טנקים ולוחמי כוחות מיוחדים אשר חסם את העיירה בינת ג'בייל, וסייע לכוח שבפיקוד איציק מרדכי. במהלך הלחימה הרג הכוח כעשרה מחבלים[9]. ב-1979 מונה דיין למפקד גדוד בחטיבה 188. לאחר תאונת אימונים בה נהרג קצין מיחידתו, הודח דיין מהפיקוד על הגדוד על אף שיצא זכאי בדין משמעתי[1].

בסוף 1979 מונה למפקד סיירת מטכ"ל, הוא פיקד על מבצע חילוץ בני הערובה בפיגוע במשגב עם במהלכו נפצע ברגלו ובחזהו[10]. דיין פיקד על כוח הסיירת במבצע מוביל, בפשיטה על מחנה אימונים, ששימש את המחבלים ברמת ארנון[11]. הכוח השלים את משימתו ללא אבדות. דיין נפצע מרסיסי רימון יד בזרועו השמאלית[12]. במלחמת לבנון הראשונה הצטרף לחטיבה 188 ולאחר המלחמה יצא ללימודים בארצות הברית. כשחזר התמנה לעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים. ב-1985 חזר לשירות קבע ומונה באמצע שנת 1986 למפקד חטיבת השריון 401 ובהמשך דרכו למפקד עוצבת עמוד האש – אוגדת מילואים. פיקד על עוצבת הפלדה – אוגדה סדירה, על קורס מפקדי גדודים ושימש כמפקד גיס 441.

בשנת 1993 מונה לראש אגף התכנון, במסגרת זו עמד בראש המשלחת הביטחונית למשא ומתן לקראת הסכם השלום בין ישראל לירדן ושימש קצין הקישור הבכיר לצבא ירדן. בשנת 1996 מונה למפקד פיקוד המרכז, התפקיד בו שירת עד שנת 1998, בין היתר בעת מהומות מנהרת הכותל[13]. ב-1998 מונה לסגן הרמטכ"ל ושירת בתפקיד עד ספטמבר 2000. כאשר מונה, בעודו בשירות פעיל ולמרות התנגדות הרמטכ"ל מופז[14], ליו"ר המועצה לביטחון לאומי[15][16], באוקטובר 2002 הוחלף על ידי אפרים הלוי.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיין היה מבין מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים ולמחנות השונים בציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') ואף חתם עליה ביחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל.

במהומות הר הבית (2000) ובייחוד בפרשת מדחת יוסף בקבר יוסף בשכם, הוטחה ביקורת על התנהלותו ואחריותו לאופן הטיפול הישראלי וההישענות על הכוחות הפלסטיניים שלמעשה היו בין התוקפים[17]. הזכרת דיין באה על רקע מעורבותו בקרב על המתחם ארבע שנים קודם, ב-1996, כמפקד פיקוד מרכז ופיקודו על כוחות צה"ל בעת מתקפה הזו, וכן לאור התנהלותו מול בקשות אנשי ישיבת "עוד יוסף חי"[17]. לעומת זאת היו שטענו שקבר יוסף נותר בידי ישראל בשל תפקודו והחלטותיו של דיין באותה התקפה, דבר אשר לשיטתם נזקף לזכותו[18]. בשנת 2011 בעקבות רצח בן יוסף לבנת בקבר יוסף, קרא לישראל להגן על המתפללים בקבר יוסף ולאפשר ליהודים להגיע למקומות אלו באופן יומיומי. כמו כן הודיע שלדעתו אסור היה להשען על אנשי הרש"ף, ושיש לפעול באופן פרטני נגד אנשי הרש"ף החשודים בהשתתפות בפעילות עוינת ובהתקפות על יהודים[19].

בשנת 2001 יזם במסגרת הפורום לאחריות לאומית את הקמת ועדת א.ל.ה, אשר בראשה עמד מפקד חיל האוויר לשעבר, הרצל בודינגר. הוועדה פעלה בין השנים 2001–2003. מטרת הוועדה הייתה שיפור תפקודה של מערכת החינוך והצעת רפורמות מערכתיות. דו"ח הוועדה נמסר לשרת החינוך, לימור לבנת, בנובמבר 2003, והוצג בפני ועדת החינוך של הכנסת מספר ימים לאחר מכן. המלצות הוועדה לא יושמו.

