עוזי ויזל
 | |
| לידה |
1927 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
17 בינואר 2019 (בגיל 92 בערך) קנברה, אוסטרליה |
| מוקד פעילות |
אוניברסיטת תל אביב |
| מקום לימודים |
בית הספר ג'וליארד |
| שפה מועדפת |
עברית, אנגלית |
| כלי נגינה |
צ'לו |
  | |
עוזי וִיזֶל (1926 - 17 בינואר 2019) היה צ'לן ישראלי, פרופסור באקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויזל נולד בתל אביב. למד נגינה בצ'לו מגיל תשע. למד בתיכון חדש. הצטרף לפלמ"ח ושרת במלחמת העצמאות בחטיבת הראל.[1] בנעוריו היה מדריך ספורט ונמנה עם נבחרת ישראל בכדורעף. לצד לימודיו באקדמיה למוזיקה למד פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית. למד בבית הספר למוזיקה ג'וליארד בניו יורק אצל הצ'לן היהודי־האמריקאי הנודע ברנרד גרינהאוס. לאחר מכן השתלם אצל פבלו קזאלס בצרפת. לאחר שובו לישראל לימד תחילה באולפן למוזיקה בקיבוץ עין חרוד והופיע כסולן עם תזמורות וברסיטלים ברחבי העולם. חלק חשוב ברפרטואר שלו הוקדש למוזיקה קלאסית מתקופת הבארוק וכן ליצירות מן המאה ה-20, בהן קונצ'רטו של בריו, שאת הגרסה החדשה שלו ביצע לראשונה במילאנו בניצוח המלחין וקונצ'רטי של ליגטי, לוטוסלבסקי ואחרים. ב-1960 נמנה עם מייסדי "רביעיית תל אביב", רביעיית כלי מיתרים. עוזי ויזל היה תומך נלהב במוזיקה ישראלית והרבה לבצע בנגינת בכורה ולהקליט יצירות של מלחינים ישראלים, הן קונצ'רטי והן יצירות סולו, שרבות מהן נכתבו למענו והוקדשו לו. בין השאר ניגן והקליט יצירות משל יוסף טל - קונצ'רטו לצ'לו, קונצ'רטו כפול לכינור וצ'לו, קונצ'רטו לצ'לו ומיתרים, יצירות סולו שנכתבו במיוחד בשבילו ודרמה-מונולוג לזמרת סופרן וצ'לו.
במהלך הקריירה שלו הופיע עם אמנים ידועי שם, בהם דניאל בארנבוים, יצחק פרלמן, פנחס צוקרמן, יהודי מנוחין, לוקס פוס, זובין מהטה ואחרים. במשך למעלה מ-30 שנה הופיע והקליט ברחבי העולם עם רביעיית תל אביב, רביעיית מיתרים שנמנה עם מייסדיה.
בשנים 1982–1984 היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הקיבוצית. בשנים 1965–1997 כיהן כפרופסור מן המניין באקדמיה למוזיקה על שם רובין של אוניברסיטת תל אביב, והעמיד תלמידים זוכי פרסים בתחרויות בינלאומיות, סולני קונצרטים ורסיטלים, חברים בהרכבים קאמריים, צ'לנים ראשונים בתזמורות ומורים.
הוזמן לכהן כפרופסור אורח באוניברסיטאות בגרמניה, בארצות הברית ובאוסטרליה ולהגיש כיתות אמן ברחבי תבל. היה המנהל המוזיקלי של הרכבי המוזיקה הקאמרית בפסטיבל הנוער הבינלאומי בביירוית ובאקדמיית הקיץ ברדולפצל (אנ') שבגרמניה בשנים 1993–2008. הוזמן לעיתים קרובות לשבת בחבר השופטים בתחרויות בינלאומיות, בין השאר בתחרות רוסטרופוביץ' בפריז.
נישא לנבלנית אביבה לוסטיג-ויזל, בתה של הפסנתרנית עליזה (אליס) שמוּקלֶר-הֶס, אלמנתו של המלחין והפסנתרן משה לוסטיג (1922–1958) וגיסתו של הבמאי היי קיילוס. בנם, ארנן ויזל,[1];[2] הוא פסנתרן בעל שם, והוא הרבה לנגן ולהופיע ביחד עם אביו. שימש כמורה לפסנתר באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה.
מאז 1998 ועד מותו התגורר עם משפחתו בסידני שבאוסטרליה ועסק בנגינה ובהוראה בקונסרבטוריון למוזיקה של סידני (אנ').
פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1953 – פרס פיאטיגורסקי, ארצות הברית
- 1957 – תחרות בינלאומית מוסקבה
- 1961 – התחרות הבינלאומית פבלו קזאלס
- 1975 – הפרס המיוחד של "המבצע הטוב ביותר" מטעם המועצה הישראלית לתרבות ואמנות
- 1996 – תואר "אביר הצ'לו" מאת אוניברסיטת אינדיאנה "על תרומותיו האוניברסליות כמבצע ומורה לצ'לו"
- 2007 – פרס על מפעל חיים מאת ממשלת ישראל
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוזי ויזל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
עוזי ויזל, באתר Discogs (באנגלית)- עוזי ויזל, דף שער בספרייה הלאומית
- עופר אדרת, הצ'לן שניצל מהל"ה, באתר הארץ, 24 בפברואר 2019
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 תמר אבידר, עוזי ויזל בחברה טובה..., מעריב, 31 ביולי 1964
- ^ טלילה בן-זכאי, דם כחול, מעריב, 18 במאי 1979
- ^ הודעה על פטירתו בדף פייסבוק של מכון למוזיקה ישראלית