ב-25 בדצמבר 2005 הכריז על הפיכתה של תנועתו תפנית, למפלגה בישראל שתלחם בשחיתות הציבורית[20]. הוא התמודד בבחירות לכנסת ה-17 במסגרת מפלגת תפנית, אך המפלגה לא עברה את אחוז החסימה. למרות זאת, המשיכה התנועה בהנהגתו בפעילות חברתית ופוליטית.

ב-28 ביולי 2008 הודיע שתפנית מתמזגת עם מפלגת הליכוד[21][22]. חברי כנסת ממפלגת העבודה ומקדימה טענו כי גם הם קיימו משא ומתן על הצטרפות עוזי דיין ותפנית למפלגותיהם. בבחירות המקדימות של הליכוד לקביעת רשימתה לבחירות לכנסת ה-18 זכה דיין ב-7,648 קולות שהם כ-15.8% מהקולות, מוקם במקום ה-42 ברשימה ולא נכנס לכנסת.

דיין התארח בכנסים ותוכניות אירוח שונות, בהם הנחה פאנל בנושא מלחמת לבנון השנייה בכנס ירושלים השני של התנועה לאיכות השלטון.

דיין משמש כנשיא כנס ישראל-שדרות לחברה.

במחצית 2010 הקים דיין גוף בשם "מועצת הביטחון לישראל" שמטרתו להוות משקל-נגד ל"המועצה לשלום ולביטחון" על ידי מתן נקודת ראות הימנית לסוגיות ביטחוניות[23].

בעת הקרבות בעזה ב-2012 במבצע עמוד ענן דיין הביע את דעתו שיש 'לחסל' את ראש החמאס אסמאעיל הנייה, ולמוטט את החמאס, ולא להסתפק בהפגנת כוח תוך השארתו בשלטון[24].

דיין היה אחד משני האלופים במילואים שהעידו לטובת החייל אלאור אזריה[25].

בשנת 2015 הוא הקים עתומה מבטחי ישראל.

בשנת 2017 ארגן עוזי דיין קבוצת מתנדבים שעלו לראשונה לקאסר אל יהוד בפאתי יריחו והציעו לקרוא למקום מעברות הירדן[26].

יושב ראש מפעל הפיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2011 מינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את דיין ליו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, בבוחרו אותו מבין חמשת המועמדים של ועדת האיתור לתפקיד[27]. במהלך תפקידו כיו"ר הדירקטוריון התפרסמו מספר תחקירים עיתונאיים על שחיתות במפעל הפיס, שדיין לכאורה היה מעורב בה[28]. דיין סיים את תפקידו במאי 2018. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2017 קובע כי דיין חרג מסמכויות הפיקוח המוטלות עליו מכוח תפקידו והיה מעורב, בעצמו ובניהול השוטף של המפעל ובכך הפר את האיזון הנדרש בהפרדה שבין הדירקטוריון לבין הדרג המנהל ו"חטא לתפקידו העיקרי כמפקח על פעולות הנהלת המפעל". דיין הוציא הוראה למנהלת האגף למשאבי אנוש, המנוגדת לתקנון, לפיה "כל פעולה בהתייחס לקליטה, פיטורין, שינוי בדרגה, איוש תקנים שהתפנו ושינוי בשכר במפעל תתבצע אך ורק באישור היו"ר מראש". בין היתר מצא המבקר כי דיין מנע את ביצוע החלטת הדירקטוריון לקיים ליועצת המשפטית שימוע בעקבות חשד שהתעורר נגדה וחתם עמה על הסכם להסדרת הפסקת עבודתה מבלי ליידע את מנכ"ל מפעל הפיס ומבלי לקבל מראש את אישור הדירקטוריון ומשרד האוצר[29].

חבר כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־8 בינואר 2019 הודיע דיין על התמודדותו בפריימריז לרשימת הליכוד, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת[30]. בפריימריז, שנערכו ב-5 בפברואר 2019, התמודד וניצח על משבצת השמורה למועמד ממחוז מישור החוף ולכן שובץ במקום ה-35 ברשימת "הליכוד" לכנסת, מאוחר יותר קודם למקום ה-33, ונבחר לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-22 הוצב במקום ה-36 ברשימת "הליכוד" ולא נבחר לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצב שוב במקום ה-36 ונבחר לכנסת, שנה לאחר ולקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוקפץ דיין למקום ה-32 ברשימת הליכוד ולא נכנס לכנסת.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, התמודד בפריימריז בליכוד והגיע למקום ה-50 ברשימה[31] ולא נכנס לכנסת.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיין הוא נכדו של חבר הכנסת שמואל דיין, אחיינו של משה דיין ובן דודם של יעל דיין, אסי דיין ויהונתן גפן. נשוי לפרופסור תמר דיין, בתו של יגאל תלמי ואב לשלושה ילדים. מתגורר כיום בכוכב יאיר.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב פינחס דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דב קלימקר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אברהם דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
אליהו דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי שוורץ
 
רחל שוורץ
 
דבורה דיין
 
שמואל דיין
(ח"כ)
 
 
בלה (ויונה) הורביץ
 
 
 
 
 
אריה דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראומה ויצמן
בעלה: עזר ויצמן
(נשיא המדינה)
 
רות דיין
 
משה דיין
(רמטכ"ל ושר חוץ וביטחון)
 
אביבה גפן
בעלה: ישראל גפן
(נכדו של הרב שם טוב גפן)
 
זוהר דיין
(לוחם הבריגדה)
יגאל הורביץ
(שר אוצר)
 
עמוס הדר
(ח"כ)
 
מרדכי דיין
 
משה דיין
(שגריר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דב שיאון
(דובר צה"ל)
 
יעל דיין
(ח"כ)
 
 
אודי דיין
(פסל)
 
 
 
 
עוזי דיין
(סגן הרמטכ"ל וח"כ)
 
אב: יגאל תלמי
תמר דיין
 
 
 
אילנה דיין
(עיתונאית)
 
דני דיין
(יו״ר הנהלת יד ושם)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סב: יעקב שריד
אב: יוסי שריד
 
 
קרוליין לנגפורד
 
אסי דיין
(במאי, שחקן, וסופר)
 
מוקי בצר
(אלוף-משנה)
 
נורית גפן בצר
(מאיירת)
 
נורית גפן
 
יהונתן גפן
(משורר ועיתונאי)
 
אווה חדד
(שחקנית)
 
ענת בן ארי
 
צפריר בן ארי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישי שריד
(עו"ד וסופר)
 
רחלי שריד
(רופאה)
 
ליאור דיין
(סופר, עיתונאי)
 
שאול בצר
(במאי, תסריטאי וסופר)
אביב גפן
(מוזיקאי)
 
שירה גפן
(שחקנית וסופרת)
 
אתגר קרת
(סופר ותסריטאי)
 
 
 
גון בן ארי
(סופר, תסריטאי ובמאי)
 
 
  • באילן יוחסין זה מופיעים רק אישים שזכו לפרסום וחוליה המקשרת בין דורות ואבות המשפחה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 משה זונדר, "עוזי דיין לא הכיר עד היום באחריותו למותו של יוחאי", באתר nrg‏, 30 בנובמבר 2001.
  2. ^ בן כספית ואילן כפיר, "אהוד ברק: חייל מספר אחד", קוראים, 1998, עמוד 116.
  3. ^ אביתר אורן, ‏עוז וגבורה מעבר לקווים: המבצעים המיוחדים הראשונים בתולדות צה"ל, באתר ‏מאקו‏, 15 באפריל 2013.
  4. ^ גל פרל פינקל, ‏אי של מצוינות: מבצעי סיירת מטכ"ל שנשכחו, בעיתון מקור ראשון, 11 בספטמבר 2020.
  5. ^ בן כספית ואילן כפיר, "אהוד ברק: חייל מספר אחד", קוראים, 1998, עמודים 85-89.
  6. ^ בן כספית ואילן כפיר, "אהוד ברק: חייל מספר אחד", קוראים, 1998, עמודים 96-113.
  7. ^ עוזי דיין, "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית", ישראל היום, 17.09.2010, "בלילה הראשון לא מצאנו את הסוללה, שכנראה דילגה, וחזרנו עייפים ומתוסכלים. בלילה הבא הגענו בשקט עד הסוללה שבתזמון מצוין (לנו) פתחה באש תותחים, מה שאיפשר להגיע עד החיילים הסורים, שעד היום לא יודעים מהיכן בא להם מותם".
  8. ^ גל פרל, "התנסות קשה בתחום המנהיגות, בכושר העמידה וביכולת הספיגה", הבלוג על הכוונת, ‏ 15 באוקטובר 2015.
  9. ^ הכוחות שלקחו חלק במבצע, מבצע ליטני באתר חטיבת הצנחנים.
  10. ^ אבי קרבל, עוזי דיין מספר: כך חיסלנו את המחבלים הערבים במשגב-עם, "ישראלי פטריוטי", 16.05.2014.
  11. ^ אביחי בקר, סעיף אמינות, מעריב מוסף סופשבוע, ‏ 22.12.1995, עמודים 50–54, 55, כפי שהועלה באתר פרש.
  12. ^ משה זונדר, "סיירת מטכ"ל", הוצאת כתר, 2000, עמודים 189-190.
  13. ^ ארי שביט, דיין השני, הארץ,‏ 17 בספטמבר 1999, כפי שהועלה באתר פרש.
  14. ^ פליקס פריש ותומר שדמי, השר מתן וילנאי: מופז פגע בצבא, באתר ynet, 15 בספטמבר 2000.
  15. ^ עוזי דיין מונה ליועץ לביטחון לאומי (ארכיון), באתר נענע 10, ‏31 באוגוסט 2000
  16. ^ יואב יצחק, החבר של עוזי דיין, באתר News1 מחלקה ראשונה, 13 באוקטובר 2000.
  17. ^ 1 2 'איפה הוא יוסף אחינו' - מכתבו של הלל ליברמן באתר ישיבת קבר יוסף. ליברמן נרצח בדרך לקבר-יוסף פחות משבוע לאחר פרשת מדחת יוסף, ולאחר כתיבת הדברים
  18. ^ מרד קבר יוסף ושברו, חגי הוברמן, גיליון יום כיפור של העיתון 'בשבע', 2005
  19. ^ ראיון מוקלט עם עוזי דיין אפריל 2014, באתר ערוץ 7
  20. ^ עוזי דיין הכריז על התמודדות תפנית לכנסת: "שרון - האבא של המושחתים", באתר גלובס, 25 בדצמבר 2005
  21. ^ מרב דוד, דיין: ארוץ בפריימריז בליכוד כשווה בין שווים, באתר nrg‏, 28 ביולי 2008
  22. ^ אטילה שומפלבי, עוזי דיין הצטרף לליכוד: נתניהו נקי כפיים, באתר ynet, 28 ביולי 2008
  23. ^ יעקב בר-און, "תסמונת ועדות החקירה מפוררת את צה"ל", באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 ביוני 2010
  24. ^ לחסל את הטרור בעזה או לפתוח במשא ומתן? מסתכלים על היום שאחרי כתבתו של יאיר שלג מ-25 בנובמבר 2012, ב'מוסף השבת' של העיתון מעריב
  25. ^ חדשות 2, ‏עוזי דיין משיב לשופטים: "אם אנחנו רוצים לחיות, מחבלים דינם למות", באתר ‏מאקו‏, 5 בינואר 2017
  26. ^ אריאל בולשטיין, לשנה הבאה במעברות הירדן, באתר ישראל היום, 25 מאי 2018
  27. ^ גולן חזני, כלכליסט, נתניהו מינה את עוזי דיין ליו"ר מפעל הפיס, באתר ynet, 2 במאי 2011
  28. ^ מתן חודורוב, בכירה במפעל הפיס שופכת כספית במשרדה של מנהלת מתחרה
  29. ^ משרד מבקר המדינה, מפעל הפיס - סדרי מנהל וארגון, ‏מאי 2018
  30. ^ ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר), 8 בינואר 2019
  31. ^ הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, באתר GOV.IL
עוזי דיין - תבניות ניווט